ועדת הבריאות של הכנסת בראשות חבר הכנסת יונתן מישרקי ממפלגת ש״ס דנה היום (שני) בהצעה לדיון מהיר בנושא השפעות המלחמה על בריאותם של הסטודנטים של חברי הכנסת יצחק קרויזר, אלון שוסטר ומשה פסל.
יו"ר הוועדה פתח את הדיון בתפילה להחלמת הפצועים ולחזרתם של החטופים. "צריך לזכור את אלו שנקטעו חייהם תוך כדי למידה באמצע החיים. אנחנו רואים מה קורה באוניברסיטאות ברחבי העולם, ואת ארגוני זכויות אדם וארגוני נשים שאמורים להיות ניטרליים. המרצחים השפלים נלחמים לא רק בנו, אלא בעולם החופשי, מי שהיום שותק, מחר זה ידפוק אצלו בדלת".
יו"ר הוועדה הודיע כי בשבוע הבא הוועדה תקיים דיון על בריאות משפחות החטופים. "אני מבקש ממשרד הבריאות להגיע לדיון עם תשובות ומענה גם למעגל השני והשלישי של החטופים" אמר משריקי.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
נציגת משפחות החטופים שי דיקמן שבת דודתה חטופה בעזה, הציגה תמונות קשות ועדויות מחטופים ששבו מהשבי. לדבריה, "הנשים החטופות לא ברשות עצמן על כל המשתמע מכך, גם הגברים מושפלים. לעומתנו שחיים בחופש ובריאות, כאשר שלוש שעות מאיתנו, מוחזקים החטופים ללא אוויר מזון ותרופות.״
״אני מבקשת לפחות שתשימו את ערך האדם בראש. שמשרד הבריאות יצהיר שחיי החטופים בסכנה וחייבים להשיבם הבייתה. ערך האדם והערבות ההדדית, הם סלע קיומנו והערך החשוב ביותר". הוסיפה. יו"ר הוועדה הסתייג מדבריו של אחד הדוברים בדיון שתקף את הממשלה ואמר, כי לא נכון לקחת טרמפ פוליטי על מאבקם הכואב של משפחות החטופים. ולכן בשם משפחות החטופים אני מסתייג מהדברים, אמר משרקי.
ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) דיברה על הבעיות שהסטודנטים נתקלים בהם, ביניהם פרנסה ומגורים, אולם בעיקר בריאות ובריאת הנפש. מזרסקי הביעה תקווה שהנהלת המוסדות האקדמיים ידעו להגיע לסטודנטים שחווים קשיים ולהציע להם עזרה וטיפול נפשי. אין לנו זכות לקיים דיונים בנושאים אחרים, אין לנו משהו חשוב יותר אמרה.
דיקן הסטודנטים במכללה למנהל ד"ר אבי שניידר אמר כי ״בני גיל 20-30, הם הנפגעים העיקריים מהמצב. 15 הרוגים מתחילת המלחמה, היו סטודנטים שלנו. יש לנו סטודנטים ניצולים מהנובה וכן מילואימניקים רבים. אם לא נטפל בהם, זה עלול להיות דור אבוד. בשנים הבאות נקבל עורכי דין ורופאים גרועים. לדבריו, 62% מהצעירים המשכילים, מדברים על הגירה מישראל.״
״אני פוגש סטודנטים עם משברים קשים. המדינה צריכה להעניק תמיכה לסטודנטים בדומה לסיוע שניתן למשפחות המפונים במלונות. פעולה שדורשת תיקצוב לכלל המוסדות האקדמיים, לרבות הלא מתוקצבים״, הוסיף.
תמר ורבר מהתאחדות הסטודנטים אמרה, גיל 25-35 זה גיל של חלומות זוגיות ועוד. בשנת 2024 זה אומר להיות בצינוק או בן למשפחת חטוף או במילואים בעזה. אם לא נטפל בסטודנטים החלשים, הם יעזבו את הארץ והמדינה תפסיד. 63% מהסטודנטים אמרו שמצבם הנפשי החמיר. יאיר הראל מהמל"ג הציג את המענה שהמל"ג מעניק לסטודנטים ובהם תיקצוב ותיגבור הוראה, מענה טלפוני ועוד.
שרה גאדו נציגת ארגון נבחרות הציגה את קול הסטודנטים החרדים שלדבריה שקופים בעת הזו. "יש להם צרכים יחודיים ואלו עלולים לנשור מהלימודים. קם דור שרוצה להשתלב בתעשייה בכלכלה ובהי-טיק, אם הם לא יקבלו את המענה הייחודי, הם לא יצליחו. לדבריה, נדרש הקמת תא סטודנטים חרדי שיבין את הצורך הייחודי ויעניק מענה. וכן הקמת התאחדות סטודנטים חרדית".
פרופ' ענת קלומק מאוניברסיטת רייכמן אמרה, "נדרש עיסוק במניעת אובדנות והכשרה קצרה של הסטודנטים בשמירה של כל סטודנט על חברו". יו"ר אגודת הסטודנטים בהר-הצופים אמר, עלות הטיפול יקרה מאוד, ולכן סטודנטים רבים מוותרים מראש. נציגת משרד הבריאות גב' בלה בן גרשון אמרה, בעקבות המלחמה נפתחו מרכזי חוסן ומענים מהירים. יש לנו מטפלים רבים בפריסה ארצית עם מענה קצר לטיפול.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון בקריאה למשרדי הממשלה, ועד ראשי האוניברסיטאות, המועצה להשכלה גבוהה, וארגוני הסטודנטים לשלב כוחות, להנגיש את המידע במוסדות האקדמיים, ולחבר בין הסטודנטים שיבקשו סיוע, למטפלים .
