איסמעיל הנייה: "אם ישראל תפלוש לרפיח ההתנגדות לא תרים דגל לבן"

ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה הזהיר בריאיון לסוכנות הידיעות הטורקית "אנדולו", מפני כניסה ישראלית לרפיח ברצועת עזה, וקרא למדינות ערב ואירופה לפעול כדי למנוע זאת משום שלדבריו, "הדבר עלול לגרום לטבח גדול נגד עמנו הפלסטיני".

הניה אמר כי אם ישראל תחליט לפלוש לרפיח, העם הפלסטיני וההתנגדות לא ירימו דגל לבן. לדבריו, ההתנגדות מוכנה להגן על עצמה ולהתעמת עם התוקפנות. הוא קרא לנסיגה מוחלטת של ישראל מרצועת עזה ולהפסקת התוקפנות של ישראל.

עוד אמר כי חמאס הסכימה להיכנס למשא ומתן בתנאי שיוביל להפסקת אש קבועה, נסיגה כוללת, החזרת העקורים ועסקת חילופי שבויים עם ישראל. אולם למרות עשרות פגישות שהתקיימו, ישראל טרם הסכימה להפסקת אש בעזה.

הניה טען כי ישראל רוצה להחזיר את השבויים אליה ואז לחדש את הלחימה, דבר שלא יכול להתקבל. לדבריו, ישראל גם רוצה שחמאס תסכים למפות הפריסה של צבאה כדי לתת לגיטימציה לכיבוש חלקי של עזה, אך חמאס דוחה זאת. "הכיבוש אינו מעוניין בשיבת העקורים לצפון הרצועה ולאזורי מגוריהם, ומסכים רק לחזרתם ההדרגתית במספרים מוגבלים, שגם אותה לא ניתן לעשות. כ-14,000 נעצרו על ידו מאז ה-7 באוקטובר מהגדה המערבית ומרצועת עזה" אמר.

הנייה האשים גם את ארצות הברית בכך שהמשא ומתן לא מבשיל להסכם ואמר כי "מה שמעכב הגעה להסכם הוא הכיבוש הישראלי, כמו גם הממשל האמריקאי, שמאמץ חזון ישראלי ותומך בו בכל פעם מבלי להפעיל עליו לחץ להיענות לדרישות הגיוניות ונכונות. חמאס סיפקה ערבויות להסכם למדינות מצרים, קטאר, טורקיה, רוסיה והאו"ם, כמו גם לארצות הברית. אבל בכל פעם ישראל מביעה התנגדות שטורקיה ורוסיה יהיו בין המדינות הערבות, אבל אנחנו דבקים בזה למרות הסירוב הישראלי."

הוא הוסיף כי "מאז ה-7 באוקטובר הכיבוש אימץ אסטרטגיה שהתחילה בהפצצות אוויריות נרחבות ברצועת עזה, אחר כך בכניסה קרקעית, ואז במה שנקרא "השלב השלישי", שהוא הרג סלקטיבי, בנוסף לשימוש שלו במצור הצבאי וההומניטרי על רצועת עזה בכלל, והרס כללי של הכל: מבתי חולים, בתי ספר ואוניברסיטאות ועד תשתיות, מאפיות, בתי מרקחת ומפעלי תרופות, כך שלא ישאר כלום."

"כתוצאה מכך, עזה וצפון הרצועה עברו יותר מחמישה חודשים מבלי שנכנס דבר (סיוע הומניטרי), מה שגרם לכיבוש להשתמש בנשק ההרעבה כדי לשבור את רצון העם וללחוץ עליו להגר מצפון לדרום, ובכך לרוקן את עזה וצפונה ולראות בהם אזור ביטחון או חלק מהמעטפת שכפו הרשויות הישראליות." טען ראש הלשכה המדינית של חמאס.

על המשך הלחימה בעזה ומצבו של חמאס אמר הנייה כי "עתיד ההתנגדות בעזה עדיין איתן, היא ממשיכה להילחם ולהגן על עמנו הפלסטיני מאז ה-7 באוקטובר ועד היום. היא נמצאת בעמדת כוח ומספקת מענה בהתקפה וגם בהגנה כך כבר בשבעת או שמונת החודשים האחרונים. ההתנגדות ממשיכה לפעול נגד הכיבוש בכל הצירים, בשיטות שונות, עם תוכניות הגנה ותוכניות התקפיות, ויש לה יכולת גבוהה מאוד להתמודד עם המצב בשטח וההתפתחויות הביטחוניות. ההתנגדות הזו הוכיחה שיש לה רצון חזק ובלתי מתפשר, שמקורו אחרי האל הכול יכול מרצון עמנו בעזה. האויב הציוני לא יוכל לשבור את רצון ההתנגדות והעמידה האיתנה."

