העדויות הקשות נחשפו בדיון החירום: ״הייתה בחורה שצרחה תעזרו לי״

*הכתבה מכילה תיאורים גרפיים קשים לקריאה

משוחררות מהשבי וקרובי משפחות החטופים זעקו בדיון חירום בוועדה לקידום מעמד האישה: הנשים שם עוברות הטרדות מיניות ואונס, תוציאו את כולם משם עכשיו. מיה רגב ששוחררה משבי החמאס: "כל בחורה שם עוברת הטרדה מינית כזו או אחרת לא משנה איך תנסו לייפות או לשנות". יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה למשפחות החטופים: "הוועדה הזאת לא תצא לפגרה כלל, כשתרצו להגיע לכאן הוועדה פתוחה בפניכם"

יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה, פתחה הבוקר (שלישי) את דיון החירום בנושא מצבן של הנשים החטופות בעזה: "התכנסנו כאן, כדי להשמיע את הזעקה כדי להאיץ בממשלה להחזיר הביתה את החטופות והחטופים. כולנו נחשפנו לעדויות ולגבורה כבר שישה חודשים. עמית סוסנה, ששמענו את העדות האמיצה שלה, משמיעה קול בעבור אחרות, אבל הקול הזה לא יכול להישאר יתום. הקול הזה חייב להדהד במליאת הממשלה וחייבים להחזיר אותם הביתה".

ימית אשכנזי, אחותה של דורון: "לפני שאנו מדברים על היום אני רוצה לחזור ל29 בנובמבר שהיינו בעיצומן של הפעימות, עמדתי שם עם התמונה של אחותי הקטנה ועמדתי שם עם ההקלטה של אחותי הקטנה: 'תפסו אותי, תפסו אותי'. מישהי ממשפחות החטופות אמרה אני לא יודעת איזה ידיים מזוהמות נוגעות באחותי, יש שם נשים צעירות וכולנו דיברנו על זה שאולי נוגעים, ראינו מחבלים מלווים אותם בפעימות וחילחלה איתי המחשבה שהידיים המזוהמות חטפו ונוגעות בה".

שירה אלבג, אמא של לירי: "היא בגהינום, מישהו מבין מה זה להיות בגהינום? הבנות שלנו חוות סבל יום יומי ונפגעות בגוף ובנפש. לירי שלי הייתה שפחה בבתים של עזתים. היא ניקתה, בישלה ולא יכלה לאכול היא הייתה צריכה לשחק עם הילדים ועשתה הרבה דברים לא נעימים שהשפילו אותה. הן עוברות אונס יום יומי ואתם מתעלמים. אני שומעת אותה צועקת לי 'אמא תצילי אותי אמא' אני רוצה למות שם. אתם שותקים ויוצאים לפגרה לתפארת מדינת ישראל."

ח"כ פנינה תמנו שטה התחייבה בפני משפחות החטופים: "הוועדה הזאת לא תצא לפגרה כלל, כשתרצו להגיע לכאן הוועדה פתוחה בפניכם".

יפה אוהד, דודתה של נועה ארגמני שאף התעלפה במהלך הדיון ונזקקה לטיפול רפואי: " מאז עדותה של עמית סוסנה והעדות של המחבל שאמר 'אנסתי', אין לנו לא יום ולא לילה ואנו בשבעה באוקטובר. מאז עדותה של עמית אנו גמורים והמחשבות אינן מניחות את הדעת. אין לנו זמן. אין לנו זמן והטרגדיה שלנו כפולה אם אמא של נועה לא תחזיק מעמד זה יהיה דיראון עולם על כל ממשלות ישראל.״

אני מבקשת מראש הממשלה ומכל הקבינט, אני לא אשת צבא ולא מדינאית שהחלטות על גורל היקירים שלנו שנמצאים בזרועות החמאס ומלתעותיו – אני מבקשת מראש הממשלה והקבינט יעשה כל עסקה. תיתן להם ,תן לנו טיפת תקווה טיפת תקווה, אנחנו מתבוססים בדם הלב שלנו הפצוע. אני שואלת, אתם רוצים שיהיו כאן מאה אלף סעידאינים? אין לנו כוח, אין לנו זמן, בבקשה כל מי שיכול להשפיע עשו זאת."

