אישה, תושבת דרום הארץ, הגישה לאחרונה בקשה בהולה לבית משפט השלום בעירה, ובה ביקשה להרחיק את בעלה מהבית, בטענה שהוא מאיים עליה ועלול לתקוף אותה מינית. את בקשתה הגישה האישה במעמד צד אחד, מבלי לזמן את הבעל לדיון, בשל דחיפות העניין.
בבקשה ציינה האישה כי הבעל "בולש אחריי, מאיים עליי ועל חברותיי, מטיל אימה בבית ליד הילדים ומזין אותם בשקרים, מרגישה מאוימת, מוטרדת, פולשים לי לפרטיות, רוצה שקט!".
בתצהיר, אותו צירפה לבקשתה הדחופה, טענה האישה כי לפני ארבע שנים, כלא אותה בעלה בבית המשפחה, ולא אפשר לה לצאת. על פי התצהיר, באותו יום חטף הבעל את הטלפון מידיה, ולא אפשר לה לתקשר עם סביבתה. לטענתה, היא הגישה עקב אותו מקרה תלונה במשטרה – ובעלה הורחק מהבית לתקופה קצרה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לאחרונה, כך טענה, היא חשה שבעלה עלול לתקוף אותה מינית. הוא מתקרב אליה ומאיים, מרים את קולו ומשפיל אותה מול הילדים, מספר עליה שקרים ומעליל עליה עלילות, ואף מאיים על חברותיה. לדבריה, "מאחר ולא הייתה אלימות פיזית – לא ראיתי לנכון לגשת למשטרה, אך אני חוששת ומפחדת מאוד".
לטענת האישה, ההטרדות מצד בעלה החלו לאחר שפתחה תיק גירושין ברבנות ומאז היא מרגישה חסרת אונים בשל המצב: "אני לא יכולה ולא מסוגלת להיות איתו תחת קורת גג, מפחדת מהתפרצות פיזית. הוא צועק ומספר שקרים בנוכחות הילד המשותף ואני חסרת אונים ולא יכולה יותר להתמודד עם הדבר הזה – מבקשת להיות מוגנת ולהרחיק אותו ממני! בבקשה תעזרו לי!"
במסגרת בקשתה, ביקשה האישה להרחיק את בעלה למרחק של 1,000 מטרים מביתם המשותף ולמנוע את הטרדתה בכל דרך ומקום.
עקב דחיפות הבקשה, הוציא בית המשפט צו הרחקה מידי, במעמד צד אחד, למספר ימים. הצו אסר על הבעל להגיע לקרבת ביתו ולקרבת אשתו, עד לדיון בצו ההרחקה בנוכחות שני הצדדים, שנקבע מספר ימים קדימה, בבית המשפט לענייני משפחה בעיר הדרומית.
בצר לו, פנה הבעל לעו"ד עינבר לב, העוסקת בדיני משפחה ומאבקי גירושין, כדי שתייצג אותו במאבק.
עוד בטרם נערך הדיון בצו, הגיש הבעל את תגובתו באמצעות עוה"ד עינבר לב ובה נטען שכל האשמותיה של האישה מצוצות מן האצבע, שדווקא היא זו שמעלילה על הבעל עלילות שווא, ושעל פי חוק, אין להרחיקו מביתו שלו.
בכתב התגובה, טענה עוה"ד עינבר לב כי הסיבה להגשת הבקשה מצד האישה, היא רצונה להשיג "שקט", על מנת שתוכל לנהל את הליכי הגירושין נגד הבעל ללא הפרעה, הליכים שבהם פתחה תוך כדי שהיא ובעלה מצויים בהליך גישור, ועוד בטרם חלף מניין הימים לסגירת תיק יישוב סכסוך ביניהם.
במסגרת תגובת הבעל, הפנתה עוה"ד עינבר לב את תשומת לבו של בית המשפט לפסיקה הדוחה את השימוש בצווי הגנה שלא למטרת החוק למניעת אלימות במשפחה, פסיקה בה נקבע כי החוק לא נועד "למניעת כל סוגי המתח שהינם מנת חלקן של משפחות בפירוק" וכן ש"על אף שההליכים המשפטיים העלו את רף המתח בין הצדדים באופן שבו הדברים הביאו לשיבוש אורחות החיים בבית, אין הדבר מצדיק הרחקת צד אחד מביתו שלו".
