לאחר מבוך בירוקרטי סבוך: תאילנדי שנולד בארץ קיבל אזרחות ישראלית

פול (שם בדוי) תושב קבע ישראלי (45) ממוצא תאילנדי, שנולד בארץ ושהה בה לאורך כל חייו, מצא את עצמו במבוך בירוקרטי סבוך, לאחר שביקש לקבל אזרחות ישראלית ממשרד הפנים.

בקשתו הפכה לדחופה במיוחד, משום שפול מצוי בזוגיות ארוכת שנים עם אזרח ישראלי, והשניים מצויים בעיצומו הליך פונדקאות במדינה זרה להבאת בנם המשותף לעולם. היות ולא היה ברשותו של פול דרכון ישראלי, הוא לא היה יכול לטוס לארה"ב על מנת להיות נוכח בלידת בנו, וזאת משום שתעודת המעבר שבה החזיק לא אפשרה לו לקבל ויזה לארה"ב.

עו"ד אריאל גלילי ממשרד עורכי הדין דקר-פקס-לוי נטל על עצמו לייצג את פול בהליכים הסבוכים מול משרד הפנים, לאחר שההליך שבו החל פול באמצעות משרד עורכי דין מוביל אחר, נתקע במבוי סתום.

לדברי עו"ד גלילי עניינו של פול נקלע למעין "מלכוד 22", משום שעל פי הדין התאילנדי, אזרחי תאילנד אינם רשאים לוותר על אזרחותם, בעוד שעל פי המסלול שבו בחר פול להתאזרח בישראל, על המבקש לוותר על אזרחותו הזרה.

לדברי עו"ד גלילי, משרד עורכי הדין הקודם שטיפל בעניינו של פול, ככל הנראה לא היה מודע לדין התאילנדי, ועל כן הגיש בשמו בקשה להתאזרחות מתוקף סעיף 5 לחוק האזרחות, מסלול שאותו נוהגים לבחור תושבי קבע המעוניינים להפוך לאזרחים ישראלים. לדברי עו"ד גלילי, קיימים מספר תנאים שיש לעמוד בהם על פי סעיף 5, וביניהם, כאמור, ויתור על כל אזרחות זרה.

לאחר התייעצות עם בני הזוג, הוחלט להגיש את בקשתו של פול מחדש, אך הפעם מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, סעיף המסדיר התאזרחות של זרים המצויים בזוגיות ממושכת עם אזרחים ישראלים. לדברי עו"ד גלילי סעיף 7 מאפשר לבן זוג זר של אזרח ישראלי להתאזרח, גם כאשר חלק מהתנאים הקבועים בסעיף 5 אינם מתקיימים.

לדברי עו"ד גלילי, ההליך לפי סעיף 7 מורכב ביותר, משום שנהלי משרד הפנים לקבלת מעמד מכוח זוגיות, מסדירים את הנושא לאורך תהליך מדורג שאורכו נע בממוצע בין 4.5 לתשע שנים.

במהלך אותן שנים, בן הזוג המבקש להתאזרח, מקבל אשרת עבודה בישראל, ולאחר מכן תושבות ארעית מסוג א'5. במהלך שנות התהליך, עורכים נציגי משרד הפנים בדיקות פתאומיות ותקופתיות, על מנת לבחון את הקשר ואת כנותו, ובין השאר נבדקת השאלה האם מרכז חייהם של בני הזוג מתקיים בישראל, והאם הבקשה לקבלת אזרחות איננה מתבססת על זוגיות פיקטיבית.

עוה"ד גלילי מדגיש שהקושי העיקרי בבקשה מכוח סעיף 7 לחוק, נובע מכך שנהלי משרד הפנים, שהתגבשו מהפסיקה, מתייחסים בו רק לבני זוג שאינם תושבי קבע בישראל, בעוד שפול, כאמור, נולד בישראל, ומעולם לא יצא ממנה.

בבקשה אותה הגיש עו"ד גלילי למשרד הפנים, נטען כי בני הזוג נישאו זה לזה ב'נישואי יוטה'. מדובר בטקס נישואין שבו רק בן זוג אחד צריך להיות נוכח במדינת יוטה שבארה"ב, בעוד שבן זוגו יכול להיות באותה עת בכל מקום אחר בעולם. טקס נישואי יוטה נעשה באמצעות שידור ישיר בווידיאו.

בבקשה צוין כי מדובר בבני זוג המקיימים משק בית משותף כבר למעלה מ-15 שנים, וכאמור המבקש נולד בישראל וחי בה לאורך כל חייו.

לבקשה צורפו אישורים שונים המוכיחים כי לא קיימת מניעה להתאזרחות מתוקף סעיף 7, וכן מסמכים רבים להוכחת כנות הקשר, תעודת נישואין מאומתת, הוכחות למרכז חיים בארץ, ועוד.

עו"ד גלילי מספר כי לנוכח הנסיבות, ההליך התבצע במהירות, אך חרף כך נתקל באתגרים וקשיים לא מעטים. כחודש לאחר הגשת הבקשה, הגיש עו"ד גלילי בקשה למתן החלטה, אך זו, לדבריו, לא זכתה לכל מענה. מספר שבועות לאחר מכן הוא שב והגיש בקשה נוספת למתן החלטה, אך גם זו לא זכתה לכל מענה מרשות האוכלוסין.

לדבריו, בנקודה זו פנתה נציגה ממשרדו ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה לצורך בירור סטטוס התיק, אך למרבה הפתעתה הפקידה במקום טענה בפניה כי הבקשה כלל לא נמצאת ברשות, וככל הנראה כלל לא הוגשה.

לנוכח זאת מתח עו"ד גלילי ביקורת קשה על התנהלות משרד הפנים בעניין המבקש, ואף פנה בקובלנה למשרד מבקר המדינה. כמו כן, הגיש עו"ד גלילי בקשה דחופה למציאת התיק ובעקבות הבקשה, התיק שוחזר.

חרף אובדן התיק, ולמרות הקשיים הרבים שנבעו מהשימוש התקדימי בסעיף 7 לצורך התאזרחות מהירה, בחלוף חודשיים וחצי בלבד מהגשת בקשתו, זכה פול לאזרחות ישראלית, וזאת מבלי שוויתר על אזרחותו התאילנדית.

לאחרונה, מיד לאחר השלמת התהליך, הצטלם פול בגאווה בטקס קבלת האזרחות במשרד הפנים. כעת ממתינים בני הזוג בכיליון עיניים ללידת בנם, ולדבריהם, הם כבר רכשו כרטיסי טיסה לארה"ב, על מנת להיות נוכחים בלידה עצמה, ולהביא את בנם המשותף ארצה.