חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P Global Rating הודיעה היום (שישי) על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה של "-AA" לרמה של "+A" עם תחזית שלילית.
לדברי החברה, פרסום ההודעה בעת הזו, כהודעה שלא מן המניין, תוך סטייה מלוחות הזמנים שהוגדרו מראש בהתאם לרגולציה האירופאית החלה על חברת הדירוג, מותרת רק בנסיבות מוגבלות וחייבת להיות מלווה בהסבר מפורט של הסיבות לסטייה. במקרה זה, הסיבה לסטייה מלוחות הזמנים המוגדרים, כמפורט בהודעה, היא בשל הגידול המשמעותי בסיכונים הגיאו-פוליטיים והביטחוניים במדינת ישראל.
לדעת החברה, העלייה האחרונה ברמת העימות הצבאי עם איראן מגבירה את הסיכונים הגיאופוליטיים במדינת ישראל, אשר היו גבוהים עוד קודם לכן. החברה צופה שיימנע סכסוך אזורי רחב יותר, אך נראה כי מלחמת ישראל-חמאס והעימות עם חיזבאללה יימשכו לאורך ,2024 זאת לעומת ההנחה הקודמת של החברה שפעילות צבאית לא תימשך יותר משישה חודשים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
החברה צופה שהגירעון הממשלתי של ישראל יגדל לשיעור של 8% מהתמ"ג1 בשנת ,2024 בעיקר כתוצאה מהגדלת הוצאות הביטחון. גירעונות גבוהים יותר יימשכו גם בטווח הבינוני, והחברה צופה שיחס החוב לתוצר יגיע לשיעור שיא של 66% מהתמ"ג בשנת .2026
לסכסוך אזורי רחב יותר, שאינו תרחיש הבסיס של החברה, עשוי להיות השפעה שלילית מהותית נוספת על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל, וכתוצאה מכך על הפרמטרים הכלכליים, הפיסקאליים ומאזן התשלומים שלה.
החברה מסבירה כי התחזית השלילית משקפת את הסיכון שמלחמת ישראל-חמאס והעימות עם חיזבאללה עלולים להסלים או להשפיע על הפרמטרים הכלכליים, הפיסקאליים ומאזן התשלומים של ישראל בצורה משמעותית יותר ממה שהחברה צופה כיום.
התרחיש השלילי: לדברי החברה, דירוג האשראי של מדינת ישראל עלול לרדת אם הסכסוך הנוכחי יתרחב, ויגדיל עוד יותר את הסיכונים הביטחוניים והגיאופוליטיים שעומדים בפני מדינת ישראל. כמו כן, הדירוג עלול לרדת בטווח הזמן של בין 12-24 החודשים הקרובים אם השפעת הסכסוך על הצמיחה הכלכלית, המצב הפיסקלי ומאזן התשלומים של ישראל תתברר כמשמעותית יותר ממה שהחברה צופה כיום.
התרחיש החיובי: לדברי החברה, תחזית הדירוג תשתנה ל"-יציבה" אם היא תראה ירידה בסבירות להסלמה צבאית והתמתנות בסיכונים הביטחוניים הרחבים שהיא מזהה כיום.
רציונל פעולת הדירוג:
הורדת הדירוג באה בעקבות מה שהחברה רואה כעלייה נוספת בסיכונים הגיאופוליטיים, הגבוהים ממילא, שעומדים בפני מדינת ישראל לאחר המתקפה הישירה הראשונה של איראן באמצע אפריל .2024 מתקפה זו באה בעקבות הדיווח כי ישראל תקפה את הקונסוליה של איראן בדמשק. לפי החברה, בתרחיש הבסיסי, הם עדיין מצפים שיימנע סכסוך אזורי רחב יותר, אך נראה כי מלחמת ישראל-חמאס והעימות עם חיזבאללה יימשכו לאורך ,2024 זאת בניגוד לציפיות החברה מחודש אוקטובר 2023 שהפעילות הצבאית לא תימשך יותר משישה חודשים.
החברה מציינת שהיא רואה כיום מספר סיכוני הסלמה צבאיים אפשריים, כולל עימות צבאי מהותי, ישיר ומתמשך יותר עם איראן. ישראל עומדת בפני לחץ בינלאומי להכיל את תגובתה למתקפה ב13- באפריל, בעוד איראן הודיעה על כוונתה לא להסלים. עם זאת, לדעת החברה קיים
סיכון לתאונות או חישובים שגויים, במיוחד אם יהיו חילופי אש נוספים בין שני הצדדים.
