אלו מקבלי אות הנשיא להתנדבות לשנת תשפ"ד

השנה, בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה, הוחלט כי האות יוענק ל- 20 יחידים, עמותות, עסקים או קבוצות שגילו רוח התנדבות מרשימה ופעלו לחיזוק חוסנו של העורף הישראלי בשגרה ובחירום. כמו כן, עקב ההירתמות האזרחית המפעימה בשבועות הראשונים למלחמה, הוחלט להעניק אות ייחודי לחמ״לים אזרחיים שפעלו לטובת אזרחיות ואזרחי ישראל במגוון תחומים עם תחילת הלחימה.

המלצות על מקבלי האותות התקבלו מן הציבור כולו והזוכים נבחרו בהמלצתה של וועדה מייעצת שמונתה על ידי נשיא המדינה ומורכבת מאנשי ציבור וחברה. בראש הוועדה, עומדת עו״ד איילת נחמיאס ורבין, יצויין שהשנה היה מספר גדול מאוד של המלצות והנשיא מודה לכל מי שעשה והתנדב למען הכלל.

אות הנשיא להתנדבות יצוין השנה זו השנה ה-50, כאשר המיזם החל בשנת 1974 ונוסד בתקופתו של הנשיא הרביעי למדינת ישראל, פרופסור אפרים קציר ז"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים. המיזם מתקיים בשיתוף פעולה של בית הנשיא והמועצה הישראלית להתנדבות. השנה באופן מיוחד נקבעה קטגוריה של חמ"לים אשר נרתמו לסייע במערכה ותרמו לה תרומה משמעותית עם תחילת הלחימה, החמ"לים יחלקו במשותף את האות הייחודי שיוענק תחת קטגוריה זו.

הנשיא ורעייתו התקשרו למקבלי ומקבלות האותות שנבחרו ובישרו להם על זכייתם באות, ונענו בהתרגשות רבה.

תחילה, נשיא המדינה בישר לנציג החמ״ל החרדי, שי גראוכר על זכייתם באות הנשיא להתנדבות ואמר: "שמחתי לקבל את המלצת הועדה לאות הנשיא להתנדבות, ולבחור בכם – אין ספק שפועלכם מעיד כי אתם בהחלט ראויים לכך". בתגובה שי הנרגש סיפר כי זוהי סגירת מעגל עם ציון פטירת אביו דדי גראוכר ז״ל השנה, וכי בדיוק שב מניחום אבלים של משפחה שכולה של חלל צה"ל וכבר בדרכו לפגוש שלוש אלמנות צה"ל אותן הוא מלווה במהלך המלחמה: ״אני מאוד מרוגש, השנה הזו לא פשוטה עבורנו כמדינה וגם עבורי באופן אישי, נתת לי כוח להמשיך בדרך הזו".

עוד שוחח נשיא המדינה עם הזוכה סמי אלקרינאוי ואמר: "הועדה אשר בחנה את המועמדות והמועמדים לאות הנשיא להתנדבות המליצה לבחור בך, אתה עושה מלאכת קודש אמיתית". סמי אשר התרגש למשמע הבשורה ואמר: ״אני אוהב את המדינה שלי ואת העם שלנו, מה שקורה כאן כואב וקשה מאוד, אבל אני אמשיך לפעול בשביל עתיד טוב יותר עבור כולנו."

רעיית נשיא המדינה בישרה גם היא את הבשורה המרגשת לחלק מהזוכים. בין היתר שוחחה עם יהלומה זכות מאופקים: "הועדה לאות נשיא המדינה להתנדבות המליצה לבחור בך מבין מועמדות ומועמדים רבים, הפעילות שאת מובילה היא התגלמות היופי של החברה הישראלית". בתגובה אמרה יהלומה בהתרגשות: "תמיד פעלתי מתוך המחשבה שאני עושה הכל למען הדורות הבאים, זו זכות גדולה שמלווה בהתרגשות עצומה. אני מודה לכם שבחרתם בי לקבל את האות".

רעיית הנשיא שוחחה בנוסף עם שיר נוסצקי ממובילות החמ״ל היהודי-ערבי המשותף ואמרה: "אני שמחה לבשר לך שנבחרתם לקבלת אות הנשיא להתנדבות, היו הרבה מתמודדים בשנה המורכבת הזו, אבל הועדה ראתה לנכון להמליץ עליכם, בזכות פעילותכם, המשדרת אחווה ושלום". שיר שיתפה את רעיית הנשיא ואמרה: ״אני זוכרת את הביקור המרגש של הנשיא ושלך בחמ״ל שלנו – זה היה יום משמעותי עבור המתנדבות והמתנדבים, ואנו שמחים ומודים על ההכרה וההוקרה".

