האם מדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית?

רבים מאיתנו עסוקים רבות בשאלה האם ישראל נמצאת בסכנה קיומית נוכח המצב הביטחוני אליו נקלעה המדינה מאז הטבח המזעזע שביצעו מחבלי חמאס-דאעש ב-7 באוקטובר ביישובי הדרום.

ישראל היא מדינה קטנה שנמצאת באזור גיאופוליטי מורכב ורגיש, ולכן היא נתונה לאיומים ולאתגרים ביטחוניים מסוימים. עם זאת, היא לא ניצבת בפני ישראל סכנה קיומית ממשית וישירה כרגע. מערכת הביטחון של ישראל חזקה, יש לה כוח הרתעה משמעותי, ויש לה בריתות אסטרטגיות עם מעצמות עולמיות. בנוסף, יש בישראל כלכלה חזקה ומשגשגת שתורמת לחוסנה הלאומי.

כמובן, קיימים איומים שונים מארגוני טרור וממדינות עויינות באזור, אך ממשלת ישראל עושה רבות כדי להתמודד איתם באמצעות פעילות צבאית, דיפלומטית ומודיעינית. ראשית, חשוב לציין שאכן ארגוני הטרור כמו חמאס וחיזבאללה אינם מהווים איום קיומי ממשי בפני עצמם, גם אם הם יכולים לגרום נזק משמעותי.

הטבח האכזרי שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ביישובי הדרום, ללא ספק הציב אתגר ביטחוני חדש וחמור עבור ישראל. עם זאת, חשוב לזכור שחמאס וחיזבאללה הם ארגוני טרור שונים עם מטרות ויכולות שונות, ולכן יש לנתח בנפרד את המצב מול שני ארגוני הטרור.

מצד אחד, ארגון חיזבאללה בלבנון נחשב לאיום משמעותי יותר על ישראל בהשוואה לחמאס. חיזבאללה הוא ארגון חמוש היטב, עם מאגר נשק גדול ורמת ארגון וניסיון קרבי גבוהה יותר. הם מקבלים גם תמיכה ונשק ממשטרו של אסד בסוריה ומאיראן.

מצד שני, חיזבאללה נחשב גם לגורם יותר רציונלי מחמאס, שרואה את עצמו כגוף מדינתי של חלק מהמשטר הלבנוני. לכן, למרות האיום הצבאי החמור שהם מציבים, קיימת גם מידה של הרתעה והבנה שמלחמה כוללת עלולה לפגוע קשות גם בכוחם ובמעמדם בלבנון.

לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר, חיזבאללה חש שהמצב הביטחוני בישראל הידרדר והזמן עובד לטובתם. הם מעריכים שישראל חלשה יותר ושהסיכוי להצלחה במערכה צבאית גבוה יותר. מנגד, ישראל נחושה יותר למנוע הידרדרות נוספת ועלולה לפתוח במבצע משמעותי כנגד חיזבאללה.

לפיכך, המצב מול חיזבאללה נעשה מתוח יותר לאחר ה-7 באוקטובר. רמת האיום והפוטנציאל למלחמה כוללת עלו, אך גם רמת ההרתעה ההדדית נותרה גבוהה. שני הצדדים נוקטים בזהירות רבה וריסון כדי שלא להידרדר למערכה שיכולה להצית מלחמה אזורית שאיש לא יודע להעריך מה יהיו תוצאותיה.

בסופו של דבר, סכנה קיומית היא מונח קיצוני מאוד שמתייחס לאיום של השמדה פיזית או חיסול מוחלט של המדינה. מצבה של ישראל קשה ומסובך, אך אינו מגיע לרמה כזו על פי הערכות רוב המומחים.

מצד אחד, פיגועי טרור קשים ואכזריים כמו זה שאירע ב-7 באוקטובר רק מדגישים את האידיאולוגיה הקיצונית הרצחנית של ארגוני הטרור כמו חמאס, שלא חוששים לפגוע באזרחים חפים מפשע במטרה להשיג יעדים פוליטיים. יכולתם לבצע פיגועים מחרידים אלה מעידה על הסיכון הרציני שהם מהווים לביטחון ישראל.

מצד שני, הצלחתה של מערכת הביטחון הישראלית לחשוף ולסכל פיגועים רבים אחרים, היא סימן ליכולות המקצועיות והמצוינות של כוחות הביטחון בהגנה על המדינה ואזרחיה. הטבח הנורא הוא חריג יחסי שלא מייצג את היכולת הכוללת להגן על המדינה.

עם זאת, ואולי החשוב מכל, פיגועי טרור כאלה לא מהווים איום קיומי ממשי על המשך קיומה של ישראל כמדינה ריבונית. גם אם הם פוגעים בעורף וגורמים לסבל רב, הם אינם מסוגלים ברמה הצבאית והמדינית לאיים על כיבושה או חיסולה של ישראל.

הסיכון הקיומי הגדול יותר לישראל הוא מהמגמות והתהליכים הפנימיים והחיצוניים ארוכי-הטווח שעלולים לשחוק את יכולתה של ישראל להתקיים כמדינה עצמאית ודמוקרטית.

יש גם גורמים החולקים על קיומה המדיני והריבוני של ישראל כמדינה יהודית, ומציבים איום פוטנציאלי לחיסול היישוב היהודי בארץ ישראל. זהו איום קיצוני שאסור להפריז בחשיבותו, אך גם לא להקל ראש בו לחלוטין.

מנגד, ישנם גורמים וטיעונים רבים התומכים בהמשך קיומה הבטוח של מדינת ישראל:

1. תמיכה מערכתית של מעצמות עולמיות חזקות, בעיקר ארה"ב ומדינות מערב אירופה.
2. צבא איכותי ועוצמתי, מוכשר ומנוסה עם יכולות הרתעה מפותחות.
3. אחדות לאומית של האזרחים והעורף האזרחי למרות השסעים הפנימיים.
4. המוסר והצדק הערכי והאוניברסלי הטמון במאבק הישראלי.
5. גורמים רוחניים התומכים בקיומה של ישראל מעבר למציאות הפיזית (עבור המאמינים).

לסיכום, בזהירות הראויה, ניתן לומר שאמנם קיימים איומים מסוימים, אך כרגע אין סכנה קיומית ממשית וישירה למדינת ישראל. עם זאת, ישראל נותרת מדינה חזקה ובטוחה יחסית, שעליה להמשיך ולהילחם בטרור מתוך עמדת כוח ועוצמה לטווח הארוך.