סדרת הלהיט 'אייל קטן' המשודרת בימים אלה בנטפליקס, עוררה סערה סביב נושא רגיש שעולה לא מעט לכותרות: נושא ההטרדה המאיימת. עורכת הדין אור דהן, העוסקת רבות בתחום זה, בהוצאת צווי הגנה והרחקה, ובהתמודדות מול מטרידנים, נותנת בהם סימנים, ומסבירה כיצד ניתן לחסל את התופעה המכוערת והמסוכנת בעודה באיבה.
לדברי עו"ד דהן, בסדרה 'אייל קטן' ניתן להבחין כיצד נבנית הטרדה מאיימת. אם בתחילה המטרידה רק מגיעה למקום בו עובד הקורבן, בהמשך היא מתחילה לפנות אליו באמצעות הודעות טקסט ומייל אובססיביות, עורכת ביקורים לא קרואים במקום המגורים והעבודה שלו, עוקבת אחריו באופן אובססיבי, משפילה אותו בפומבי, והדבר אף מתדרדר לבסוף להאשמות שווא על הטרדה מינית מצד הקורבן.
מה הקו המבדיל בין סתם דברנות יתר בהודעות טקסט, לבין הטרדה שעלולה להתפרש כמאיימת?
לדברי עו"ד אור דהן, הודעות טקסט, או קול, יכולות להוות הטרדה, הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית. כאשר המטריד התבקש להפסיק מנוהגו, אך בכל זאת ממשיך, כאשר מדובר בעשרות עד מאות הודעות ביום, או לחלופין, כאשר ההודעות הללו כוללות תוכן וביטויים קשים, כולל איום לפגיעה עצמית, הדבר יכול ליפול בגדר הטרדה מאיימת, שיש להפסיקה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
רוב המטרידנים מסרבים להפסיק מנוהגם, ועל פי רוב, רק משתמשים בבקשות להפסיק כטריגר לעלבון, ולהפגזה נוספת של מסרים מטרידים. "במקרה שבו אתם מתחילים לחוש שלא בנוח, ומתקשים לדעת האם הצד השני חצה את הקו או לא – אני ממליצה לפנות לעורך דין המתמחה בתחום ההטרדה המאיימת, ולקבוע איתו קווים אדומים ודרכי פעולה אפשריות" אומרת עו"ד דהן.
איך החוק הישראלי מאפשר לאנשים להתמודד נגד שליחה אובססיבית של הודעות טקסט במייל או בווטסאפ?
"חשוב להבין כי הטרדה מאיימת איננה מצב סטטי, ואם היא לא מטופלת, התופעה הקשה הזו רק הולכת ומקצינה, עד שהיא עלולה להגיע בסופו של דבר לאלימות של ממש, ובמקרה של 'אייל קטן', לעלילות שווא שעלולות לסבך מאד את הקורבן.
"החוק בישראל מאפשר להוציא צו הגנה נגד המטריד, שאותו ניתן להוציא במעמד צד אחד בבית משפט השלום או בתחנת המשטרה באזור מגוריכם. כאשר מדובר בהטרדה בתוך המשפחה, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ואז הצו ניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה" מסבירה עו"ד דהן.
היא מוסיפה שבית המשפט רשאי לתת צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הדבר דרוש כדי להגן על הקורבן באופן מידי, "אך לאחר מתן הצו במעמד צד אחד, יתקיים דיון בתוך שבעה ימים במעמד שני הצדדים, כדי שהצד השני יוכל להציג את טענותיו והדבר חשוב במיוחד במקרים כמו אלה שדיברנו עליהם מקודם, של אנשים שעושים שימוש לרעה בחוק".
"הייתי ממליצה מאד לא לפנות לבד, אלא באמצעות עורכי דין המתמחים בהוצאות צווים כאלה, גם בשביל שכל הדברים החשובים יצוינו בבקשה ואח"כ בהחלטה, וגם כדי שהצו עצמו יהפוך לכלי יעיל, שניתן יהיה לשכללו בהמשך ולפעול נגד המטריד, ואף לעוצרו ולהביאו למשפט" אומרת עו"ד דהן.
