בדיווח ראשוני באתר וויינט, פורסם הבוקר (חמישי) כי בתום שלושה חודשים של מגעים חשאיים, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם הסכימה להתחייב לכונן קשרים רשמיים עם ישראל, בתמורה להצטרפותה ל-OECD.
מאחורי הקלעים נדרשו מאמצים רבים להגיע להסכם, אחרי שבתחילה התנגד שר החוץ כ"ץ להצטרפותה של אינדונזיה בשל התבטאויותיה במלחמה ותמיכתה בתביעת דרא"פ. תהליך שיפור היחסים צפוי להימשך יותר משנתיים
אחרי שלושה חודשים של מגעים חשאיים בין ישראל, אינדונזיה וה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי שבו חברות 38 מדינות, הושג הסכם: המדינה המוסלמית הגדולה בעולם מתחייבת לנרמל את יחסיה עם ירושלים, שבתמורה תסיר את התנגדותה לצירופה ל-OECD. כך נודע ל-ynet ול"ידיעות אחרונות".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
במכתב ששלח לפני כשבועיים מזכ"ל ארגון ה-OECD מתיאס קורמן לשר החוץ ישראל כ"ץ, ושנוסחו אושר על ידי אינדונזיה, נכתב: "אני שמח לבשר שהמועצה הסכימה רשמית לתנאי המוקדם, הברור והמפורש שעל אינדונזיה לקיים קשרים דיפלומטיים עם כל חברות הארגון לפני כל החלטה לקבלה ל-OECD.״
יתרה מכך, כל החלטה עתידית לקבל את אינדונזיה כחברה בארגון תדרוש הסכמה פה אחד בין כל החברות, כולל ישראל. אני משוכנע שזה מספק לך ביטחון בנקודה חשובה זו". הוסיפו.
במכתב תשובה ששיגר אמש כ"ץ לקורמן, והגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", בירך השר על פריצת הדרך: "אני שותף לציפייה שלך שתהליך זה יהווה שינוי עבור אינדונזיה, שכן אני מצפה לשינוי חיובי במדיניותה כלפי ישראל, ובמיוחד ויתור על המדיניות המפלה שלה כלפי ישראל, לקראת כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין הצדדים".
לפי גורמים המעורבים בתהליך, אינדונזיה רצתה להתחיל בתהליך של הצטרפות לארגון המדינות המפותחות, ולשם כך נדרש קונצנזוס של כל 38 המדינות החברות בארגון, כולל קיום יחסים בין כל המדינות בארגון.
בארגון ביקשו מישראל "לא להתנגד" למהלך, אך בשל העובדה כי אינדונזיה התבטאה נגד ישראל מתחילת המלחמה והביעה תמיכה בתביעה של דרום-אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שהאשימה את ישראל ברצח עם – שר החוץ התנגד והודיע כי על אינדונזיה לעשות מחווה כלפי ישראל, שתעיד על כנות כוונותיה לנרמול היחסים בסיום התהליך.
המזכ"ל קורמן פנה לכ"ץ וביקש ממנו להסיר את ההתנגדות, אך הוא סירב ועמד על כך שאינדונזיה חייבת לעשות מחווה כלפי ישראל. לאחר מכן קורמן שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהחליט להשאיר את ההחלטה בידי כ"ץ. אחרי מו"מ שארך שבועות בודדים, ה-OECD ואינדונזיה הסכימו לכלול בנוסח ההחלטה כי לפני ההצבעה הסופית על הצטרפותה לארגון, יהיה עליה לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
להשתלשלות הדברים קדמה התחייבות מוקדמת של קורמן, במכתב רשמי שבו הודיע לכ"ץ על ההסכם: "אני רוצה להודות לך מקרב לב על הדיונים המאוד בונים שלנו במהלך השבועות האחרונים ועל ההחלטה החשובה של ישראל לאפשר פתיחת דיוני הצטרפות בין אינדונזיה ל-OECD. אני יודע שזהו עניין רגיש שנשקל בהרחבה על ידי ממשלתכם בכל הרמות.״
״כפי שנדון איתך ועם ראש הממשלה נתניהו, התנאי המקדים של יחסים דיפלומטיים קודם לכל החלטה להזמין את אינדונזיה כחברה, נכלל כדין במסקנות הרשמיות של מועצת ה-OECD המאמצת את ההחלטה הפותחת דיוני הצטרפות". הוסיף במכתב.
קורמן הוסיף במכתבו: "בהתאם, וכחלק מההסכם שלנו, כינון יחסים דיפלומטיים עם כל חברות הארגון, כולל ישראל, הם כעת תנאי מוקדם מפורש לפני שניתן יהיה לקבל כל החלטה על הזמנת חברות, וזאת לאחר השלמת תהליך הבדיקה הטכנית. חשוב לציין, תנאי מוקדם זה לא יכול להיות מוסר ללא החלטת קונצנזוס חדשה של כל מועצת ה-OECD, כולל ישראל".
קורמן הוסיף כי כפי שסוכם, הוא מוכן לסייע בשיפור היחסים בין אינדונזיה לישראל בשלב מוקדם בתהליך ההצטרפות. עם זאת, הוא קובע כי הדד-ליין הסופי והמוחלט לכינון היחסים הוא בסוף התהליך. "כפי שדיברנו, לתהליך זה תהיה השפעה חיובית לאורך זמן, ולכן זה היה כך חשוב לאפשר לתהליך להתחיל", כתב.
במכתב הוא מפרט כי לפני ההחלטה הסופית אם להזמין את אינדונזיה להיות חברה בארגון, היא צריכה לעבור תהליך טכני שיכול להימשך בין שנתיים לשלוש, של יישום מפת דרכים שכוללת 26 ועדות מומחים שיבדקו את החקיקה באינדונזיה, המדיניות והנהלים. בכל אחת מהוועדות יהיו מיוצגים מומחים ישראלים, כך שלישראל תהיה הזדמנות שיטתית לתקשר עם אינדונזיה – ולהטיל וטו על הצטרפותה אם לא תכונן עימה יחסים דיפלומטיים.
