מאמריםמבזקים

האם על ישראל להיאבק בטרור היהודי המבוצע נגד פלסטינים?

מאמר דעה מאת: דר' רפי נץ-צנגוט - חוקר ומרצה לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ב-24.6.23 פורסמה בערוץ 13 הודעה משותפת של ראשי מערכת הביטחון (מפכ"ל המשטרה, הרמטכ"ל וראש השב"כ) בה נאמר: "בימים האחרונים מתבצעות בשטחי יהודה ושומרון תקיפות אלימות של אזרחים ישראלים נגד פלסטינים חפים מפשע. המתקפות הללו נוגדות כל ערך מוסרי ויהודי והן גם טרור לאומני לכל דבר, ואנו מחויבים להילחם בהן". בהמשך, ב-7.8.23, פורסמה ב-Ynet הודעת דובר צה"ל כי "בחודשים האחרונים יש עליה בפשיעה הלאומנית ובטרור הלאומני [מצד יהודים], זה טרור, אין דרך אחרת להגדיר את זה". דיווחים על פעולות טרור יהודי פורסמו גם בהמשך, ובמיוחד, כפי שציינו הרמטכ"ל וראש השב"כ, אחרי ה-7.10.23. בכל מקרה, פעולות טרור כאלו, גם אם בהיקף ובחומרה קטנים יותר, התרחשו גם לפני ה- 24.6.23. טרור זה כולל פגיעה ברכוש (כגון בבתים, מסגדים, מכוניות, בתי עסק, עדרי בעלי חיים ושטחים חקלאיים), גירוש פלסטינים ממקום מגוריהם, פציעתם, ואפילו הריגתם.

כלומר, ועל בסיס בעלי הסמכא בנושא שהוזכרו לעיל: טרור יהודי קיים מזה זמן רב, כאשר מתחילת-אמצע 2023, ובמיוחד מאז טבח חמאס הברברי ב-7.10.23, היקפו וחומרתו התגברו באופן משמעותי.

השאלה: האם על ישראל להיאבק בטרור זה? ומה ראויה שתהיה עמדתנו כלפיו?

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

ברור כי לאחר הטבח האכזרי של החמאס קיימים בקרבנו (היהודים בישראל) רגשות שליליים חזקים נגד הפלסטינים, כגון פחד, כעס ושנאה, כמו גם רצון לנקמה. יחד עם זאת, יהיה חכם מצידנו שלא לנהוג בפעולות (או לתמוך בפעולות) טרור יהודי שמבוססות באופן פזיז על רגשות ורצונות כאלו. טוב יהיה יותר עבורנו אם נפעל על בסיס השכל וההיגיון, מה שיוביל למסקנה, כי ראוי שעמדתנו תהיה נגד הטרור היהודי. זאת, משתי סיבות עיקריות מצטברות: ראשית, כי המדובר בפעולות לא חוקיות, ורבות מהן חמורות. ושנית, כי טרור כזה יפגע בנו באופן חמור ורב-מימדי, כמפורט להלן:
א. בעולם –
א.1. טרור כזה פוגע בתדמית ישראל בעולם, מה שתורם:
לירידה בתמיכה הבינלאומית בישראל (תמיכה שגם מבלי להתייחס לטרור יהודי, מצבה כיום אינו פשוט עקב פעולת ישראל ברצועת עזה). כדברי ראשי מערכת הביטחון מ-24.6.23 "אלימות זו… פוגעת… בלגיטימציה הבינלאומית של כוחות הביטחון להיאבק בטרור הפלסטיני".
לנקיטת צעדים נגד ישראל ככלל, וישראלים המעורבים בטרור בפרט (כדוגמת הסנקציות שהוטלו לאחרונה על ידי נשיא ארה"ב ביידן כנגד התנחלויות ומתנחלים המעורבים בטרור)
לגידול בפגיעה ביהודי התפוצות (תופעה קשה שלאחר פתיחת המבצע של ישראל לאחרונה ברצועת עזה מתרחשת באופן רחב היקף במיוחד).