עקב כך, נקבע דיון בצו, שבו נחקרה המבקשת ע"י עו"ד לב. בדיון עצמו טענה האישה כי בעלה בלש אחריה, פעם אחת בחוף הים שבו בילתה עם חברותיה, ובמקרה שני שבו הגיע לבית מגוריה של חברתה. אך לנוכח שאלות עו"ד ענבר לב, התקשתה האישה לאושש את טענותיה.
"בדיון לא הובאה ראיה לכך שהמשיב אכן איים על המבקשת או מי מחברותיה", קבע כב' השופט הבכיר, מרדכי (מוטי) לוי בהחלטתו והוסיף: "המשיב אישר שאכן הגיע לחוף לאחר שבנו אמר לו שהמבקשת בים והוא מכיר את המקומות שהייתה בים עם חברות, על פי הקלטה שהושמעה בדיון עלה שעם הגעתו של המשיב למקום ושיחתו עם המבקשת וחברתה, אמרה לו המבקשת שנוכחותו לא נעימה לה – הוא קם והלך".
בהתייחס למקרה השני, קבע השופט לוי: "ביחס לזה שהמשיב הגיע לבית מגוריה של חברתה של המבקשת, בחקירתו (בבית המשפט) השיב המשיב שהיה מודע לכך שהבן שהה עם המבקשת, אך בא לאסוף אותו כפי שהתבקש לעשות".
בנוסף, טענה האישה, שהבעל מחזיק במכשיר הטלפון שלו תמונות אינטימיות שלה. השופט לוי ביטל את חומרת המעשים וכתב בהחלטתו: "עניין נוסף ביחס אליו נשאל המשיב הוא קיום תמונות אינטימיות של המבקשת בטלפון הנייד שלו, על כך השיב שהצילומים נעשו בידיעתה של המבקשת ונמחקו לבקשתה".
בנוסף טענה האישה כי הבעל התקין מצלמות במעגל סגור בביתם על מנת לעקוב אחריה. על כך קבע השופט: "עדותו של המשיב בדבר נסיבות התקנתן של המצלמות בסלון הדירה הייתה שאלו הותקנו לפני מספר שנים בידיעתה של המבקשת והשימוש הנעשה בהן לצורך שמירה על הדירה. …(המשיב) אישר שבזמן אמת ניתן לצפות במה שקורה בסלון הדירה באמצעות הטלפון הנייד ושלמבקשת הייתה יכולת לצפות גם היא לו חפצה בכך".
האישה המשיכה לתאר את פעולות המעקב והתיעוד שבעלה מפעיל כנגדה, וטענה כי הוא פרץ למכוניתה כדי להתקין בו מכשיר הקלטה או מכשיר מעקב.
להוכחת דבריה, הציגה האישה תמונות שצולמו מתוך הרכב, אך בהן נראה הבעל כשהוא מציץ אל תוך הרכב, ולא נכנס אליו. "בהקשר זה, נשאל המשיב אם הכניס מכשיר כלשהו לרכב ובתשובתו שלל זאת, תשובתו לא הוזמה, נהפוך הוא, תשובה דומה נתנה המבקשת עצמה שאישרה שלא מצאה מכשיר הקלטה כלשהו ברכב", ציין השופט בהחלטתו.
עו"ד עינבר לב חקרה את האישה, ומדבריה עלתה תמונה מפתיעה. הסתבר שדווקא היא זו שמחזיקה מכשיר מעקב ברשותה, אשר הוחזר לאחרונה מחברתה אשר השאילה אותו לצרכיה. האישה התקשתה להסביר מדוע היא זקוקה למכשיר.
