״כשראיתי את הטופס שעליו אני צריכה לחתום נשבר לי הלב״

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשווין מגדרי קיימה היום (שלישי) דיון מיוחד לציון יום העגונה. יו"ר הוועדה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה פתחה ״אני רוצה לפתוח את הדיון בנושא העגונות בישראל, למרות עת החירום אנחנו יודעים שיש נושאים שהם בשגרה שהם בסדר עדיפויות מאוד גבוהה של הוועדה.״

עידו אבגר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "קרוב לשליש מהתיקים 39 תיקים מטופלים למעלה מארבע שנים ושמונה אחוז מהתיקים מטופלים למעלה משמונה שנים ללא פתרון. יש עליה במספר התיקים החדשים שנפתחים באגף, אלו לא בהכרח תיקים חדשים אלא תיקים שהועברו באותה שנה לאגף העגונות. סדר גודל של כ-200 תיקים בכל שנה".

מוריה דיין, עורכת דין וטוענת רבנית: "השנה יום זה מקבל משנה תוקף ומשמעות בהקשר הכאוב של המלחמה בה אנו מצויים. כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה יצאה הודעה מלשכת הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו על כך שידונו בסוגיית עגינות המלחמה. מנכ"ל בתי הדין הנחה לפי ההודעה את כל בתי הדין להפנות להרכב זה את כל תיקי המלחמה מתוך הבנה כי הרכב זה ידון ברגישות המחייבת במקרים קשים אלא ויחתור למציאת פתרונות למשבר העגונות. מי ייתן וזעקת העגונות תפעל את פעולתה ותביא למציאת פתרון כולל אשר יביא למזור לכל נשות ישראל.

מוריה בן ארי שהייתה עגונה ללוחם שנפצע בצוק איתן סיפרה לוועדה את סיפורה: ״לפני כמעט עשר שנים במבצע צוק איתן איבדתי את בעלי, אהוב נעורי אב ילדי חברי הטוב ביותר חגי. חגי נפגע פגיעה אנושה מירי צלף בחאן יונס. כוחות ההצלה שפעלו ללא לאות הצליחו להשאיר אותו בחיים. כשהגעתי לבית החולים וראיתי אותו נרגעתי הוא היה נראה מאוד נקי ושלו, חוץ מתחבושת שעטפה את ראשו הוא היה לגמרי שלם. היו שם אחרים שהגיעו מלאי דם, קטועי גפיים.״

״הייתי בטוחה שהמצב שלו ממש טוב הדבר היחיד שהתפללתי עבורו באותם ימים היה שהוא יחייה, לא משנה איך העיקר שיחייה. כשהזמן חלף הבנתי שמהות הפגיעה של פגיעת ראש איננה כמו כל פגיעה אחרת. אני לא יודעת אם אתם מכירים אנשים שנמצאים במצב צמח. האיברים החיוניים פועלים, אך הוא אינו מגיב ואין לנו שום יכולת לתקשר איתו.״ הוסיפה.

״הוא נוכח נפקד וזה מצב שיכול להמשיך שנים ארוכות ופגשתי אנשים שחיים כך. לאחר שנה שבה כשלו כל ניסיונות השיקום בנינו לו יחידת דיור שבה התגורר עם מטפלים צמודים. אני חייתי עם ילדיי בביתנו ובכל בוקר אחרי הפיזור בגנים הייתי מבקרת אצלו ומתחילה את היום כך במשך שנה וחצי יום יום, לאט לאט הבדידות והייאוש משתלטים. מכיוון שלא היה שינוי באופק אבי שהוא רב התחיל להניע הליך מול הרבנות.״ סיפרה.

״אך כשראיתי את הטופס שעליו אני צריכה לחתום נשבר לי הלב. בצד אחד של הטופס היה כתוב התובעת מוריה בן ארי ובצד השני הנתבע חגי ופשוט לא יכולתי לראות את זה. איך יצא שאני נגד חגי? לא היה בזה שום היגיון. ידעתי שחגי היה רוצה בשבילי חיים טובים ולכן היה תומך בי וזה מה שהחזיק אותי. בסופו של דבר חגי נפטר באופן טבעי ולא נזקקתי להליך המורכב הזה. היום אני נשואה בשנית והבאתי לעולם עוד שני ילדים מלבד השלושה של חגי ושלי.״

ראש ענף הלכה ברבנות הצבאית: "אני חבר בצוות מאוד מצומצם של הרב הראשי לצה"ל שעסק בקביעת מותם של חללים ובהתרת נשים עגונות. לצערנו ולשיברון ליבנו הנושא הזה שב ועלה במלחמה הזו. היו פתרונות לסוגייה לפני המלחמה והם מומשו במלחמה הזו ללא חטא. הקמנו בית דין להתרת נשים עגונות והתיר עגונות.״

״אני יכול לומר מילה אישית ברשותכם, בשעת לילה מאוד מאוחרת בסיום של אחד הדיונים עם היחידה למודיעין מיוחד שאוספת את המידע המודיעני על החטופים אוחז ביד שלי איש מודיעין בכיר ואומר לי מאיפה האומץ שלך לקבוע כי מישהו אינו בין החיים ואמרתי לו על פי כל ההגדרות בחוק במשפט ובהלכה הם אינם בין החיים. קבענו ומסרנו הודעה למשפחה. אלה פתרונות שיש ליישם ללא מורא באומץ רב.״ הוסיף

״אין במלחמה הזו מצב שדומה למצב של חגי בן ארי אבל אין עגינות מן הסוג הזה. ולגבי מי שלא ידוע מה עלה בגורלם, הנושא הזה נמצא בטיפול מתמיד כל הזמן. תוך שיתוף פעולה של כלל הגורמים. האחריות של כולנו היא להצליח למצוא ניסוח שיהיה מקובל גם על בתי הדין הרבניים וגם על הרבנים הראשיים לישראל". אמר לסיום

ח"כ תמנו-שטה הוסיפה: ״אני רוצה לומר אני מדברת על פתרונות הלכתיים כאישה מאמינה, כאישה שגדלה ונולדה לבית הלכתי, נכדה לקס. אף אחד לא מדבר פה על משהו שסותר את ההלכה". אליהו בן דהן, מנהל בתי הדין הרבניים: "היו חיילים במלחמה שחתמו על הרשאה לגט והיו כאלו שהיססו. השאלה הגדולה היא האם אנחנו הולכים לקראת מהלך שבו כל חייל מילואים יחתום על הרשאה כזו או מעבר לכך על אזרחים שיחתמו על הרשאה לגט. זה מהלך לא פשוט שצריך לדון בו בסבלנות ובהבנה של כל המכלול. אנו פועלים לכך שיהיה ניתן להסגיר גברים מעגנים".

חברת הכנסת שלי מירון: :אני חייבת להגיד שהנושא הזה מאוד חשוב לי ברמה האישית ועסקתי בו לפני המלחמה. יצא לי לפגוש ארגונים שעוסקים בנושא. אנו בנקודת זמן היסטורית לעשות שינוי אמיתי במדינת ישראל וגם מחוצה לה. העדויות ריגשו מאוד וליבנו עם כל הנשים. אנו חייבים לעזור לנשים במדינת ישראל".