מיה רגב ששוחררה משבי החמאס: "מבחינתי מהשבעה באוקטובר כל דיון צריך להיות חירום. כי כל יום שם הוא יום של חירום וכל דקה חשובה. מה הנשים יעשו שם? מה שאר החטופים יעשו שם ? שימתינו ויחכו שהכנסת והממשלה יחזרו לכיסא הנוח שלה מהפגרה ויחליטו מה לעשות? אני לא האמנתי שראיתי את זה . כל בחורה שם עוברת הטרדה מינית כזו או אחרת לא משנה איך תנסו לייפות או לשנות".

שמרית ירושלמי, אמה של עדן ירושלמי: "אני הייתי בטוחה שממש כל רגע יבואו להציל את עדן, אבל תפסו אותה ואני לא רוצה לחשוב מה עושים לה שם. אני מקווה שבאמת יגיעו אליהן בזמן. אנחנו לא ישנים מהשבעה באוקטובר החיים שלנו נעצרו . אין לנו שינה, אני לא יודעת מה זה שינה רצופה. תעשו מה שאפשר עכשיו".

ירדן גונן חשפה בדבריה עדויות קשות מהנעשה מיום ה7 באוקטובר. "התחבאנו בשיח ושמענו מלא יריות, לא יכולנו לצאת וברקע הייתה בחורה שצרחה תעזרו לי בעברית באנגלית צרחה פליז סטופ. רצינו לצאת אבל לא יכולנו כי היינו מתים. היא צרחה עד ששמענו יריות שעצרו את הצעקות. הם שיחקו בכדור לא רגיל ,אישה שכרתו לה את השד ושיחקו איתו כדורגל. אישה שירו לה בין הרגליים מספר פעמים לא אישה אחת.״

״לא אישה אחת דפוס חוזר. אישה עם חצאית מופשלת מעלה ללא תחתונים. נשים וגברים ששרפו אותם באופן ממוקם באברי מין בפנים, לא קומץ אלא דפוס חוזר. נשים וגברים שנקשרו עירומים. אישה שהיה להם מספיק זמן וכוח רצון לתקוע לה מספר מסמרים באזור המפשעה. המחבלים הגיעו עם פתקים בווסטים שלהם- היה כתוב 'אם אין זמן תהרוג אם יש זמן תעשה מום.'״

״כל העדויות שהקראתי עכשיו זה ממי שראה את זה. איפה אתם? למה אנו צריכות להתחנן? זה פשוט דיסק שרוט שחוזר על עצמו 179 יום. למה אתם נותנים לאחותי להיות שם, מה היא עשתה רע? למה אני צריכה להיות פה ולהתחנן? למישהו זה נשמע הגיוני? מה קורה כאן? על מה אנחנו נלחמים? מה יותר חשוב מזה? למה לא מנפים את הרוע וצורחים את זה בכל פינה בעולם? למה אני לא רואה שרים שמהדהדים את זה ברחבי העולם? נמאס לי. כנראה שגם מה שאני עושה עכשיו לא יספיק."

איילת לוי שחר, אמה של נעמה: " ניסיתי לא לחשוב בכיוונים של פגיעות מיניות ולא הייתה לי ברירה. אנחנו המשפחות של הנשים לא היינו צריכות את הדוח והפרסום של התחקיר בניו יורק טיימס. אנחנו מהיום הראשון לא היינו צריכים כדי לדעת ולהבין את הבהלה והחירום של הפיגוע מהשבעה באוקטובר ועד היום כל דקה וכל שניה. מה לא ברור בדחיפות הזאת?".