בנוסף, התייחס הנייה למצב הביטחוני באזור כולו ואמר כי "האויב הציוני רצה לבודד את רצועת עזה, אבל במסגרת הלכידות הזאת בין חזיתות ההתנגדות, ובלבנון בפרט, הפך העימות למלחמה בין הכיבוש הציוני וההתנגדות האסלאמית בלבנון לצד פלגי ההתנגדות הפלסטינית. גם בתימן אף אחד לא העלה על דעתו או האמין שיכול להיות שבתימן תהיה פעולה כזאת שקשורה לים סוף וללחץ העצום מאוד שהם מפעילים על התנועה של כלי השיט לכיוון ישראל. יש לזה השפעות מאוד ברורות על הכלכלה הישראלית ועל הכלכלה של החברות שעוסקות בה בצורה כזו או אחרת."

הניה התייחס גם להתפתחויות האזוריות וטען כי המתיחות נובעת מהמשך התוקפנות של ישראל, וכי אם תופסק – החזיתות האחרות ירגעו. הוא אמר כי איראן תומכת בהתנגדות הפלסטינית בכסף ובנשק זה שנים, והדבר ידוע. "התפתחות העימות בין הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין הכיבוש הציוני מצביעה על כך שהיקף העימות מתרחב באזור, בין אם בלבנון, בעיראק, בתימן, בסוריה ואפילו באיראן. כל זה קשור להמשך התוקפנות ומלחמת ההשמדה של הכיבוש ברצועת עזה. אני חושב שברגע שהתוקפנות בעזה תיפסק, החזיתות האלה בוודאי יהיו רגועות.", הדגיש.

"מי שנושא באחריות להתפתחות האחרונה שהתרחשה הוא הכיבוש הציוני שהפציץ את הקונסוליה האיראנית בדמשק, מה שהוביל למות קדושים של מספר מפקדים במשמרות המהפכה. לכן כולם ציפו שאיראן לא תוכל לשתוק על תוקפנות זו המשפיעה ישירות על הריבונות שלה", ציין הנייה והוסיף, "מדיניות הסבלנות האסטרטגית שנקטה הרפובליקה האסלאמית באיראן בעבר, אולי הכיבוש לא הבין אותה, אבל כולם ציפו שתהיה תגובה מאיראן, והתגובה הזו בוודאי נובעת מכך שאיראן מקבלת את ההחלטה כפי שהיא רואה לנכון."

על התגובה הישראלית באיראן אמר כי "התגובה הישראלית הגיעה בהקשרים מסוימים, אבל על מה כל זה מעיד? היא מעידה על כך שנתניהו אינו רוצה להפסיק את המלחמה בעזה, אלא מבקש להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית, ובכך גם לגרור את האמריקנים עצמם להיות חלק או זרוע צבאית המשרתת גם את הישות הישראלית בהתמודדות עם תקיפות בחזית זו או אחרת, בעיקר מול איראן."

על האפשרות של כניסה של צה"ל לרפיח אמר: "אני קורא לכל מדינות אירופה ואחרות לפעול לבלימת התוקפנות ולמניעת כניסה לרפיח, ואף לסגת לחלוטין מרצועת עזה ולהפסיק את התוקפנות נגד רצועת עזה. אנו מזהירים מפני כניסה לרפיח משום שהדבר עלול לגרום לטבח גדול בעמנו הפלסטיני. אם האויב הישראלי יחליט ללכת לרפיח, עמנו הפלסטיני לא ירים דגל לבן, וההתנגדות ברפיח מוכנה להגן על עצמה ולהתעמת עם התוקפנות הזו".

"עמדותינו היו ברורות מלכתחילה, אנו רוצים להפסיק את התוקפנות נגד עמנו, זה בראש סדר העדיפויות שלנו, ולשם כך הסכמנו להיכנס למשא ומתן. בתנאי שהמשא ומתן הזה יוביל להפסקת אש קבועה, נסיגה כוללת, החזרת כל העקורים ועסקת חילופין לגיטימית עם האויב הישראלי. למרות עשרות פגישות ועשרות מסמכים שהוחלפו באמצעות מתווכים, הכיבוש טרם הסכים להפסקת אש ברצועת עזה. מה שהאויב רוצה זה להחזיר את השבויים שלו ואז לחדש את המלחמה בעזה, וזה לא יכול להיות." הדגיש הנייה.

לסיום קרא הניה ל"סדר את הבית הפלסטיני" בשני מישורים: לחדש את אש"ף כך שיכלול את כל הפלסטינים, במיוחד חמאס והג'יהאד האסלאמי, ולהקים ממשלת הסכמה לגדה המערבית ולרצועת עזה שתפקח על השיקום, תאחד את כלל המוסדות ותתכונן לבחירות כלליות.