תרחיש נוסף כרוך בהרחבת הסכסוך עם חיזבאללה בגבולה הצפוני של ישראל. תרחיש זה יכול להתממש במקרה שהתקפות חיזבאללה יגברו או שישראל תחליט לפתוח במערכה צבאית בלבנון בכדי להקים רצועת ביטחון ולהרחיק את חיזבאללה מצדו הלבנוני של הגבול.
לדברי החברה, הרחבת הסכסוכים הנוכחיים עלולה להביא לסיכונים ביטחוניים וחברתיים נוספים לישראל, ולפגוע במגוון מדדים כלכליים ופיסקאליים, בניגוד לתרחיש הבסיס של החברה. החברה מציינת שעדיין קשה לכמת תרחישים אלו בצורה מהימנה.
תחזית הבסיס המעודכן של החברה למדינת ישראל מבוסס כעת על ההנחות הבאות:
• מלחמת ישראל-חמאס תימשך, ככל הנראה בעצימות נמוכה יותר, לאורך שנת 2024.
• יימשכו חילופי אש סדירים עם חיזבאללה בגבולה הצפוני של ישראל, אך עימות זה לא יסלים למלחמה ישירה יותר.
• הסכסוך לא יתרחב ברחבי המזרח התיכון, לא יהיה עימות ישיר מתמשך ומהותי עם איראן ולא יהיה חוסר יציבות רחב יותר בגדה המערבית.
לפי ההנחות המפורטות לעיל, החברה צופה שהצמיחה הריאלית תהיה בשיעור של 0.5% בשנת ,2024 לאחר צמיחה בשיעור של 2% בשנת .2023 ברבעון הרביעי של 2023 התכווץ התמ"ג של ישראל ב5.7%- על בסיס רבעוני. בהתחשב בחוסן המשק וביכולת הגבוהה של כלכלת ישראל להסתגל להשפעה של סכסוכים צבאיים על המשק, החברה צופה התאוששות משמעותית בצמיחה ברבעון הראשון של 2024.
עם זאת, התפוקה הרבעונית תישאר מתחת לרמות שלפני המלחמה לאורך שנת 2024 לאור השיבוש המתמשך ואי הוודאות הגבוהה. מבחינת ההוצאות במשק, ההשקעה במשק רשמה ירידה חדה ביותר בשיעור של 26% ברבעון האחרון של ,2023 והחברה צופה שייקח הרבה זמן להתאושש מהשיא הקודם. לעומת זאת, החברה צופה כי הוצאות הצריכה (משולבות ציבוריות ופרטיות) יתאוששו כבר ברבעון הראשון של 2024.
בחלוקה למגזרים, החברה רואה כמה אילוצים שצפויים להימשך לאורך השנה. מגזרי הבנייה והחקלאות, המהווים 5% מהתמ"ג ו1%- מהתמ"ג, בהתאמה, הסתמכו בעבר באופן משמעותי על עובדים פלסטינים, שנעדרו מאז הוגבלה כניסתם לישראל. הממשלה בוחנת אפשרויות למלא את הפער באמצעות הבאת בעובדים זרים מחו"ל, אך לדעת החברה לא סביר שפתרון כזה יתממש במלואו בעתיד הקרוב.
גם מגזר התיירות הזרה הושפע משמעותית, כאשר כניסות תיירים מחו"ל ירדו בצורה חדה מאז אוקטובר .2023 החברה צופה כי מגמה זו תימשך גם אם המצב הביטחוני ישתפר, שכן ככל הנראה ייקח זמן עד שהביטחון יחזור במלואו לאחר מכן.
החברה צופה שככל שהפעילות הצבאית תפחת בהדרגה עד סוף השנה הנוכחית, הצמיחה תתאושש ביתר שאת ב2025- בשיעור של ,5% זאת ככל שהצריכה וההשקעות במשק יתאוששו. עם זאת, עדיין לא ברור אם עלולות להיות השפעות ארוכות טווח לכלכלה הישראלית – למשל, כתוצאה מהערכת משקיעים זרים מחדש את פרמיית הסיכון, וכתוצאה מכך ירידה בהשקעות הישירות. החברה צופה כעת שיעורי צמיחה של 3.5% בממוצע במהלך השנים 2026-2027.
החברה צופה שהגירעון הממשלתי יגדל משמעותית לשיעור של כ8%- מהתמ"ג השנה מ6.7%- מהתמ"ג בשנה שעברה ו1.8%- מהתמ"ג בשנת 2022.