ואלה הם מקבלי ומקבלות אות הנשיא להתנדבות לשנת תשפ"ד, לפי סדר אלפביתי:
בקטגוריית אישים:
א. ואחיד אלהוזייל – ואחיד, הוא איש ציבור בדואי מהנגב, תושב רהט, סגן אלוף במילואים, הקים לאחר ה- 7 באוקטובר חמ״ל מיוחד לציבור הבדואי ורתם מתנדבים רבים לסיוע למשפחות הנרצחים בחברה הבדואית. עוד סייע לאתר נעדרים, ואסף מידע רב ששימש גם את מטה החטופים. הקים את פורום "הנפגעים והגיבורים בחברה הבדואית". לפני המלחמה תרם לקידום המרקם החברתי היהודי – ערבי בכך שקיים הרצאות על החברה הבדואית, סייע לעמותות, ולחיילים משוחררים.

ב. סמי אלקרינאוי – סמי, איש ציבור בדואי מהנגב, תושב מצפה רמון, בעלים של בתי מלון ברחבי הנגב, פתח בשבעה באוקטובר ואילך את בתי המלון שלו לרווחה ללא עלות למפונים מהעוטף ומהצפון, כבר מהיום הראשון של המלחמה. סמי לא חשב פעמיים ועשה זאת ותרם רבות למפונים ללא תמורה. במשך שבועות רבים שהו אצלו אזרחים מפונים מכל הארץ כשהוא דואג לכל מחסורם וללא גמול.

ג. פלאח אמל – תושבת הכפר הדרוזי כסרא סמיע שבצפון, מתנדבת במד״א. פלאח לוקחת חלק בכיתת הכוננות בכפר ובמערך הרפואי, מתנדבת בעמותת הכפר – ׳עמותת בלדי׳ ומתנדבת ביחידת סער במועצה המקומית. בנוסף, כאשת הוראה היא מקדמת תוכניות ויוזמות חינוך בבתי ספר באזור.

ד. סולומון ביטון – תושב באר שבע ונכה צה"ל שאיבד את מאור עיניו במהלך שירותו הצבאי. סולומון מתנדב מזה שנים למען אוכלוסיות שונות בעלות צרכים מיוחדים, חיילי צה"ל וחולי סרטן במחלקה האונקולוגית בבי"ח סורוקה, זאת לצד ייסוד "סיירת המעסים" אשר מעניקה עיסויים בהתנדבות לחיילים שיוצאים להתרעננות משדה הקרב.

ה. דפנה בסטר סיגל – יו"ר עמותת ידידי בית החולים לבריאות הנפש גהה, פועלת להעלאת המודעות לתחום בריאות הנפש, ולמטופלים המאושפזים בתחום הפסיכיאטריה בישראל. דפנה יזמה קמפיין עם אומנים ומובילי דעה לשינוי הסטיגמה בנושא, מגייסת כספים למען רווחת המטופלים בגהה ומקדמת תוכניות טיפול ייחודיות ופורצות דרך הדורשות משאבים שאינם מתוקצבים. דפנה מקדמת באופן משמעותי את חשיבות הטיפול בבריאות הנפש בייחוד בתקופה זו.

ו. יהלומה זכות – יהלומה, תושבת אופקים, הקימה את מרכז החוסן הקהילתי באופקים ובמשך שנים פעלה רבות בעיר, מתנדבת ויוזמת. הפעילה קבוצת מתנדבים בעיר ודאגה להכשרתם בידע והשכלה כלליים לצד עידוד לאקטיביזם חברתי. בנוסף, מפעילה מגוון תוכניות ביניהן- חגיגת בר מצווה לנערים מיעוטי יכולת, תוכניות לימוד בעיר המקנות נקודות זכות באקדמיה, חיבור בין קשישים לנערים, שימור המסורת של הקהילות המקומיות דרך לימוד ושירה של פיוטים, ועוד. ב- 7 באוקטובר בתיאום עם גורמי המקצוע, פתחה מרכז חוסן למתן טיפולים נפשיים לתושבי העיר.

ז. זוהר חוברה – חובש בכיר, מתנדב כנהג אמבולנס ותושב קיבוץ סופה. ב- 7= באוקטובר פעל למען תושבי הקיבוץ וטיפל בפצועים תוך סיכון רב, כל זאת במקביל לנפילת בנו עידו, חבר כיתת הכוננות, שנהרג בזרועותיו. זוהר פעל למען חיזוק הקשר בין המתנדבים של מד״א במועצה אזורית אשכול, ולמען שיפור היכולות המקצועיות של קבוצת החובשים. גם לאחר נפילת בנו, הוא המשיך להתנדב בתחנת מד״א.