ב. בהקשר לפלסטינים – הגברת השנאה נגד ישראל והקיצוניות בקרבם, מה שתורם:
ב.1. לגידול בהיקף הטרור הפלסטיני נגד ישראל. כדברי דובר צה"ל מ-7.8.23, אני מצטט "ושלא יהיו ספקות, הדברים האלה דוחפים אנשים ברשות הפלסטינית שלא מעורבים בטרור – לטרור. צריך לטפל בתופעה הזו. ברגע שהתופעה הזו תימנע, יהיה פחות טרור. כשנשאל האם בצה"ל מכירים מקרים בהם פלסטינים נדחפו לבצע פעולות טרור בתגובה לטרור יהודי, השיב הגרי בחיוב". כך גם בדברי ראשי מערכת הביטחון מ-24.6.23 "אלימות זו [הטרור היהודי] מגבירה טרור פלסטיני". דהיינו, הטרור היהודי מהווה עוד גורם, מיני כמה, שמביא לטרור פלסטיני.
ב.2. להסטת "כוחות הביטחון ממשימתם המרכזית נגד הטרור הפלסטיני", כמצוטט לעיל מדברי ראשי מערכת הביטחון מ-24.6.23. כלומר, הטרור היהודי לא רק תורם להתגברות הטרור הפלסטיני, הוא גם מקשה על ישראל להיאבק בטרור הפלסטיני המתגבר.
ב.3. לגידול בתמיכה של פלסטינים בחמאס הקיצוני, מה שיפגע ביחסי ישראל עם הפלסטינים ובאפשרות להגיע בעתיד לשלום בין הצדדים.

ג. בישראל
ג.1. פגיעה בשלטון החוק בישראל, גם שלא בהקשר לפלסטינים. לאחר עליית הממשלה הנוכחית לשלטון, ובמיוחד לאחר ה-7.10.23, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ומשטרת ישראל שתחת אחריותו, פועלים באופן שולי ביותר, אם בכלל, נגד הטרור היהודי. כפי שפורסם ב-29.2.24 בערוץ 7 "בדיונים שמקיים השר לביטחון לאומי מדי יום חמישי בדומה לקודמיו בתפקיד, משתתפים בדרך כלל נציגים מכלל מערכת הביטחון, לרבות … נציג קבוע מטעם שב"כ. בדיונים אלו [בעבר] ראש חטיבת המודיעין במשטרה נהג להציג בין היתר תמונת מודיעין על אודות הטרור הערבי, לצד היערכות המשטרה להתמודדות עם טרור יהודי ומידע מודיעיני בנושא, לרבות תוכניות לפינוי מאחזים. בניגוד לקודמיו בתפקיד, מאז מינויו של בן גביר לשר לביטחון לאומי, חדלה המשטרה מלהציג לו את הערכות המצב הנוגעות לטרור יהודי ולהתמודדות עם פעילי ימין קיצוניים". זאת ועוד "במהלך דיוני הערכת המצב [הללו] בהשתתפות נציג בכיר מהשירות … נוהג השר לנזוף בו בשל עיסוק שב"כ בין היתר בפשיעה לאומנית מצד יהודים… עוד צוין כי התנהלות [זו של] בן גביר חזרה על עצמה כמה פעמים … [ולפיכך] השב"כ החליט להפסיק לשלוח את נציגו לדיוני הערכת המצב אצל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בטענה כי הוא נותן יחס מזלזל ובוטה … כלפי [נציג] השב"כ".

הימנעות המשטרה מלפעול כנגד הטרור היהודי תשדר לציבור בישראל, כי פגיעה בשלטון החוק מקובלת בישראל, ואפשרית מבלי להיענש על כך. זה בתורו יכול להביא לנקיטה בפעולות לא חוקיות של הימין הקיצוני נגד אנשי שמאל, או בכלל לנקיטה בפעולות בלתי חוקיות של גורמים אחרים בהקשרים שונים.

ג.2. פגיעה בחוסן המוסרי של העם, עקב נקיטה או תמיכה בפעולות לא חוקיות. כדברי ראשי מערכת הביטחון מה-24.6.23 "המתקפות הללו [שבמסגרת הטרור היהודי] נוגדות כל ערך מוסרי ויהודי".

לסיכום: כפי שהוכח לעיל באופן מבוסס, ראוי שלא לנקוט או לתמוך בטרור היהודי בהיותו בלתי חוקי ולנוכח פגיעותיו הרבות והקשות בישראל. לפיכך, ראוי כי עמדתנו תהיה מושכלת והגיונית, כנגד הטרור היהודי; וחשוב כי ישראל תיאבק בו. למסקנות אלו ראוי שיגיעו גם אנשים שרגשותיהם ועמדותיהם כלפי הפלסטינים הם שליליים מאוד (ולכן אולי לא אכפת להם מגורל הפלסטינים שנפגעים מהטרור היהודי), לפחות בגלל שאכפת להם ממדינת ישראל. כי הם רוצים למנוע את הפגיעות הרבות והקשות שהטרור היהודי גורם למדינה.

דר' רפי נץ-צנגוט הוא חוקר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ([email protected]).

Back to top button