המבקר אנגלמן: דלות העשייה של הממשלה גורמת נזקים לכלכלת ישראל

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פתח את היום השני של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה והתייחס להעדר חשיבה לטווח ארוך של הממשלה בסוגיית AI, האקלים ושוק העבודה העתידי.

לדבריו: "בשנים האחרונות פרסם משרד מבקר המדינה דוחות בנושאים שונים ובהם משבר האקלים וההיערכות לשוק העבודה העתידי. הליקוי העיקרי שעולה מהדוחות הוא שלא קיימת בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח. הממשלה משקיעה סכומים משמעותיים בטווח הקצר ומתוך ראיה צרה ולא מתוך ראיה מערכתית בראייה צופה פני עתיד. גם אם הממשלה איתרה את הצורך וקיבלה החלטות היא אינה צולחת את יישומן."

אנגלמן המשיך: "הדוח בנושא המוכנות לשוק העבודה המשתנה הצביע אף הוא על היעדר ראיה מתכללת ארוכת טווח של הממשלה. למרות שבתקופת מגפת הקורונה, שיעור המובטלים והשוהים בחופשה ללא תשלום, היה 20.3% מכוח העבודה, תקופת האבטלה לא נוצלה להקניה ולשיפור המיומנויות. מסתמן כי אף בתקופת מלחמת חרבות ברזל לא מתקיימת כל פעילות בנושא בקרב אוכלוסיות המפונים מהצפון והדרום."

עוד אמר: "בימים אלה מגבש משרדי דוח בנושא ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית שיבחן את מיצובה של ישראל בתחום זה ואת פעולות הממשלה לקידום תוכנית לאומית לבינה מלאכותית. ממכלול המדדים הבין-לאומיים עולה כי בשנים 2023-2019 ישראל נמצאת במגמת ירידה בדירוג העולמי בפעילותה והשקעתה בתחום הבינה המלאכותית וכי רמת ההיערכות והמוכנות הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית משפיעה לשלילה על מיצובה של מדינת ישראל ביחס לעולם. אמנם בשנת 2023 מדינת ישראל מדורגת בשליש העליון, אך דירוגה הגבוה נזקף בין היתר לזכות השקעות המגזר הפרטי, אשר עמדו בשנת 2022 על כ-3.24 מיליארד דולר לעומת 2.41 מיליארד בשנת 2021. "

המבקר הוסיף: "בנוסף על כך, בשנת 2022 הוקמו 73 חברות חדשות המתמחות ומתמקדות בבינה מלאכותית לעומת 28 בשנת 2021. בנוסף לכך, משרדי מקדם ביקורת המשך בתחום זה לבחינת בשלות הדאטה והטמעת טכנולוגיית הבינה המלאכותית במשרדי הממשלה – ביקורת זו תבוצע, בהובלתנו, במקביל ב-10 מדינות חברות ביורוסאי – ארגון 51 מבקרי מדינות מרחבי אירופה, אשר אני עתיד לעמוד בראשו, כנשיא הארגון, החל מהשבוע הבא."

אנגלמן: "הבינה המלאכותית, משבר האקלים ושוק העבודה שלובים זה בזה. שינויי האקלים מהווים הזדמנות לפיתוח וקידום תחומי ידע טכנולוגיים חדשניים. המעבר לכלכלה דלת פחמן יביא לצמצום תעשיות מזהמות ומעבר לתעשיות ירוקות, שיביא לשינויים בביקושים לכוח עבודה מיומן שיוכל להשתלב בשוק העבודה העתידי. הדוח שפרסמתי מצביע על הצורך בקידום הון אנושי שיהיה בעל מיומנויות עבודה והכשרות "ירוקות", כדי שיוכל לקדם באופן מיטבי תעשיות חדשות שאינן מזהמות, למשל, בתחומי ייצור חשמל מאנרגיה ירוקה, ייצור רכבים חשמליים והתייעלות אנרגטית אפקטיבית."

עוד סיפר: "עוד נמצא כי לא הוחל מס פחמן בישראל ובהיעדרו חברות ישראליות יצואניות עלולות להיפגע בשל הדרישה לשלם מס פחמן לקופת האיחוד האירופי על סחורות של ענפים מסוימים, ומכיוון שהושלמו הליכי החקיקה בעניין באיחוד האירופי, גובר הפוטנציאל לפגיעה בתחרותיות."

המבקר פנה לפרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ויו"ר הכנס, ואמר: "גבירתי הנגידה לשעבר, אפילו בנק ישראל עדיין לא אימץ מדיניות של ESG בניהול ההשקעות שלו.
כדי לשמר את עליונותה הטכנולוגית והמדעית של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, שהוגדר כבעל עדיפות לאומית, נדרשת אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח, שתכלול תוכנית אב אופרטיבית מתוקצבת, הכוללת יעדים, אבני דרך, לוחות זמנים ומדדי ביצוע."

אנגלמן סיכם: "דלות העשייה של הממשלה והעדר ראייה ארוכת טווח גורמים נזקים לכלכלת ישראל אשר ילכו ויתגברו. "היום שאחרי" כבר כאן. על הממשלה להיערך הן בפעילות המגזר הציבורי והן בקידום וייזום שינויים מחויבים במשק בכללותו לאור משבר האקלים ומהפיכת ה- AI. בצל המלחמה גוברת החשיבות של קידום נושאים אלו בכדי לתמוך בצמיחה עתידית של כלכלת ישראל שתאפשר כיסוי העלויות הניכרות של המלחמה והצפי לגידול עתידי בהוצאה על ביטחון".