הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, והוועדה לקידום מעמד האישה המשיכה היום (ראשון) להכין לקריאה ראשונה את הצעות החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין שיזמו הח"כים אפרת רייטן מרום עם קבוצת ח"כים, ח"כ אליהו רביבו וח"כ אעידה תומא סלימן. הצעות החוק נועדו לקבוע שבעבירות מין שנעברו באדם שהוא קטין ובעבירות מין מסוימות שבוצעו בנסיבות מחמירות אין התיישנות.
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ פנינה תמנו שטה: "זהו אחד הנושאים שבהם יש שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה. הדיון הזה היה צריך להתקיים מזמן אך אני מודה על קיומו ועל שימת הדגש לנושא. השגת הצדק לא תמיד הולכת יד ביד עם עולם המשפט ועולם החוק הפלילי. דווקא בחוק הזה אנחנו רוצים להביא לכך שהצדק ילך יד ביד עם החוק. כשאני מסתכלת על הילה צור ועל נשים רבות שמגיעות לנהל בכנסת את המאבק לא רק שלהן אלא של נשים עתידיות, עלינו להאיץ את הדיונים כדי להעניק מזור וצדק לקורבנות".
חברת הכנסת אפרת רייטן מיוזמות החוק: "אני יודעת שבמהלך החודשים האחרונים היו נסיבות חריגות של המלחמה, אך הרגשתי שהנושא חשוב לכם כיו"רי הוועדות. יש פוגעים שפגעו בלי רחם, באחיות, באחים, בילדים שלהם לכאורה במקום המוגן בעולם, והשתמשו בכוח שלהם לחלל את הגוף והנפש, וכשהנשים האמיצות שיושבות כאן אזרו את הכוח להגיע למשטרה זה היה מאוחר מדי. אמרו להן שהחוק כבר לא לצידן, שפספסו בכמה ימים, חודשים או שנים.״
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
״הנשים הללו יישארו עם בור פעור ללא החלמה אמיתית כשהתוקפים עצמם הצליחו להימלט מהדין. זה אות קין למשרדי הממשלה ולכנסת ולכל מי שיש בכוחו לעצור את העוול הנורא הזה. לא ייתכן שהמדינה המשטרה ובימ"ש לא יאפשרו זכות לטעון ולהציג ראיות. צריכה להיות אמירה נורמטיבית שעבירות מין לא מתיישנות. במקרים כמו שי אביטל, אלון קסיטאל ואיבגי, היו עשרות תלונות ונכללו מיעוט של נשים בגלל ההתיישנות. צריכים לפרוץ חסם של שנים ולהיזכר איזה נורמות אנחנו מייצגים ואיזה שליחי ציבור אנחנו רוצים להיות. באיזה מקומות רוצים להטביע חותם בספר החוקים ובהיסטוריה של המדינה". הוסיפה רייטן.
חברת הכנסת אעידה תומא סלימאן, מיוזמות החוק: "עלינו לקדם את החוק בהקדם האפשרי, העבירות ממשיכות להתקיים גם בזמני מלחמה וחירום ועוד ועוד קורבנות מתווספים. מאז כניסתי לכנסת ב-2015, הבאתי איתי את הניסיון במאבק באלימות נגד נשים, ויש לי מולי פנים של נשים ששמעתי סיפוריהן, שעמדנו לצדן כשורדות אלימות.״
״עם הזמן למדנו להכיר את כל הבעיות הכרוכות בלהתלונן החוצה. צעירה שהגיע למקלט לנערות בגיל 12, היא הייתה במקלט 7 חודשים כשגילינו שאין סיבה פיזית שלא תוכל לדבר, אלא שהיא שתקה מגיל 5 מרוב שאביה איים עליה שלא תדבר וחשבו שהיא אילמת. העבירות הללו מותירות את הצלקות הכי עמוקות כי הן פוגעות בערכים בסיסיים של ביטחון, אהבה ואמון. אסור לתת לצדק להיזרק במדרגות ההתיישנות". הוסיפה.
נפגעי ונפגעות תקיפה מינית שיתפו את הוועדה בעדויותיהם. מיה בן חיים סיפרה כי "אני ואחותי אתי עברנו אונס מתמשך. התופת הייתה בתוך הבית שלנו ימים ושנים. אף יום אנחנו לא שוכחות את התופת. ההורים שהיו צריכים להגן פגעו וריסקו את הנפש שלנו. שנים פחדנו והתביישנו והרגשנו אשמות. הדבר שהכי רצינו היה הכרה אך נשארנו שקופות. בניסיון לרפא את הנפש הגשנו תלונה במשטרה.״
״תוך שעות עצרו את ההורים ואבינו הודה ואמנו הודתה שידעה ושתקה אך פספסנו בכמה חודשים. האנס שריסק את נשמתנו ימשיך את חייו כרגיל בחסות החוק שמגן עליו. אנחנו ועוד אלפים אזרחים סוג ב'. אין מי שדואג לנו לצדק, לטיפולים או להגנה. מה התפקיד שלכם? למה שנפגע יגיש תלונה כשהענישה קלה אם בכלל והחוק מגן על התוקפים. ברגעים אלו אלפי ילדים עוברים את שעברנו. זה הזמן לעשות שינוי וזה בידיכם. תעלו נוסח לקריאה ראשונה". הוסיפה.