על כך כתב השופט לוי: "כאמור, מכשיר מעקב/הקלטה לא נמצא ברכב. מהחקירה של המבקשת עלה שדווקא ברשותה בבית היה מכשיר מעקב שנועד לטענתה למעקב אחר המזוודה במידה ותלך לאיבוד, זה היה בשימושה של החברה לפני. ביני לביני תהיתי ביחס להסבר זה: אם זאת המטרה מה טעם ויתרה החברה על מכשיר מעקב זה שנועד לאיתור מזוודות, יתרה מכך, המבקשת לא טענה שהיא מתעתדת לטוס לחו"ל בקרוב ואם כך, מדוע נטלה את המכשיר מהחברה לעת הזו או לפני זמן?"
בנוסף, הודתה האישה במסגרת חקירתה ע"י עו"ד עינבר לב, כי העלימה לאחרונה את המפתחות הרזרביים של שני רכבי המשפחה, משום שחששה שהבעל יטמין בהם מכשירי הקלטה או האזנה. הבעל, מצדו, הכחיש לאורך כל עדותו כי איים על אשתו. עו"ד עינבר לב הגישה לבית המשפט את תמליל השיחות שנערכו בין בני הזוג, ובו גם תכתובות ווטסאפ. התמליל חשף שהשיחות בין בני הזוג אמנם לא התנהלו ברוח טובה, אך הן לא כללו איומים על פי הגדרות החוק למניעת אלימות במשפחה.
האישה טענה גם שהיא חוששת מפני תקיפה מינית וכהוכחה הציגה תוכן שיחה ובו הבעל קילל אותה ואמר: "לכי תזדייני, שם עליך זין", אך השופט לא קיבל את טענתה שתוכן השיחה מהווה חשש לפגיעה מינית, מה גם שעולה מהתמליל שהאישה השתמשה באותה השפה.
במהלך הדיון טענה האישה כי בעלה איים עליה כלכלית, וזאת משום שהיא בעלת החשבון שממנו יורדות הוצאות הבית והעסק, אך בה בעת אישרה שהבעל מעביר לאותו החשבון כספים.
השופט מתח עליה ביקורת בנקודה זו: "המשיב הכחיש לכל אורך עדותו שאיים על המבקשת. עדותו לא הוזמה, נהפוך הוא, משנשאלה המבקשת בחקירתה הנגדית להפנות לאיומים בתמליל הראיה הנטענת לאיומיו בשיחה בינה לבין המשיב כדוגמא לאיומי המשיב עליה, הפנתה לאחר שעיינה בתמליל לדברים הבאים: "את חושבת שזה כאילו יהיה טוב והכל בסדר, אז את טועה, אז תהיה מלחמה, כל הכסף ילך לבית משפט, זה איום כלכלי". משנשאלה אם זה סגנון האיומים שהיא מדברת עליהם השיבה כן".
בסיום החלטתו קבע השופט לוי כי יש לדחות את בקשת האישה לצו הרחקה, וכי הבעל יכול לשוב ולהתגורר בבית המשפחה: "בשים לב לאמור לעיל ומשלא הונחה תשתית לטענות המבקשת למיוחס למשיב, ובשים לב להלכות בעניין זה נחה דעתי שיש להורות על ביטול הצו שניתן במעמד צד אחד".
השופט לוי צירף אישור לפרסום החלטתו, תוך שמירה על פרטיות הצדדים.
לדברי עו"ד עינבר לב: "החלטת השופט חשובה, משום שהיא חושפת כיצד נתפרות עלילות שווא נגד גברים נורמטיביים לחלוטין, כל זאת על מנת לזכות ביתרון דיוני. עשה טוב כבוד השופט שאפשר לי לחקור לעומק את הטענות, והחליט לבטל את הצו שניתן במעמד צד אחד. חשוב לציין כי לאותן נשים מעלילות כלל לא אכפת להרוס לבעליהן את החיים, ולנתק אותם מילדיהם ומביתם. מדובר במעשים מכוערים ופליליים בדרגות החומרה הקשות ביותר. אני קוראת למחוקק ולבית המשפט להחמיר בעונשים המוטלים בעקבות עלילות שווא, משום שמדובר בעבירה פלילית קשה, אשר מחרבת את חייהם של עשרות גברים ישראלים בשנה".
