נציגי הרשויות במרכז וסקירת דו"ח מבקר המדינה שהוצג היום (רביעי) בוועדה חושפים תמונה עגומה של כשל רב-שנתי בטיפול בזיהום אוויר חוצה גבולות הנובע משריפת פסולת ביהודה ושומרון, בשורה של כשלים מצד כל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ביניהם: העדר מדיניות ותכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות מיו"ש, היעדר גורם מתכלל בעל סמכות להוביל את הטיפול הממשלתי בנושא ואי קידום פרויקטי תשתית סביבתיים ביו"ש לטיפול מוסדר בפסולת מעורבת ואלקטרונית.
בנתונים שהציגו נציגי מבקר המדינה עולה כי העלויות החיצוניות של נזקי הבריאות והסביבה משריפות אלה צפויות להסתכם לכל הפחות בכ-9.1 מיליארד שקלים בין השנים 2023 ל-2030, כ-180,000 טונוות כמות הפסולת הפלסטינית המעורבת שנשרפה ביו"ש בשנת 2022 ויצרה זיהום אוויר חוצה גבולות משמעותי, שאותו המשרד להג"ס לא העריך ולא כלל בדיווחיו לציבור בישראל.
בין 2017 ל- 2022 הגיעו למשרד להגנת הסביבה יותר מ-50 אלף תלונות של תושבים ישראלים בנושא, מרביתן כללו תלונות על תופעות פיזיולוגיות – אבל הוא לא שיתף בהן את משרד הבריאות. בכ- 44,700 מהן דווח על ריח חריף, בכ-21,200 מהן דווח על קשיי נשימה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בכ-13,400 מהן דווח על צריבה בעיניים או במערכת הנשימה ובכ-2,900 מהן דווח על צריבה בעור. לפי נתוני המנהל האזרחי, בשנים אלו חל גידול של כ-75% במספר האתרים הלא-מוסדרים ביהודה ושומרון, שבהם נשרפה פסולת פלסטינית ביתית.
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי אמר כי "אנחנו למדים שאין ניטור לכל מצב זיהום האוויר בעקבות שריפת הפסולות ביו"ש ואין בכלל תיאום בין הגופים. הנזקים לאזרחי מדינת ישראל הם עצומים הן ישירים והן עקיפים. אנחנו לא נוכל לרדת מהנושא כי זה חיים של אנשים.
יש חוסר תיאום בין המשרדים ולא יכול להיות שזה ימשך ככה. חייבים גורם מתכלל שיטפל בנושא מתחילה ועד סוף. המשרד להגנ"ס צריך לנטר איפה יש זיהום ולתת מענה למשרד הבריאות. שיתוף הפעולה הוא דבר מינימליסטי. אנחנו בוועדה נחכה לסיום עבודתם של הצוותים שנאמר שידונו בזה עכשיו ויסיקו מסקנות ונקדיש לנושא הזה עוד זמן בחודשים הבאים" .
מנהל חטיבת ביקורת במשרד המבקר, יובל חיו, אמר בדיון: "אנחנו במציאות של עולם שלישי – לא קיימת תופעה כזאת במדיניות מערבית מתוקנת. יש חוסר תיאום בין המשרדים, אין תכנית, הנזק הוא מיליארדים. כל הפרויקטים לטיפול בפסולת פלסטינית זוחלים לאורך שנים, אין כל ניטור של זיהום אוויר שיכול להביא נתונים כמה אנחנו סופגים בתחום".
קמ"ט איכות הסביבה במשרד הביטחון, בני אלבז הגיב לדברים ואמר כי מול הפלסטינים יש התקדמות ואלו יקימו כיבוי אש בכמה מקומות שיש שריפות בפועל. עוד אמר כי בעוד שלוש שנים לא יהיו לנו עוד אתרי הטמנה ו1300 טון שמגיעים לשם יחויבו להגיע לאתר להשבת אנרגיה.