לאחר דבריה הוקרן חלק מהעימות של אחותה אתי עם אביה במשטרה ומ"מ היו"ר ח"כ תמנו שטה הודתה על אומץ ליבה בקול שבור: "סרטון קשה. כל מי שיושב פה ויצפה בזה יבין שחלאת האדם הזו צריך להיות מאחורי סורג ובריח לכל חייו. פסיכופת שמתווכח על דברים שקשה לחזור עליהם. כמה תעצומות נפש צריך וזו תזכורת למאבק בחיוני
הילה צור שסיפורה נחשף בתכנית 'המקור': "בשנה האחרונה מאז נחשפתי ומאז הדיון הקודם, שוחחו איתי הרבה ילדים. יובל שהיה איתנו בדיון הקודם לא הגיע היום. הוא חלה לפני חצי שנה בסרטן המעי הגס ומתאושש מטיפול כימותרפי. שנים שמר את סודו ולא סיפר ורק לאחר שנחשף סיפורי הוא התלונן ונאמר לו שחלה התיישנות. לכם יש את האפשרות לשנות ולהציל כ"כ הרבה ולהציל רבים עבור כולנו.
יעקב סלע הקרין את שיחת הטלפון שלו עם שעיה הפוגע שממשיך לפגוע באחרים ואמר: במסגרת העבודה שלי, במרכז הסיוע מגו, אנחנו פוגשים עשרות מקרים שבהם חלה התיישנות. בעבירות מין יודעים שאם הפוגע לא יטופל, הוא יחזור לפגוע כמו במקרה של הפוגע שלי שמודה בפגיעה ובפגיעה מתמשכת בעוד ילדים".
ח': ״עברתי פגיעה ממקור ראשון במשפחה ותוך כדי התהליך של טיפול מעמיק עלתה פגיעה נוספת ע"י קרוב רחוק של המשפחה בגיל 7. אני כ"כ נסערת כי פגשתי אותו ביום שישי האחרון ביוזמתי. הפוגע כיום מורה לתיכון בתיכון. תפסתי אותו ביציאה משער ביה"ס והיה מופתע לראות אותי וניסה לבקש שנדבר בפנים. הוא סיפר את מה שזכרתי אחד לאח ולא חסך פרטים.״
״אמרתי לו שדפוס הפגיעה לא הגיוני שייגמר רק בי והודה שפגע בעוד שניים בן ובת. זה אישש לי את כל התובנות שלי שהוא ממשיך ומודע לזה. זה דפוס של פסיכופתים שממשיכים בחייהם ובפגיעה. הוא אף שאל מה המטפלת שלי ממליצה שיעשה האם יפנה לנפגעים או למשטרה? והשיב שיש רוצחים בכלא ועדיין יש רציחות וגניבות ולמה לעשות את זה אם זה קרה לפני 30 שנה.״ הוסיפה.
יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: "אני שומעת אופטימיות כאילו הצ"ח תפתור את הבעיה, אבל זה לא ייפתר אם המשטרה תסגור את התלונות מחוסר ראיות ולא מהתיישנות ונשיב אנשים ריקם. החקירות צריכות להתנהל עם כוח אדם וידע והמשמעות היא שהם לא יוכלו לטפל בזה כמו שצריך ויסגרו תיקים".
עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול פשיעה חמורה, משרד המשפטים: "העדויות שנשמעו בדיון קשות וכואבות, רוב רובן לא היו מתיישנות לפי הדין הנוכחי. התקדמנו בנושא והיום ההתיישנות היא עד גיל 43, היא לא התיישנות רגילה. המחוקק ער לקושי ולבלתי אפשריות אך לעמדתנו לא נכון לבטל לגמרי את ההתיישנות. המצב רחוק מאוד מלהתאים למציאות ימינו. כל מי שחווה את הכאב האישי הדברים יכולים להרגיז, אך במשפט פלילי בראיות הנוגעות לשלילת חפות, זה רף מאוד קשה אחרי כ"כ הרבה שנים.
״צריך לחשוב גם על אנשים חפים מפשע שיצטרכו להתמודד אחרי כ"כ הרבה שנים. ככל שהשנים חלפו מהאירוע לא מצופה מאדם לשמור את הראיות והקושי הראייתי גובר. מקרים כמו של יעקב גרמו לנו לחשוב מחדש על הקושי של קטינים להתמודד עם התלונה ביחס לפגיעות שאינן במשפחה ועל אחת כמה וכמה במשפחה והצורך בזמן להבשיל להתלונן ולכן הצענו להרחיב את תקופת ההתיישנות לגבי קטינים בכלל ולא רק במשפחה. נקיים עוד פגישה כדי לחשוב על ההתאמות הנדרשות.״ הוסיפה.