ח. חיים עוטר – מתנדב בעיר רמלה מעל ל- 30 שנה בבית תמחוי שהקים ועומד בראשו. מאז ה- 7 באוקטובר הוא מתנדב במחנה שורה במשמרות ארוכות בכל הכרוך במלאכת זיהוי הגופות. חיים מתנדב בחברת קדישא וזק"א, והתנדב במשימות שונות בעוטף תחת אש. בין היתר נכנס לחוף זיקים עם כוחות הביטחון כדי לטפל בפצועים ובפינוי הרוגים.

בקטגוריית ארגונים ועמותות-
א. ׳אלון ואלה׳ – עמותה הפועלת בליווי, תמיכה וסיוע לנזקקים ואוכלוסיות מוחלשות. מתנדבים בתחומים שונים כמו שיפוץ בתי חיילים בודדים, רכישה וחלוקה של סלי מזון, הפעלת סיירת לדרי רחוב, שיפור סביבת חיים להוסטלים, סיוע לקשישים ושורדי שואה ועוד. במלחמה הפעילו חמ״ל לסיוע לתושבי העוטף, חיילי צה״ל ואזרחים.

ב. ׳הגל שלי׳ – עמותה המעניקה הזדמנות לנוער במצבי סיכון, אוכלוסיות מיוחדות ומתמודדי טראומה להשתקם באמצעות תכניות ייחודיות המשתמשות בגלישת גלים ככלי טיפולי וחינוכי. התוכנית של העמותה רב שלבית – הבוגרים, הופכים בעצמם למדריכי גלישה ומדריכים חינוכיים מוסמכים. במלחמה, העמותה יזמה, פיתחה, והוציאה לפועל באופן מיידי תכנית חירום להתערבות בטראומה "כלים מהגלים". כיום, התכנית מופעלת בכמה יישובים במרכזיים ימיים בפריסה ארצית, זאת לצד קבוצות ייעודיות לשורדי מסיבת הנובה.

ג. ׳השומר החדש׳ – עמותה שמאמינה בחשיבות הקשר היסטורי בין אדם לאדמתו, קהילה ואדמתה. מקדמת עצמאות מזון ושגשוג לחקלאות בישראל. התנועה פועלת מצפון לדרום ומפעילה תוכניות ברצף גילאי רחב ובמגוון אוכלוסיות פעלה בהיקף עצום במלחמה. מפגישה אלפי מתנדבים בחוויה משמעותית של חיבור לאדמה ברוח של ערבות הדדית ואהבת הארץ. החל מה- 7 באוקטובר הפעיל הארגון את חמ"ל השומר החדש לסיוע לחקלאות וגייסו למעלה מ- 17,000 מתנדבים מכל חלקי החברה בישראל שסייעו להקים פנימייה לתלמידי העוטף בעין גדי וחיזקו את תחושת הביטחון האישי בחברה החרדית באמצעות הקמת משמר העם.

ד. נשים אתיופיות מעצימות – עמותה הפועלת לשילוב נשים מהקהילה האתיופית בעמדות מפתח בחברה הישראלית ושיפור מעמדן למען חיזוק הקהילה, החוסן הכלכלי והלכידות השיוויונית בחברה הישראלית, גם על ידי העצמה, בנייה וחיזוק הזהות והשורשים של קהילת הנשים האתיופיות בישראל. קידום הנשים תוך עידוד להשכלה גבוהה, פיתוח הכשרות וקורסים, מינוף פתיחת עסקים לנשים בקהילה וייעוץ לעצמאות כלכלית וטיפול במיצוי זכויות. בתקופת המלחמה, הקימו קו פניות מותאם תרבות לנשים החוות חרדות וטראומה, בנו סדנאות חוסן קבוצתיות וגייסו אנשים בקהילה להכנת אוכל לחיילים ומשפחות מפונים.

ה. רוח נשית – עמותה המסייעת לנשים נפגעות אלימות למצוא תעסוקה ולבסס עצמאות כלכלית כדי שיוכלו להיחלץ ממצבי עוני וסיכון. פועלת לקידום עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות פיזית, מינית, רגשית וכלכלית ופועלת לשינוי חברתי. בעקבות המלחמה, הגדילה העמותה את הליווי הפרטני לנשים שנפגעו ויצרה קבוצות תמיכה בהיקף ניכר.

בקטגוריית החמ״לים הייחודית שפעלו עם תחילת המלחמה ונבחרו לקבל את האות המשותף-
א. החמ״ל האזרחי הירושלמי – החמ״ל הוקם ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל על ידי מגוון ארגונים חברתיים ירושלמים שחברו יחד על מנת לסייע לצרכים השונים של העורף והחזית בתחומים רבים – ביגוד למפונים, שינוע וגיוס ציוד, שמרטפות לילדים, ניקוי מקלטים, חינוך ותרבות, סיוע נרחב למשפחות שלוקחות חלק במערך המילואים ועוד.