אלבז ציין כי האכיפה פועלת במספר מגרשי החרמות למשאיות שמפנות פסולת – "החזקת משאית להחרמה זה לחודשה. חרמנו מעל 2000 משאיות. משאית בחודש זה בסביבות 100 אלף ש"ח נזק וכרגע הוא אינו מקבל קנס. עכשיו אנחנו מקדמים עם הצוות המשפטי קנסות ובנסוף נפתח לו תיק משטרה. ההרתעה נראית בשטח ויש צמצום".
עוד אמר אלבז כי בימים אלו קורם עור וגידים אתר מחזור חדש בתחום מועצה אזורית מטה בנימין שלשם יוכלו להעביר מרבית מהפסולת, "כבר רכשו את השטח למקום. השרה סילמן גם השקיעה 42 מיליון ש"ח מקרן הניקיון שביו"ש רק עבור זה. בנוסף סגרנו כ400 מפחמות בכל סביבת ג'נין וכן יש לנו עוד יחידה ששמה עשרות מיליונים לכיבוי שריפות תוך סיכון חיים בשטחי יו"ש".
מורן חדד רע"ן אזרחי במשרד הביטחון: "עובדים איך לתת מענה עתידי ולא לרוץ אחרי השריפות. עלו הרבה הצעות שיש להן נגזרות תקציביות וכל שזה לא יושם לא הראה תוצאה. יש פורום אכיפה ועושים מהלכים אך יחידת הפיקוח היא מוגבלת ולכן ככל שלא נתרחב לא נוכל לומר שהכל יטופל".
יניב בלייכר מנכ"ל 'אזרחים למען אוויר נקי' אמר בדיון כי הוציאו מהחלטת הממשלה בנושא את כל הצעת התקצוב ולכן כל המסקנות של הצוות לא יכולות להתיישם. עוד אמר כי יש תלונות של הארגון על אתרים בוערים שבכלל לא טופלו.
רז שגיא ראש עיריית ראש העין: "בתים חדשים של משפחות צעירות שהגיעו לעיר סובלות ממחלות מהאוויר המזוהם שהם נושמים. אנשים הפסיקו לרוץ בבקרים. התעוקה הנשימתית כל כך גדולה שהפסיקו לצאת לאוויר שאותם כולנו מקבלים בחינם. אם יפגעו בכיס לכל מי שעובד בתעשייה הזאת אז הדבר ייפסק. האוויר בין ראש העין לכפר קאסם אביך ולא רואים לטווחים קצרים".
מנכ"ל עיריית מודיעין יורם כרמון אמר כי הדבר הכי מזעזע מבחינתנו שהתחושה היא שהכלבים נובחים והשיירה ממשיכה, אנשים מתקשרים שוב ושוב ואין מה לענות. זה תמיד מתספסף וצריך להמשיך להציף את הנושא".
מנהלת מחלקת פסולות איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה, ד"ר נעמה אברהמוב אמרה כי "במשך הימים האחרונים מאות שריפות ואין כל שיפור. אנחנו חברים בקבוצות שפתחו אנשים שחברים אזרחים למען אוויר נקי
נאמר לו במוקד כי שריפת הקרקע על קרקע פלסטינית פרטית ולכן אי אפשר להפסיק את המטרד"
ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית אממרה כי "על פי הנתונים מדובר כאן על שחרור של חומרים מאוד קשים מבחינת ההשפעות וההשלכות הבריאותיות לפעמים מיידיות ולפעמים ארוכי טווח. מדובר על חומרים מסרטנים שמשתחררים לאוויר ועלולים לפגוע.״
״מכיוון שאין ניטור סביבתי שמיועד להבנת מצב בנקודות של אירועים שקורים בטח, אנחנו מתייחסים למצב ניטור של תחנות קיימות שלא משקפות תמונת מצב. סקרנו אשפוזים ותוצרי לידה, מחלות סרטן ותמותה – משווים את מחוז יו"ש ליישובים אחרים בהשוואה של עשר שנים וכן בתקופות קצרות ומה שרואים זה דווקא את ההיפך שאין קשר", הוסיפה.
