המשרד להגנת הסביבה הניח את הצעת חוק האקלים על שולחן הכנסת, לקראת קריאה ראשונה. בשלב הבא, החוק צפוי לעבור לדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ועם אישור החוק בוועדה הוא יועבר למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית והפיכתו לחוק בספר החוקים של ישראל. הצעת החוק נקבעה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום ד' הקרוב.
החוק, שיוביל את ישראל עוד שנים רבות קדימה, יאפשר קבלת החלטות באופן מושכל. כמו כן, הוא מעגן בפעם הראשונה את היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 בחקיקה ראשית ומעלֶה אותו מהחלטת הממשלה שקבעה אותו על 27% הפחתה ל-30% הפחתה בפליטות גזי חממה ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 (שנת הבסיס) ומטיל שורת חובות על הממשלה ובראשן החובה להכין ולעדכן מידי חמש שנים תוכנית משקית ליישום היעדים, ולדווח מידי שנה על ההתקדמות ביישומה. החוק אף מעגן איפוס פליטות נטו עד לשנת 2050 בפעם הראשונה בישראל.
על מנת להוציא לפועל את המטרות הגלובליות לבלימת התחממות כדור הארץ והיערכות למשבר האקלים, התחייבה ישראל, כמו יתר המדינות החברות באמנה ליישם פעולות מתאימות ברמה המקומית. הסכם פריז מכוח אמנת האקלים, אשר נחתם ואושרר על ידי ישראל בשנת 2016 מטיל על ישראל שורה של מחויבויות. מטרת הצעת החוק העוברת להצבעה בכנסת היא ליצור מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי: מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה על פי יעדים ותוכניות מובנות וכן קידום ההיערכות להשפעות הנובעות משינוי אקלים ולנזקי משבר האקלים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן אמרה כי "שינוי האקלים והאיומים שהוא מציב מסכנים את הסביבה, ובפרט את המערכות האקולוגיות שבהן אנו תלויים. האיום הוא גלובלי, וכך גם התגובה של המדינות, הכוללת חקיקת חוקים וקביעת אסטרטגיות המאפשרות לצמצם בהדרגה עד לאיפוס של פליטות גזי החממה, מעבר לאנרגיות מתחדשות משימוש בדלקים מזהמים, וייעול השימוש במשאבים."
עוד ציינה השרה כי "חוק האקלים הישראלי יציב אותנו בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות ויעגן לראשונה בחקיקה את יעדי הפחתת פליטות והמנגנונים ליישומם. הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת היא צעד חשוב ומשמעותי בדרך להשלמת חקיקה סביבתית וחברתית היסטורית, בנושא שמשפיע על הכלכלה והבריאות של כולנו. אני מודה לצוות המקצועי והמשפטי במשרד על קידום החוק".
עיקרי החוק:
1. העמקת יעד ההפחתה הלאומי לשנת 2030, שנה המסמנת נקודת זמן קריטית לבלימת קצב ההתחממות של כדור הארץ בהתאם לפאנל המומחים של האו"ם, כך שכמות פליטות גזי החממה בשנה זו תהיה נמוכה ב-30% מהכמות בשנת 2015. עיגון יעד ההפחתה לשנת 2030 בחוק, ולא בדרך של הפנייה להחלטת ממשלה שבה נקבעו היעדים.
2. קביעה של יעד הפחתה לשנת 2050 – איפוס נטו של פליטות גזי החממה בישראל.
3. חובה על הכנת תוכנית לאומית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי חממה, אשר תעודכן לפחות אחת לחמש שנים, ועל יישומה יוגש דיווח לממשלה אחת לשנה.
4. עיגון החובה על משרדי ממשלה להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים בתחומי אחריותם. כלומר, תוכנית שתתייחס לכל מגזר במשק, ולא רק לפעילות הישירה של כל משרד ממשלתי.
5. סמכות להורות לרשות מקומית להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים.
6. חובה על הכנת תוכנית לאומית להיערכות המורכבת מכל תוכניות ההיערכות הפרטניות: של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות והתאגידים המפורטים בחוק.
7. הקמה של גופים מייעצים ומבקרים שילוו את גיבוש התוכניות הלאומיות ויישומן:
א. מועצת אקלים: שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כולל נציגי ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר. מועצה זו תסייע בהעמדת היעד הנדרש למקבלי ההחלטות בדבר מבנה המשק והחברה, האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל.
ב. ועדת מומחים עצמאית: שתספק ביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה.
ג. מכון לסביבה ואקלים: שיוקם תחת המדעני/ת הראשי/ת במשרד להגנת הסביבה, ויפעל לאיסוף מידע מהארץ ומהעולם אודות איכות הסביבה והאקלים, לרבות מחקר השוואתי. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית, ולכן קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי ההחלטות.
8. חובה לבצע הערכת סיכונים אקלימית לגבי סוגי תוכניות מסוימות המוגשות על ידי הרשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ושיש בהן כדי להשפיע על פליטות גזי חממה או על שינוי האקלים.
Loading...
Reload document 
Open in new tab 
נו טוב