״היו מקרים ששותפו פה על אנשים הממשיכים לפגוע ואבקש שתאזרו אומץ להתלונן במשטרה. היו מקרים שאנשים הגישו תלונות שהתיישנו ובזכות כך נחקרו ונתגלו מקרים נוספים. אני מתנצלת שלא היינו קשובים בשל המלחמה בחודשים האחרונים לקידום הנושא. זה נושא משמעותי וחשוב שחייבים להידרש אליו. קבועה לנו פגישה לבקשת שר המשפטים עם איגוד מרכזי הסיוע כדי לגבש עמדתנו ולאחריה הדברים יובאו להחלטתו. בתיקי עבירות מין אנחנו מדברים בד"כ על עדויות והרבה פעמים ללא ראיות ודברים לא נשמרים כ"כ הרבה שנים. בסופו של דבר המחוקק בחר שתהיה תקופת התיישנות" אמרה לסיום.
חברי הוועדה התרעמו על דבריה, מ"מ היו"ר ח"כ תמנו שטה אמרה כי "כששמים את שני הצדדים על המאזניים, הטיעון לא מחזיק מים. יש לבחון איזו זכות יותר נפגעת. את אותו הטיעון ניתן היה להשמיע לגבי נשים מוכות או רצח נשים. אבקש שתעשו מחקר כמה תלונות יש על חפים מפשע ותציגו את הנתונים. בהתחשב באיזון שיאפשר את יומה של קורבן שנפגעה אל מול הקושי לנהל משפט ראייתי, האיזון צריך להיות לטובת הנפגעות".*
חברת הכנסת רייטן: "זה לא קשור לתקופת ההתיישנות. גם כעבור 5 שנים אפשר להאשים חף מפשע. במדינת ישראל אדם חף מפשע עד שהוכח אחרת ובמשפט פלילי הרף אף גבוה יותר. יש מקרים ספורים שהחקיקה שמגיעה לכנסת היא ספוגה בדם ובדמעות. בכל אות שנכתבה בחוק הזה בכיתי יחד איתם. שמתי אחד כנגד השני את השיקולים, ובמקרה הזה הכף נוטה בצורה מובהקת לביטול תקופת ההתיישנות כי לא קם עדיין טיעון ממשי שאומר שב-20 שנה אדם ישמור ראיות ולא ב-40/30 שנה. יש כאן אמירה שלי כמחוקקת שהיא חשובה מעין כמוה".
חבר הכנסת כסיף: "אמרת שלאחר הרבה שנים יהיה קשה לנאשם להוכיח חפות והשאלה ממתי נאשם אמור לעשות זאת? הקורבן אמור להוכיח את האשמה וזה מה שהופך את העניין למסובך יותר. להוסיף על הקושי הזה קושי בלתי נסבל עד כמעט בלתי אפשרי, זה כמעט פשע נוסף כלפי הקורבן".
רפ"ק אלכס וייסבורד מהייעוץ המשפטי במשטרה: אין לנו התנגדות עקרונית להצעה אך יש להדגיש שככל שעל ציר הזמן מתרחקים מהאירוע עצמו בהגשת התלונה יהיה יותר קשה לגבש תשתית ראייתית. גם אם חלה התיישנות אנחנו חוקרים בכל מקרה וככל שעולה חשד לביצוע עבירות פליליות, בטח בתחום כה חמור של עבירות מין אנחנו מעמיקים חקר".
הילה צור: "לי יש עימות מצולם שבו הוא מודה בכל הפרטים, אז למה לא לאפשר לתת את העדות הזו? הוא מודה שהוא אנס אותי 15 שנים. אם לא הייתה התיישנות הוא היה יושב היום בכלא 25 שנים". יעקב סלע: ״אחרי שפרסמתי את המקרה שלי בטלוויזיה הגיעו נפגעים נוספים קטינים והוא הצליח לברוח מהארץ. במשפט הישראלי יש חריגים. למשל ברצח אין התיישנות. הפגיעה המינית היא רצח של הנפש. יש מקום להחריג עבירות אלו באותו אופן".
עו"ד מיה אוברבאום, יועמ"שית איגוד הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: "אחרי הקטעים ששודרו ונשמעו אין צורך להתפלפל. הסרטונים מדברים בעד עצמם. 44% מהפניות ב-2021 למרכזי הסיוע, הגיעו מעל גיל 41 על פגיעות שבוצעו בילדות כך שהתיישנו. זה מדגים עד כמה זה חשוב עבור הנפגעות והנפגעים. אף סיבה משפטית לא מצדיקה את זה שלא נבטל את ההתיישנות". היו"ר רוטמן: הנושא הזה אינו היחיד שנפגע והתעכב כתוצאה מחרבות ברזל ואני מקווה שנוכל להגיע לעמק השווה ולהשלים את החקיקה בתחילת הכנס הבא".
