ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק לציון יום בריאות הנפש

ועדת החינוך, התרבות והספורט אישרה היום (שני) לקריאה ראשונה, את הצעת החוק המבקשת לקבוע יום ציון שנתי לשם הגברת המודעות לתחום בריאות הנפש ולהפחתת הסטיגמות. לפי הצעת החוק של חברי הכנסת מיכל וולדיגר וואליד אל-הואשלה, יצוין בישראל יום בריאות הנפש מדי שנה ב-10 באוקטובר, בכנסת, בצה"ל, בבית הנשיא, במשטרה, במערכות הבריאות והרווחה ועוד. במשרד החינוך לעומת זאת, סירבו להיכלל בהצעת החוק. נציגת משרד החינוך ביקשה שבנוסח הצעת החוק יופיע "במערכת החינוך – ככל שיחליט שר החינוך" ועוררה תרעומת מצד רבים באולם, ביניהם אחת מיוזמי הצעת החוק ח"כ מיכל וולדיגר: "אני מזועזעת. בושה וכלימה שכך מחליט שר החינוך. משרד החינוך הוא היחידי שאומר 'אם יחליט' ולא 'כפי שיחליט'. זה לא ראוי. פניתי למשרד בבקשה לשנות זאת אבל אמרו לי ש'יש הרבה ימים ואי אפשר גם את היום הזה לדחוף'. נתתי למשרד החינוך כ"כ הרבה אופציות כיצד לציין את היום באופן שלא יכביד עליהם ויותיר להם שיקול דעת רחב. אני קוראת למשרד החינוך לחזור בו עד הקריאה השניה והשלישית. אולי בכלל נמחוק את המשרד מהצ"ח הזאת לחלוטין."

יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב הסכים להצעה להסיר את משרד החינוך מהצעת החוק, אבל אמר בתוקף: "כששרים מעבירים הצעות חוק בוועדת השרים, עליהם להבין את משמעות החוק. אי אפשר להעביר הצעות סרק. אני לא אתן יד להעביר חוקים שהם פיקציה. שרים צריכים להחליט אם הם עומדים מאחורי הצעת החוק ומתמודדים איתה, או לא. אם במהלך דיוני החקיקה בוועדה אתחיל להוריד משרד מחוק מהותי, השרים יבינו גם את ההשלכות הציבוריות." דן אורן ממשרד המשפטים ביקש להזכיר כי "בוועדת השרים לחקיקה סוכם כי המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד החינוך."

היועצת המשפטית לוועדת החינוך עו"ד תמי סלע הזכירה הצעות חוק אחרות לימי ציון שנמצאות על שולחן הוועדה בהליכי חקיקה מתקדמים: "ברוב החוקים, למעט יום ציון אירועי הפרהוד כתוב שחובה על משרד החינוך לציין את היום ולא 'אם יחליט השר'. " דניאל רז מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "אני לא מצליח להבין את עמדת משרד החינוך. הוא הגורם הכי חשוב בחוק הזה. אם לא מחנכים לכך את הילדים מההתחלה, זה מכפיר." נציגת קואליציית הארגונים הדתיים לבריאות הנפש ורד מזומן אביעד: "יש יום פסוריאזיס ועוד כל מיני. על כל חצ'קון יש יום. לא הגיע הזמן שנפסיק להיות שקופים? הגיע הזמן לעשות את התיקון הזה. היו הרבה מקרים של חרמות בבתי הספר והתאבדויות של בני נוער על רקע חרמות." ורד סיפרה על המקרה האישי שלה מהבית: "את הבת שלי לא קיבלו למדרשה פעמיים בשל אפיזודה שהיתה לה בעבר. מי שמתמודד עם חרדה או דיכאון לא יכול לשתף בענין וצריך להמציא שכואבת לו הבטן או הראש. הגיע הזמן לנרמל את זה."

נציג מועצת התלמידים אורי סקולניק: "הנוער נמצא בבעיות של מצוקה והרבה מהם חווים הפרעות אכילה, פגיעות עצמיות ועוד. בדר"כ הם מתמודדים רק עם עצמם, או עם בני נוער אחרים ולא מרגישים בנוח לפנות למבוגרים. יש פער בין ההתמודדות, ליכולת לפנות לעזרה ובשביל לצמצם את הפער זה חייב לעלות למודעות, שבני נוער יקבלו לגיטימציה לדבר על זה. אנחנו עובדים על פרוייקט עזרה ראשונה נפשית שמעביר לבני נוער הכשרה שיוכלו לעזור לחבריהם, כי בפועל בני הנוער לא פונים ליועצת ומפחדים לפנות להורים. אם יהיה מישהו בגיל שלהם, בגובה העיניים זה יעזור להם."

מנכ"ל עמותת משפחות בריאות הנפש סטפן קליימן: "כדי שלא יחשבו על הסרט קן הקוקיה כשחושבים על בריאות הנפש – צריך לעשות מעשה עקבי שאנשים ירגישו בנוח לשתף את המצוקה שלהם. ככל שישתפו מהר יותר, כך נוכל למנוע את האובדנות. יש 600 מקרי אובדנות בישראל בשנה ו- 90% מהם על רקע נפשי." בעד הצעת החוק הצביעו 3 חברי כנסת: יוסף טייב, מיכל וולדיגר ויוסף עטאונה.