מה בעצם כולל המושג הטרדה מאיימת?
"החוק מגדיר הטרדה מאיימת כהטרדה של אדם בידי אחר בדרך כלשהי, אם באמצעות הודעות טקסט, הודעות קוליות, מעקב, נוכחות במקומות בהם נוהגי לשהות הקורבנות, נקיטת איומים או שפה מאיימת, ועד פנייה לזרועות החוק השונות בתלונות מצוצות מהאצבע. כל פעולה שכזו, אם היא נעשית בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד או המאיים עלולים לשוב ולפגוע בשלוות חייהם, בפרטיותם, בחירותם, ובגופם של הקורבנות – יכולה להיחשב כהטרדה מאיימת – המהווה עבירת אלימות על כל המשתמע מכך".
החוק, כך היא מסבירה, קיים משנת 2001 ומי שמוצא לו צו למניעת הטרדה מאיימת, נאסר עליו להטריד את הנפגע בכל דרך ובכל מקום, לרבות באמצעות המיילים והוואטסאפ.
מה כל כך מטריד בהודעות ווטסאפ או מייל? הרי אפשר לחסום אותן?
"עד שזה לא קורה לך בפועל, אתה לא יכול להבין עד כמה ההטרדה הזו יכולה לשבש את אורחות החיים" אומרת עו"ד דהן, "החוק אמנם אוסר על הטרדה, אך הוא גם אוסר על השמעת איומים, ואוסר גם לבלוש אחר הקורבן, לארוב לו או להתחקות אחריו ואחרי תנועותיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך, כולל תגובות ברשתות החברתיות, אוסר ליצור אתו קשר בעל פה או בכל אמצעי אחר, להימצא במרחק מסוים מהבית שלו, מרכבו או ממקום עבודתו וגם לשאת או להחזיק בנשק, גם כזה שניתן לו מרשות כל שהיא במדינה", מסבירה עו"ד דהן.
"למעשה, הצו מהווה עילת מעצר, לכן אם מי שמוצא כנגדו צו כזה ומפר אותו, הדבר מהווה הפרת הוראה חוקית, שהיא עבירה על פי חוק העונשין וניתן לעצור אותו מיידית".
איך החוק מאפשר להתמודד עם אנשים שמחליטים להופיע במקומות שבהם הקורבן נוהג לשהות?
"צו ההרחקה תקף גם למקום בו עובד הקורבן, מקום מגוריו וכן ככל ויש מקום פנאי ספציפי בו נוהג הקורבן לשהות, כמו שראינו בסדרה – מטרידנים נוהגים גם להופיע בחדרי כושר או במקומות אחרים בהם הקורבנות שלהם נוהגים לבלות", מסבירה עו"ד דהן. "ככל והצדדים לא גרים באותה עיר אז צו הרחקה יכול להיות גם מהעיר בה גר הקורבן".
איך החוק מאפשר להתמודד מול האשמות פומביות על פוגענות מינית? מה היית ממליצה לאדם שנוקטים נגדו כזו עלילת שווא? כיצד עליו לנהוג?
"כמובן שהחוק מעמיד לקורבן את האפשרות להגיש תלונה במשטרה וכן פניה לביהמ"ש לצורך הוצאת צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת", מסבירה עו"ד דהן ומוסיפה:"יחד עם זאת, עלילות שווא הן בדיוק הרעה החולה שאיתה אנו נאלצים להתמודד בתיקי משפחה".
לדברי עו"ד דהן, כאשר מדובר בחשש לתלונות או עלילות שווא, קיימות מספר טכניקות להתמודדות, הכוללות בין השאר, הקפדה על צילום והקלטה של כל האינטראקציות עם המטריד, ניתוק מגע מידי בכל פעם שהטרדה כזו מתחילה, שימוש באפליקציות מיקום המתעדות בכל רגע נתון את מיקומכם, כדי ליצור אליבי. שהות עם בן לוויה בכל מפגש כפוי עם המטריד, ועוד טכניקות נוספות ומורכבות, כולל שימוש בחוקרים פרטיים, על מנת להוכיח כי ההאשמות של המטריד כלפי הקורבן מצוצות מהאצבע, ואין להן כל בסיס במציאות.