לדברי החברה, התחזיות שלה מביאות בחשבון את התמיכה הפיננסית המתמשכת של ארצות הברית בישראל. אם כי, מציינת החברה, הדבר עלול להיות מוטל בספק אם חילוקי הדעות בין שתי המדינות על ההתפתחויות בעזה יימשכו, לאור החששות המוצהרים בפומבי של ארה"ב לגבי המחיר האזרחי הגובר של הסכסוך בעזה.
החברה צופה שגירעונות רחבים יותר יימשכו בטווח הזמן הבינוני מכיוון שסביר להניח שהוצאות הביטחון יהיו גבוהות יותר לאור הסיכונים הביטחוניים המוגברים. החברה מציינת לחיוב שמדינת ישראל כבר נקטה כמה צעדים כדי להכיל את ההשפעה הפיסקלית לטווח ארוך יותר, במיוחד באמצעות העלאת שיעור מס הערך המוסף משנת 2025.
תחת הנחות אלו, החברה צופה שהחוב הממשלתי נטו יגיע לשיא בשיעור של 66% מהתמ"ג בשנת ,2026 לפני שיתייצב וירד בהדרגה לאחר מכן. תחזית זו מנוגדת לתחזית של החברה לפני המלחמה לפיה שיעור החוב לתוצר יהיה בשיעור של 54% מהתמ"ג בשנת 2026.
החברה מציינת שמבנה החוב של מדינת ישראל נותר טוב מאוד. נכון לסוף שנת ,2023 84% מהחוב הממשלתי הוחזק בארץ ונקוב במטבע המקומי. זה, בתורו, מגביל את סיכוני האמון והפוטנציאל לבריחת הון של תושבי חוץ.
החברה מציינת שישראל גם הפגינה לאחרונה גישה מתמשכת לשוק ההון הבינלאומי עם הנפקת אג"ח של 8 מיליארד דולר על פני טווחים שונים (חמש, 10 ו30- שנים) בתחילת מרץ .2024 זו הייתה ההנפקה הבינלאומית הציבורית הראשונה מאז אוקטובר 2023 ולמרות שהעלות עלתה, הביקושים היו גבוהים פי כמה מהכמות שהונפקה.
החברה צופה שמאזן התשלומים של ישראל יישאר נקודת חוזק מרכזית בפרופיל הדירוג. למדינת ישראל עודף בחשבון השוטף ב20- השנים האחרונות, שנתמך בעיקר על ידי התרחבות מהירה של יצוא שירותי טכנולוגיית מידע ותקשורת בעלי ערך מוסף גבוה לכלכלה. סך העודף בשירותים החיצוניים עמד בממוצע על שיעור של 5% מהתמ"ג בשנים האחרונות. כתוצאה מכך, ישראל עברה למצב של סך נכסים נטו משמעותי בשיעור של כ30%- מהתמ"ג – מהגבוהים בקרב מדינות שאינן מייצאות סחורות – והקטינה את צרכי המימון החיצוני ברוטו שלה.
בשנת 2023 הסתכם העודף בחשבון השוטף בשיעור של 5% מהתמ"ג, עלייה משיעור של 4% מהתמ"ג בממוצע בשנים .2020-2022 למרות שהמלחמה השפיעה באופן משמעותי על מגזר התיירות הזרה, היא מהווה רק 2.7% מתקבולי החשבון השוטף, בעוד שגם התיירות היוצאת ירדה באופן ניכר. החברה צופה שהיצוא של סחורות ושירותים טכנולוגיים בעלי ערך מוסף גבוה יימשך ללא הפרעה והעודף בחשבון השוטף של ישראל יהיו בממוצע בשיעור של 3.6% מהתמ"ג עד 2027.
לאחר צניחה באוקטובר 2023, רזרבות המט"ח של בנק ישראל התאוששו אל מעל לרמות שלפני המלחמה, והגיעו בסוף מרץ 2024 לסכום של 214 מיליארד דולר 42%( מהתמ"ג.) זהו כרית ביטחון משמעותית, לדעת החברה, בהתחשב בכך שהיא מכסה פי 1.5 מהחוב החיצוני הגולמי של כל המשק (כולל המגזר הציבורי, הבנקים והמגזר התאגידי החוץ-בנקאי) ומעניקה מרחב תמרון ביישום צעדי מדיניות בישראל.