״אורלי גלבוע, אמה של דניאלה: " אם לי קשה אז מה לבת שלי. לפני שלושה שבועות שחשבתי שזה קורה, שיחזירו אותה ואז עוד פעם הטלטלה הזאת ואנו מקווים שעכשיו כל מי שמעורב במשא ומתן יבין שאין זמן ויעשה את הצעד הזה ויביא אותם יש לי גם שני בני דודים שחטופים מעבר לבת שלי. עכשיו אנחנו יודעים שיש היתכנות לעסקה וצריך לעשות הכל כדי שזה יקרה. אנחנו אומרים לכל מי שאנו נפגשים איתו זו לא סיסמה. אם זו הייתה הבת שלכם הייתם מביאים אותה."

שי דיקמן, בת דודתה של כרמל גת שחשפה עדויות נוספות מהטבח הנורא: "ס', רואת חשבון בת 24 שהשתתפה בנובה, מספרת שב-7 באוקטובר מצא מסתור לאחר שנורתה בגבה. הקורבן הראשון שראתה הייתה אישה צעירה עם שיער בצבע נחושת שדם זורם במורד גבה ומכנסיה מופשלים. גבר אילץ להתכופף. אחר כך צפתה באישה אחרת נקצצת לחתיכות בשעה שמחבל אנס אותה.

״באותו בוקר במקום אחר הסתתר רז וראה חמישה גברים לבושים אזרחים כשכולם נושאים סכינים ואחד פטיש גוררים על פני האדמה אישה צעירה ועירומה שצרחה. כולם מתאספים סביבה והיא קמה והם מתחילים לאנוס אותה. 'ראיתי את הגברים עומדים בחצי מעגל סביבה, אחד חודר אליה והיא צורחת. צרחות בלי מילים.״

״ואז אחד מהם מרים סכין והם שוחטים אותה. בסרטון שצולם על ידי אישה שחיפשה חברה נדב מהמסיבה נראתה אישה בשמלה שחורה שוכבת על הגב, כאשר איבר המין חשוף ופניה שרופות ללא היכר. האישה השרופה היא אמא לשניים בת 34 ונעלמה מהמסיבה עם בעלה ונלכדה בשורת מכוניות שניסו לברוח. שני בניה יתומים עכשיו והסבתא סיפרה שכשהיא ניסתה לצאת מהחדר הבן הצעיר שאל אותה: 'סבתא איך אמא מתה?"

דיקמן הוסיפה על עדותה של עמית סוסנה דברים שלא נשמעו: "כמה ימים לאחר שנחטפה אחד השובים שאל אותה על חיי המין שלה. המחבל ששמר עליה ישן בחדר הסמוך ונהג להיכנס לחדרה כשהוא בתחתונים בלבד. לפעמים התיישב על ידה הרים את חולצתה ונגע בה. בסביבות ה-24 באוקטובר בשעת בוקר מוקדמת שיחרר אותה משלשלת אליה נכבלה. הוא ביקש שתתקלח אך היא סרבה. הוא הרתיח סיר מים ולקח אותה בכוח. הוא אמר 'עמית מהר', היא ניסה לכסות אותה במגבת והיא נאלצה להיענות לדרישתו כשהנשק בידו."

יו"ר הועדה: "את הדיון הזה כינסנו כדי להקשיב לכן בצניעות. אנחנו מבקשים לתת לכן מקום ותקווה". סימונה אמה של דורון: "יש לי רק להגיד 179. כל הבנות שיש פה תמונות שלהן שם 179 תוציאו אותם תצילו את בתי ואת כולם. תסתכלו על כולם ותוציאו אותם."