לדבריה, קיימת גם תופעה פסולה שבה דווקא המטריד עושה שימוש בכלים משפטיים, כמו הוצאת צו הגנה, נגד הקורבן עצמו, ומבסס את פנייתו לבית המשפט על תלונות שקריות. הדבר נעשה לעיתים במסגרת סכסוכי משפחה, במטרה להרחיק את הצד השני מבית המגורים המשותף, ומדובר בתופעה מכוערת במיוחד.
לדברי עו"ד דהן, במקרים מורכבים כגון אלה, קיימות מספר פעולות שאותן ניתן לבצע כדי להוכיח כי התלונה נגד הקורבן שקרית ומעלילה. "כשאנחנו ניגשים לנושא כעורכי דין, אנחנו מתייחסים כל מקרה לגופו ולפעמים צריך להפעיל לא מעט יצירתיות כדי להחזיר לאנשים את השקט לחייהם, תוך שאנחנו משכנעים את בית המשפט שהצד הפוגע לכאורה, הוא למעשה הקורבן בסיפור".
ומה לגבי צו הרחקה לשכנים?
"כאן המקרה יכול להיות מורכב ביותר" מסבירה עו"ד דהן, "משום שמדובר באנשים שלעיתים קרובות חולקים קיר משותף או חצר משותפת, וישנם לא מעט ממשקים בהם הצדדים עלולים להיפגש". לדבריה, במסגרת מתן הצו בדרך כלל לא ניתן להרחיק אנשים מביתם. "במקרים כאלו יש להעלות את הנושא מול בית המשפט, להסביר את המורכבות ולדרוש צו מותאם המתייחס לנושא וקובע את הכללים באופן אינדיבידואלי".
יש לך דוגמאות למקרים שבהם טיפלת?
"היו לא מעט מקרים שהגיעו למשרד שלי בהם נאלצנו להוציא צווי הגנה, הקיצוני שבהם היה שריפת רכבה של לקוחה על ידי בן זוגה לשעבר", מספרת עו"ד דהן. במקרה אחר שאירע בשנים האחרונות, בת זוג לשעבר של רופא בכיר באחד מבתי החולים בארץ, הטרידה את בת זוגו החדשה. בת הזוג לשעבר אף התקשרה למקום עבודתה של בת הזוג החדשה, העלילה עליה עלילות שווא כינתה אותה 'גונבת בעלים' ו'מפרקת משפחות', זאת על אף שהשניים נפגשו תקופה ארוכה אחרי שבני הזוג לשעבר נפרדו. אנו פנינו בשמה של בת הזוג החדשה לבית המשפט למשפחה, והוצאנו צו הרחקה, שלמעשה הפסיק בבת אחת את ההטרדה המאיימת".
במקרה נוסף, כך מספרת עו"ד דהן, הגיע למשרדה בעל תפקיד בעמותה המפעילה בית כנסת, שטען כי אחד מחברי העמותה, המתפלל עימו בבית הכנסת, מטריד אותו בצורה קשה. לדברי הלקוח שלנו, המטריד נעל אותו מחוץ לבית הכנסת, העליל עליו שהוא גונב כספים, צעק עליו מול יתר המתפללים בתפילת חג בה נכחו רבים, ונקט בעוד פעולות רבות שלא אפשרו לקורבן להגיע לבית הכנסת ללא חשש מפרובוקציות. במקרה הזה היה צורך לפעול ברגישות, שכן מדובר במקום תפילה אותו שני הצדדים פוקדים אותו, ובית המשפט השכיל להוציא צו מדויק לצורך כך, ולמעשה גרם הפרדה בשעות התפילה בין השניים, וההטרדות פסקו".
