ראש המוסד: "נהפוך כל אבן על מנת להשיב את החטופים הביתה"

הבוקר (שני) התכנסו במטה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הטקס התקיים במעמד ראש המוסד, ראשי המוסד לדורותיו, פורום ראשי אגפים, עובדי המוסד ומפקדיו ושורדי שואה קרוביהם של עובדי הארגון.

ראש המוסד דוד (דדי) ברנע בדברים שנשא אמר כי "המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, המוסד של כולנו מחויב להתמודד מול הסכנות והאיומים המתעצמים עלינו, ומול האויבים הקיצוניים המקיפים אותנו מכל עבר באופן המוחשי ביותר- קרוב כרחוק."

לדבריו, "כדי להתמודד עם כל איום – מצווה עלינו להמשיך ולהיות ארגון הביון הטוב בעולם. ארגון אסרטיבי, נחוש ותקיף למול כל אלו המשכימים להורגנו. מצווה עלינו לבנות בריתות חזקות ויציבות עם מדינות העולם החופשי. מצווה עלינו להיות מאוחדים, ראשית ולפני הכל, בתוכנו. מצווה עלינו לעמוד בייעודנו להגן על ישראלים ויהודים בכל העולם. מצווה עלינו להשיב את החטופים והחטופות ממנהרות המוות בעזה. הבסיס המוסרי של החזרתם הביתה הוא עמוק ומחייב את כולנו. המוסד, ואני בראשו, יהפוך כל אבן על מנת להשיבם הביתה, אלינו, לאהובים שלהם, למשפחה שלהם, לבתיהם, לארץ ישראל."

ברנע הבהיר כי "היום, יותר מתמיד האמירה "לעולם לא עוד" הינה צו מוסרי עבורי, עבור כולנו, שבחרנו לפעול להגשמת חזוננו, החזון להבטחת נצח ישראל, מתוך תחושת שליחות עמוקה".

לקראת יום השנה לזיכרון השואה והגבורה קיימו במוסד אירוע "זיכרון בסלון" זו השנה השלישית. בצל אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל' אירחו במוסד לצד עדויות של קרובי משפחה של עובדים ומפקדים בארגון, גם שורדים ובני הדור השני מיישובי העוטף שחוו את התופת בשבת הארורה.

עפרה ל, קרובת משפחתו של מפקד במוסד, ילידת 1925, הייתה ילדה בת 14 ממשפחה אמידה כשפרצה המלחמה בפולין. בשנות המלחמה הקשות, איבדה את כל בני משפחתה, והצליחה לשרוד בכוחות נפש עילאיים עבודות פרך, מחלות קשות ותנאי רעב קיצוניים.

"מישהו צריך להישאר בחיים כדי לספר מה קרה לנו" אמר אביה טרם נפרדו דרכיהם בעלותה על הרכבת. "המשפט הזה מלווה אותי כל הזמן. אני מרגישה גאווה שהגעתי לכאן וזכיתי להישאר בחיים בכלל" שיתפה עפרה בעיניים בורקות את ראש המוסד והעובדים הרבים ששמעו את עדותה המרגשת כשהם חוגגים לה יום הולדת 99.

ראש המוסד דוד (דדי) ברנע התייחס לאירוע זיכרון-בסלון ואמר: "המיזם כבר הפך אצלנו למסורת, צעירה, אמנם, בת 3 שנים אך היא תימשך. אנחנו שומעים את הסיפורים, מנסים לדמיין מה עבר עליהם, אנחנו מזדהים ודומעים ומתקשים להאמין, ויודעים שמי שלא עבר את הזוועות האלה לא יידע באמת.

ולשורדי השואה והעדים והעדות הוסיף ואמר: "שורדים יקרים, אנו מביטים עליכם בענווה, וכבוד. מלאים בהערכה על תעצומות הנפש שהוכחתם בתקומה שלכם מתהומות החיים, בצמיחה שלכם מהשבר העמוק, ובהשתתפות שלכם בבניית מדינת ישראל-בית לעם היהודי- בית למשפחתנו". נזכור ולא נשכח.