ב. החמ״ל האזרחי – כבר בימים הראשונים למלחמה התארגן החמ״ל האזרחי, מיסודה של אחים ואחיות לישראל, בהתנדבות מלאה וגייס מתנדבות ומתנדבים לסיוע בכל צורך של התושבים והחיילים שעלה מאז ה- 7 באוקטובר:, איסוף ושינוע ציוד, חיבור בין מפונים למשפחות מארחות, סיוע באיתור הנעדרים, גיוס תרומות לתושבי העוטף, תמיכה נפשית, והיו בקשר רציף עם הרשויות המקומיות בשטח לצורך סיפוק מענה מיידי לצרכים שעלו מן הציבור. ראשי הרשויות אף המליצו על מועמדותם לאות. פעילות החמ"ל נעשתה בהיקף עצום, בכל הארץ עם עשרות אלפי מתנדבים ובזמן שיא.

ג. חמ"ל המילואים של אפרת דאום – אפרת, הקימה לבדה אתר המרכז בתי עסק של אנשי מילואים, במטרה לקדם אותם ולסייע בקשיים שונים שהעלו בתי העסק. דרך האתר ניתן לחפש עסקים בתחומים שונים ולסייע לעסקים בבעלות מילואימניקים. האתר משמש גם כתפוצה להודעות חשובות לבתי העסק שמסייעות להם למול הבירוקרטיה. האתר של אפרת סייע לרבים, והצליח להגיע לאלפים ששכרו שירותים מספקים ישראלים בכלל ושל משרתי מילואים בפרט.

ד. החמ״ל החרדי – הוקם על ידי עמותת "כלל ישראל חסד ורחמים", שנוסדה על ידי ידידי הקרן בארה״ב ובתפוצות, למען נפגעי פעולות האיבה ובני משפחותיהם. עם פרוץ המלחמה, גייסה העמותה בשיתוף קרן הגיבורים הנופלים, בהובלת שי גראוכר, מאות מתנדבים לעבודה וסיוע בדרום הארץ, לעזרה לחיילים, למשפחות המפונים, משפחות הפצועים ומשפחות החטופים. נוסף לזאת העמותה הקימה מתחמי ריענון לחיילים ואספקת ציוד למשפחות מפונים שפעלו 24/7.

ה. החמ״ל היהודי הערבי המשותף – החמ"ל הוקם על ידי ערבים ויהודים יחדיו והתמקד בהגשת סיוע הומניטרי, אספקת חבילות מזון למשפחות יהודיות וערביות בדרום שנפגעו מהטבח, ויצירת פלטפורמה להדהוד מסר שותפות הגורל שבין יהודים וערבים בישראל מיד אחרי ה- 7 באוקטובר. ושיתוף פעולה יהודי-ערבי גייסו עשרות מתנדבות ומתנדבים, יהודים וערבים, ארזו חבילות מזון וציוד נוסף עבור מאות משפחות מעוטף עזה וישובים נוספים בנגב, ומשפחות מהחברה הבדואית והכפרים הבלתי מוכרים בנגב.

ו. החמ"ל של דורון אלבז ועמותת " 100 אחוז אהבת חינם לכוחות הביטחון" – דורון, נכה צה"ל ממבצע "חומת מגן", ומנכ״ל העמותה, הקים תחנת ריענון לכוחות הביטחון עוד בימי מבצע צוק איתן, גייס משאבים רבים למען כוחות הביטחון, וגייס מתנדבים רבים נוספים. בתחנת הריענון הקים בנוסף מתחם של מקומות למקלחת ולינה, כאשר תחנת הריענון מהווה גם מקום של מפגש משפחות עם הלוחמים. אלפי לוחמים, בסדיר ובמילואים, נהנו משירותיו מדי יום ביומו.

ז. החמ"ל של טל הובר – כחלק מהחובה ומהמאמץ להביא את סיפורי החטופים למודעות עולמית, הקימה טל מיד לאחר ה- 7 באוקטובר חמ"ל בו הובילה מאמץ ייחודי ועיצבה את מודעות החטופים שהופצו ברחבי העולם. העיצוב של טל הפך לשם דבר עולמי במיתוג הקמפיין בכל העולם. בכל מודעה ישנה תמונה של החטוף יחד עם הכיתוב " Bring him home now ". טל פעלה להנגיש את מצוקת המשפחות והחטופים, כך שכל אדם יוכל לקחת בו חלק על ידי הדפסה עצמאית של הפוסטרים והדבקתם בסביבתו לצורך העלאת המודעות. טל המשיכה להיות זמינה במשך חודשים ארוכים, 24 שעות ביממה, בעדכון הכרזות ויצירת כרזות חדשים וביצעה במהירות וברגישות כל שינוי שביקשו המשפחות.