שרון קוניו נכנסה כשהיא מלווה ברופא הכנסת: "כאישה שהייתה שם הפחד אין סופי ולא ניתן לתיאור במילים. זה להיות פחד תמידי שיפגעו בך, שאין מי שיציל אותך שאת נתונה לחסדי החמאס. כל דקה היא נצח, כל תזוזות מחבלים גורמת לכיווץ בבטן, האם יפגע בי יקח לי את אחת הילדות? המחבל הוא המחליט הבלעדי, הדעה שלי והרצונות לא רלוונטיים רק הוא יחליט אם אחיה או אמות עוד דקה, אם מותר לבנותיו לחבק אותי.

כשהייתי שם הפחד הכי גדול היה שלא נלחמים עלינו ואני מקווה שהמסר מהוועדה יגיע אליהם בחושך השחור שהן נמצאות בו. הפחד לא נגמר מהרגע שעברנו את כרם שלום, השיתוק וחוסר האונים נשאר עדיין שם. בחודש מאי בעלי ואני חוגגים יום הולדת ולא מגיע לו לחגוג בשבי בחמאס. אתם חייבים להגיע לעסקה בשבילי, בשביל אמה ויולי שצריכות את אבא דויד".

ח"כ פנינה תמנו שטה: "הרמתי טלפון לשרים והיו שרים שחשבו להצביע נגד העסקה. אנחנו נכנס את המליאה בפגרה. נעשה מה שנדרש ונצטרך להרים טלפונים ולהפעיל לחצים כי עברה חצי שנה ואנו לא שוכחים גם את הגברים." מנדי, אמה של אמילי דמרי: "לא יכולתי להישאר בחדר אני לא חזקה ככה – אני מקווה שכל מה שנאמר יהדהד בעולם ויתורגם כל מילה. כי ב179 יום הם שם והם עדיין שם ומחכים. בתי שם ואני לא רוצה לחשוב מה קורה לה."

מיכל, בת דודתה של דורון שטיינברכר: מה7 באוקטובר אני חושבת על גורל השם שטיינברכר. איך זה הזוי שבשני דורות בת דודה שלי יש לה גורל אולי אכזר יותר משל הסבים שלנו. אם היינו מתלוננים על משהו שקשור במדינה כשהיינו ילדים סבתא שלי הייתה אומרת לי 'את לא יודעת מה זה לחיות בעולם שאין בו מדינת ישראל.' אז אני שואלת מה זה אומר שיש היום מדינת ישראל. כל הנרטיב ההיסטורי של המשפחה שלי נעלם מאז ה7 באוקטובר. אני רוצה להודות על האומץ של כל אחת שדיברה בכאן."

ירדן לשם גונן, אחותה של רומי: "השבוע היה פרס הצילום – מה התמונה שנבחרה? מחבלים על רכב עם גופתה של שני לוק. לא יכול להיות שאין התבטאות ממשלתית כנגד הדבר הזה. המדינה צריכה לקחת את זה בידיים. המשפחה של שני אמרה שהיא כן שמחה שהיא נמצאת שם כי היא מנכיחה את הזוועה. המדינה חייבת להגיב ולא להתעלם. אנחנו יודעים על הבנות שחזרו ואלה שעדיין שם רק עד היום ה-50. אנחנו לא סתם בהיסטריה, ולאף אחד זה לא מזיז. כולן מדברות בשם הבנות שעדיין שם ותזכרו את זה כולכם. אתם לא יכולים ללכת לישון בלילה ולעצום עיניים ואני מדברת בעיקר לגברים ותפנימו כל יום ותזכרו שהם בסרט אימה."

ח"כ שלי מירון: "אני צריכה שראש הממשלה ומקבלי ההחלטות והשרים במדינת ישראל יפנו את הלו"ז וישבו פה ויסתכלו בלבן של העיניים ויסבירו למה הם לא מחזירים אותם. הדיון הבא שיהיה פה יהיה על התינוקות שיוולדו שם." ח"כ סימון דוידסון: "צריך קודם כל להבין שגם פה יש פוליטיקה .אין מה לעשות זה עניין פוליטי. אני לא רואה שרים ואני לא רואה חברי קואליציה".

