מין שפירית חדש התגלה בישראל: הכירו את "מלקטית סיני"

באחרונה, נערך בקיבוץ נאות סמדר שבערבה, ביו-בליץ – סקר טבע "דחוס" של 24 שעות, שמשתף את הקהל הרחב בתיעוד מגוון מינים – שיתוף פעולה בין מיזם טבע-ביז המשותף לחברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה, מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, מרכז הצפרות אילת וקיבוץ נאות סמדר.

במסגרתו, מיטב חוקרי המגוון הביולוגי מהערבה, הנגב ושאר הארץ, אקולוגים של רשות הטבע והגנים, סטודנטים ממכון ערבה ותלמידי בתי הספר בנאות סמדר ובערבה הדרומית חקרו כל פינה בקיבוץ וסביבותיו, סימנו מה ראו, מה יכול להפריע למגוון הביולוגי שם ואיך אפשר לשפר את מצבו, הקשיבו לציפורים נודדות, חיפשו חרקים בשיחים, פרפרים בגינות, זוחלים מתחת לאבנים ובבורות, צמחים נדירים בוואדיות שחוצים את הקיבוץ ומצאו יונקים שתועדו במצלמות תנועה ומשטחי פחם שמשאירים עקבות.

במסגרת הסקר גילה רע שיש, סטודנט לתואר שני במעבדה של פרופ' ניר ספיר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה שמחקרו עוסק בנדידת שפיריות, ומטבע, מדריך וסוקר במרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, ממצא אחד שבלט מעל הכול: מין חדש של שפירית שלא תועד עד כה בישראל, בשם – Paragomphus sinaiticus.

לדבריו, מכיוון שעדיין אין שם רשמי בעברית, ניתן לה השם הזמני "מלקטית סיני". "מין זה ידוע מרצועת המדבריות הסהרו-ערבית, מעומן ואיחוד האמירויות דרך ערב הסעודית, תימן, מצרים סודן צ'אד ועד ניז'ר. גילינו אוכלוסייה שכוללת פרטים בוגרים לאחר ההגחה מהנשל, נשלים, וזחלים.״

״מוקדם לומר האם מדובר באוכלוסייה בת קיימה שחמקה מעינם של אנשי השפיריות הישראלים, או שמא מדובר באפיזודה חולפת. נמשיך לעקוב אחר האוכלוסייה בזמן הקרוב על מנת לאמוד את מצבה", הוא אומר.

השפיריות הן תת-סדרה של חרקים טורפים אשר תלויים במקווי מים לצורך רבייה. השפריריות קרובות לשפיריות אך נבדלות במבנה הכנפיים. הזחלים חיים במים, ומגיחים מהמים לצורך התנשלות והגחת הבוגר בעל הכנפיים. לאורך כל מחזור החיים השפיריות טורפות וניזונות ממגוון רחב של טרף, ביניהם זחלי יתושים במקווי מים, מה שהופך את השפיריות לידידות האדם.

"בישראל תועדו עד כה 67 מיני שפיריות ושפריריות, חלקן נכחדו ככל הנראה בעקבות ייבוש ימת החולה, וחלקן נדירות מאוד ונמצאות בסכנת הכחדה. מציאת מין חדש בארץ היא אירוע מרגש, אך יש לציין כי אוכלוסייה קטנה בקצה תחום התפוצה, ובבית גידול קטן ומבודד עלולה להימצא בסכנת הכחדה מקומית. יש לנו אחריות ללמוד כיצד לשמור עליה", מוסיף שיש.

ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה: "במיזם טבע-ביז המשותף למשרד להגנת הסביבה ולחברה להגנת הטבע אנחנו מפתחים פרויקטים וכלים שסוללים את הדרך להטמעת חשיבות השמירה על המגוון הביולוגי במגזר הפרטי כדי לכלול את האקולוגיה בפעילויות הליבה גם בחברות פרטיות.״

״התגלית בנאות סמדר מראה שפרויקטים אלה מייצרים לא רק כלים בני קיימה לניהול הסביבתי, אלא גם מניבים תגליות אקולוגיות ברמה הלאומית, המדגישות את העושר והמגוון בטבע הישראלי. תגלית חשובה זו מגיעה בתזמון מעניין שכן השנה, אנחנו מציינים עשור לפעילות של המיזם המשותף טבע-ביז". הוסיפה.

עוד אמרה כי ״טבע-ביז, הוביל עד כה כעשרים מיזמים מול חברות תשתית, אגודות חקלאיות, ואתרי תיירות. המיזם מסייע לחברות למפות את ההשפעות שלהן על המגוון הביולוגי, לאתר הזדמנויות עסקיות, ומטמיע פרוטוקולים חדשניים המאפשרים מזעור השפעות שליליות על הטבע לצד העצמת תועלות כלכליות משמירה עליו. בסבב הנוכחי מתקיימים ארבעה מיזמים: חברת התשתית יפה נוף, אגודות חקלאיות צבר קמה וחקלאי העמק, ושיפור בתי הגידול של קיבוץ נאות סמדר. ״

"במסגרת פרויקט שימור טבע מבוסס קהילה, שמובל על ידי אנשי קיבוץ נאות סמדר, ושתכליתו הבנה שביתם אינו רק בית עבורם אלא גם למגוון בילוגי גדול, מופו התשתיות הטבעיות במרחב הקיבוץ ומפותחת תכנית לשמירה והעצמת המגוון הביולוגי בדגש על תפקוד הקיבוץ כנקודת עצירה ותדלוק לעופות נודדים. זאת, כמודל לאזורי מגורים חלקאות וכאתר תיירות אקולוגי, שניתן יהיה ליישם גם בישובים כפריים נוספים בישראל", אומר *נועם וייס, מנהל מרכז הצפרות אילת וצפר בכיר במרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע.״ אמרה לסיום.

פרופ' ניר ספיר, ראש המעבדה לחקר תעופת בעלי חיים וראש החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית אוניברסיטת חיפה: "הגילוי של המין החדש של השפירית מצביע על כך שגם לאחר שנים רבות של תצפיות וסקרים ישנם עדיין פערי ידע משמעותיים בהבנה של תפוצת חרקים ובעלי חיים נוספים בישראל. באופן ספציפי, מספר האנשים העוסקים בתיעוד של תפוצת שפיריות ושפריריות בישראל הוא זעום.״

״היכולת שלנו לנטר את המגוון הביולוגי בישראל לאורך זמן על מנת לבחון את ההשפעה של שינויים סביבתיים שונים, כולל אלו שמקורם בפעילות האנושית, תלוי בכוח אדם מקצועי זה שתרומתו לשמירת הטבע בישראל חשובה ביותר". הוסיף.

ענת שאול מקיבוץ נאות סמדר: "חברי הקיבוץ מתייחסים אל ביתם לא רק למקום למגורים ולפרנסה אלא כפסיפס של בתי גידול מגוונים ומורכבים שבהם גם מגוון גדול של חיות בר משתמשות. הטבע הוא חלק מהמקום, הוא חי אתנו, משולב בחיינו, אנו חולקים איתו את מה שבנינו ויצרנו והטבע איתנו כאן, ובגדול.״

״נאות סמדר היא נאת מדבר אורגנית לגמרי, וזו אחת הסיבות לכך שיש כאן שפע של חרקים מעניינים שגם מושכים ציפורים ובעלי חיים אחרים. בעזרת פרויקט טבע ביז ננסה לעלות מדרגה ולשפר את בית הגידול שקיים כאן ממילא ברזולוציות יותר מדויקות. ההזדמנות ליהנות מהטבע והסביבה היא חלק מאיכות החיים שלנו, וחשובה כאן ההדדיות והתרומה החוזרת של הקהילה". הוסיפה.