הדו"ח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם של אוניברסיטת תל-אביב והליגה נגד השמצה, מלמד על זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות במדינות המערב בשנת 2023 לעומת שנת 2022. עיקר הגידול במספר התקריות אירע בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר, אבל גם בתשעת החודשים הראשונים של 2023, לפני פרוץ המלחמה, נרשם גידול במספר התקריות ביחס לתקופה המקבילה ב-2022 ברוב המדינות שבהן ריכוזי יהודים גדולים, ובהן ארצות הברית, צרפת, בריטניה, אוסטרליה, איטליה, ברזיל ומקסיקו.
על פי הדו"ח, בשנת 2023 משטרת ניו-יורק, העיר ובה מספר היהודים הגדול בעולם, קיבלה 325 תלונות על פשעי שנאה נגד יהודים לעומת 261 ב-2022, משטרת לוס אנג'לס – 165 לעומת 86, ומשטרת שיקגו 50 לעומת 39. "הליגה נגד השמצה" תיעדה בשנת 2023 7,523 תקריות אנטישמיות בארה"ב לעומת 3,697 ב-2022 (ולפי הגדרה חדשה ורחבה יותר לתקריות אנטישמיות, 8,873 תקריות). מספר התקיפות שתועדו גדל מ-111 ל-161, ומספר מקרי הוונדליזם גדל מ-1,288 ל-2,106.
גם במדינות אחרות נרשם גידול תלול במספר התקריות האנטישמיות, על פי נתונים שמקורם בגופים ממשלתיים, ברשויות אכיפת חוק, בארגונים יהודיים, בכלי התקשורת ובעבודת שדה שניתחה מערכת הדו"ח. לדוגמא, בצרפת גדל מספר התקריות מ-436 ב-2022 ל-1,676 ב-2023 (מספר התקיפות הפיסיות גדל מ-43 ל-85); בבריטניה מ-1,662 ל-4,103 (מספר התקיפות הפיסיות גדל מ-136 ל-266); בארגנטינה מ-427 ל-598; בגרמניה מ-2,639 ל-3,614, בברזיל מ-432 ל-1,774, בדרום אפריקה מ-68 ל-207, במקסיקו מ-21 ל-78, בהולנד מ-69 ל-154, בבלגיה מ-34 ל-70, באיטליה מ-241 ל-454, ובאוסטריה מ-719 ל-1,147. באוסטרליה אירעו 622 תקריות אנטישמיות באוקטובר ובנובמבר 2023, זינוק לעומת 79 התקריות שאירעו בתקופה המקבילה ב-2022.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לדברי פרופ' אוריה שביט, "ראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" באוניברסיטת תל-אביב וראש "מכון ארוויון קוטלר", "השנה היא לא 1938, גם לא 1933. אבל אם המגמות הנוכחיות ימשיכו, המסך עלול לרדת על האפשרות לקיים חיים יהודיים במרחב הציבורי במערב – לענוד מגן דוד, ללכת לבית כנסת או למרכז קהילתי, לשלוח ילדים לבית ספר יהודי, להקים תא סטודנטים בקמפוס, או לדבר עברית".
פרופ' שביט אמר כי "במציאות שבה התראות-שווא על הטמנה של פצצות בבתי כנסת הופכת למחזה שבשגרה, ההוויה היהודית ברחבי העולם המערבי נדרשת להתכנס במבצרים, וככל שהיא מתבצרת יותר, תחושת הביטחון והנורמליות מתערערת. המאבק באנטישמיות נדרש למאמצים משטרתיים, משפטיים וחינוכיים שממוקדים במוקדי-הרעל, ולהצבה של יעדים מוגדרים ובני השגה. בראש ובראשונה צריך להפסיק את המציאות שבה חברות תקשורת גדולות מרוויחות כסף גדול מהפצת שנאה גדולה".
עוד הוסיף פרופ' שביט: "לישראל, כמדינה, יכולת מוגבלת לסייע לקהילות יהודיות. אבל גם המעט שאפשר לעשות לא נעשה. אין למדינה תכנית אסטרטגית משמעותית שמבוססת על הצרכים של קהילות יהודיות. התרומה העיקרית של הממשלה היא הצהרות פומפוזיות ויוזמות אקראיות. האחריות למאבק צריכה לעבור למשרד החוץ, שנציגיו הם אנשי מקצוע שמכירים את הקהילות מקרוב ונמצאים בשטח. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מיותר. דוגמא קטנה עד כמה הוא מיותר: לפני כמה חודשים דיווחנו בדו"ח אחר שהקישורית באנגלית באתר של המשרד לדיווח על תקריות אנטישמיות מובילה לעמוד ריק. הפרסום זכה לתהודה בתקשורת, ומה קרה מאז? שום דבר. איש לא טרח לתקן. הקישורית עדיין מובילה לעמוד ריק, וזה כנראה לא ממש אכפת לאף אחד. אין גבול לזלזול ולחוסר המקצועיות". לדבריו, "אחד האתגרים הגדולים של התקופה הוא כיצד להתגייס למאבק באנטישמיות בלי להפוך אותו למגדיר של הזהות יהודית בימינו".
ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של "הליגה נגד השמצה", אמר: "בעקבות המתקפה הנוראה של החמאס על ישראל ב-7 באוקטובר התרחש צונאמי של שנאה נגד קהילות יהודיות בכל העולם. רמות חסרות תקדים של אנטישמיות נראו ברחובות של לונדון, ניו-יורק, פאריס, סנטיאגו, יוהנסבורג וערים אחרות. הדו"ח השנה מדאיג מאוד. הרמות חסרות התקדים של האנטישמיות שהוא מתעד כוללות גם את ארצות הברית, שבה מספר התקריות האנטישמיות היה הגבוה ביותר שתועד בידי 'הליגה נגד השמצה'. אנחנו גאים להיות שותפים של אוניברסיטת תל אביב בפרסום הדו"ח השנתי החשוב הזה, שמציג בפני ממשלות וארגונים אזרחיים את תמונת המצב ויסייע במאבק נגד האנטישמיות".
במאמר מיוחד לדו"ח כתב גריבלט: "אנטישמיות אינה סוגיה מופשטת. היא איום ממשי על החיים היהודיים באמריקה וברחבי העולם, וההיסטוריה מלמדת אותנו שאין לנו אפשרות להישאר אדישים ברגעים כאלה. עלינו להיות מפוכחים ביחס לאיומים שנשקפים כלפינו ולהתמודד אתם בנחישות".