ח"כ יסמין פרידמן, בדמעות: "יש לי מעט מה לומר. אני רוצה לבקש סליחה שאני לא יכולה לעשות יותר ואין לי מספיק השפעה. אני אמיתית אין לי שום השפעה על הקבינט הביטחוני הלוואי והיו שם יותר נשים. אני יכולה רק לבקש סליחה בינתיים." ח"כ טטאינה מזרסקי מיררה בבכי: "אני חושבת שכל האזרחים צריכים לעשות שביתה כללית עד שכולם חוזרים הביתה. התחושה שהממשלה הפקירה אותנו לא עוזבת אותי מאז שבעה באוקטובר. אני באתי לישראל כי הייתי בטוחה שפה יהיה בטוח ליהודים- ופה הורגים אותנו במדינה שלנו בגלל שאנחנו יהודים. אני מתביישת שאני חברת כנסת ואין לי יותר מה לעשות."

ח"כ פנינה תמנו שטה: "אני רוצה להיות הקול של משפחת מנגיסטו, 9 שנים. מי שמפקיר אותו אז מפקיר אותם עכשיו. אנחנו שואלים מה זה מדינת ישראל –הייתה עסקה על השולחן". מירב לשם גונן: "אני שמחה שנאמרו פה הדברים ע"י הבנות האמיצות גרמו לכולם לבכות וזעזע את כולנו ויחד עם זה , חברות הכנסת שדיברו מבחינתי הדברים שאתן אומרות זה העברת אחריות. אני מבינה שהכנסת היא גוף שמבקר את המדינה אבל זו הסרת אחריות. גם עלינו יש אחריות וגם על כל 120. אני כאמא לא הצלחתי להציל את הבת של. אי אפשר להעביר את האחריות שלכם כחברי כנסת."

ח"כ מירב כהן: "אני מטילה את האשמה עלינו ולא יכול להיות שאנו מבודדים באירוע התנ"כי הזה. אני חושבת שבפן ההסברה המדינתי אנחנו לא עושים עבודה טובה והצדק איתנו באופן אבסולוטי." ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "אני מנסה לדמיין את ישראל דור מהיום, הכתם הזה ילווה אותנו כך שלצערי אני קצת פסימית מלהתאושש מהזוועה שאנו נמצאים בה יום יום דקה דקה שניה שניה".

ח"כ אלי דלל: "אני מתפלל כיו"ר הוועדה של זכויות ילד לחזרתם של האחים ביבס. זה דבר לא יאומן שמסתכלים על התמונות שלהם. בועדה שלי היו תלויות 38 תמונות של ילדים ולשמחתי 36 חזרו. האתגרים שלנו זה החזרת החטופים, זה מלחמה בצפון, זה גיוס מלא". בעקבות חילופי דברים בין מספר חברי כנסת התעלפה דודתה של נועה ארגמני ונזקקה לטיפול רפואי, ובעקבות כך עצרה יו"ר הועדה את הדיון. הדיון התחדש עם כניסתם של בני משפחות החטופים כשצבע על פניהם כחלק ממיצג הקורא להשבתם המידית של כל החטופים.

ח"כ שרן השכל: "יש כאן מדינה שלא מתפקדת אם אנחנו צריכים ללכת למדינות ולהתחנן בפניהם להגדיר את חמאס כארגון טרור. קטאר בתוך חצי שעה יכולה להביא עסקה, איך יכול להיות שמדינת ישראל לא יוצאת בקמפיין בינלאומי על קטאר?". ח"כ מיכל וולדיגר: "דווקא כחברת קואליציה אני חייבת להגיד שהלב שלי נשבר גם מהחוסר אחדות של קואליציה אופוזיציה. כולנו רוצים את החטופים שלנו בבית. אנחנו יכולים להתווכח על הדרך, אבל אני עושה הכל כדי שהם יהיו בבית, זה לא פשוט בכלל. אני יכולה לומר שהשרים עובדים קשה".

ח"כ מירב בן ארי: "בעולם נורמלי השרה לקידום מעמד האישה הייתה נמצאת, או שהייתה מכנסת את כל שרי הממשלה לשמוע את העדויות. יש כאן ממשלה חלשה." לאחר מכן החלו חילופי דברים בין חברת הכנסת וולדיגר לבין יו"ר הועדה לאחר שוולדיגר אמרה "אחר כך אל תתפלאי שלא באים לפה" כתגובה לדבריה של ח"כ בן ארי. ח"כ תמנו שטה ענתה לה "אל תאיימי עליי, הם צריכים להיות פה". חלק ממשפחות החטופים בחרו לצאת בשל הויכוח ואמרו כי הדבר לא מכבד אותן.

בן דודה של כרמל גת הגיב: "השפה המאיימת הזו של חברי הכנסת זה מה שאנחנו שומעים כל יום, אף שר לא מגיע. שר הבטחון צריך להיות פה, ראש הממשלה וכל השרים. בזמן הזה שאנחנו פה, הדובר של ראש הממשלה אומר שהציבור לא תומך בהחזרת החטופים. אנחנו צריכים לשמוע גינוי לאמירה הזאת".

ח"כ אושר שקלים: "כאבא לשלוש בנות קטנות, היה חוק שאני ניסיתי לקדם בעבר והוא סירוס עברייני מין ופדופילים. אם זה היה תלוי בי, הייתי כורת למחבלים את מה שצריך לכרות. כמי שמגיע ממפלגתו של ראש הממשלה, אני חייב להגיד שאין כאן שאלה בדבר השגת המטרות, אין אחד שלא רוצה את החזרת החטופים. ככל שנשדר חזית אחידה כך נוכל להכריע את המערכה".

שי דיקמן, בת דודתה של כרמל גת ענתה לו בדמעות: "הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה מסר אלים של נקמה. מה שאנחנו רוצים זה להחזיר הביתה, בשלום, בחיים, אנשים. אני מבקשת שאלה המילים שתגיד כדי להחזיר אותם הביתה בחיים, נשים, גברים, ילדים בחיים".

ח"כ שאשא ביטון: "לא יהיה ניצחון במדינת ישראל אם לא נביא את החטופים בהקדם. אי אפשר לשבת כאן ולהטיף על אחדות שאחרי חצי שנה שאנחנו רואים את הקואליציה עושה הכל חוץ מאחדות. ההבדל ביני לבינך, ח"כ שקלים זה שאני לא מדקלמת דף מסרים. אתם מביאים חוק גיוס בשעה הקשה הזו שאנחנו יודעים מה זה אומר . אין פה עניין פוליטי, יש פה עניין של לנתק בין המסרים המנותקים של הקואליציה לבין המעשים להשבת החטופים".

ח"כ פנינה תמנו שטה סיכמה את הדיון: "אני יודעת שנושא הפגרה מטריד. הועדה הזאת תיפתח כל עוד תדרשו ואתם מוזמנים להיות חלק מכתיבת הנושאים של הועדה הזאת, החוכמה אצלכם. הועדה דורשת מהממשלה לכנס את הקבינט לדון באופן מידי על מצבן של הנשים החטופות בעזה, אנחנו נעביר את הפרוטוקול לבקשת המשפחות לכל השרים של הממשלה ולראש הממשלה. הועדה תתכנס בפגרה בכל עת שנדרש ולבקשת המשפחות על מנת לשחרר את החטופים. הועדה קוראת לראש הממשלה לשמוע את הזעקה ואת המשפחות ולשמוע את המציאות ולפעול להשבתם של אזרחיות ואזרחי ישראל שנמצאים בשבי. אנחנו נגבש תוכנית פעולה כדי לקדם שבעזרת השם הם ישובו הביתה".