ועדת החוקה החלה היום (שלישי) להכין לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק החוזים, לפיה חוזה עסקי יפורש בהתאם ללשונו למעט במקרים חריגים. בנוסף מוצע לקבוע כי הצדדים לחוזה עסקי יוכלו לקבוע במסגרת החוזה מהן הראיות שיהיו קבילות לצורך פרשנותו. עוד מוצע לקבוע כי חוזה שהמדינה צד לו ומטרתו יישום מדיניות בנושא בעל חשיבות לאומית ובעל השלכה כלכלית משמעותית, לא יחשב לחוזה עסקי. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לאורך השנים ביקשו בתי המשפט לתחום את גבולותיה של הלכת אפרופים. בפסק הדין בעניין ביבי כבישים, שניתן בשנים האחרונות, הבהיר בית המשפט העליון כיצד יש ליישם את הלכת אפרופים, תוך הבחנה בין סוגי חוזים שונים שלהם דרכי פרשנות שונות. פסק הדין קבע כי הלכת אפרופים לא תחול לגבי סוגים מסוימים של חוזים… התפתחויות אלה עוררו שיח ער, בין השאר, לגבי גישות שונות לפרשנות חוזים. יש הטוענים כי המצב המשפטי הקיים עודנו מאופיין בחוסר ודאות משפטית, אשר פוגע בעולם העסקי וביכולת להסתמך על חוזים עסקיים. מטרתו של התיקון המוצע היא לקבוע כללי פרשנות מותאמים לחוזים עסקיים אל מול חוזים אחרים, בהתאם למגמה בפסיקה שהבחינה בין סוגי החוזים השונים, וזאת כדי להביא לוודאות רבה יותר בעולם העסקי ולסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט״.
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "יש לי סקפטיות כלפי היכולת של כל שופט וודאי במערכת המשפט הישראלית, להיכנס תחת מכסה המנוע ולהסתכל במבט רטרוספקטיבי על רצון הצדדים. המצרך הכי יקר שאני כמחוקק והממשלה כממשלה יכולים לספק לאזרחים הוא ודאות משפטית. את זה אין מי שיעשה במקומנו. יש המון כלים להתמודד עם חוסר הצדק מבלי לגעת בפרשנות הטקסט העוול של החרבת תוכן המילים, מייצר נזק אדיר לאנשים הנורמטיביים שרוצים לנסח חוזה ולהסתמך עליו". ח"כ גלעד קריב: "מתגנבת ללבי התחושה שיש פה רצון לתקוע דגל בעיצומו של ויכוח מהעבר בין מצדדי גישות שונות בדיני החוזים, בעניין הגישה האקטיביסטית, רק שכרגע אין צורך בהצבת הדגל, שגם תגרום נזקים. אני לא רוצה לחזור לעימותים של לפני 9 חודשים אבל נראה שיש פה ניסיון לתקוע מסמר אחרון בארון כדי לומר "השלמתי את מסעי האידאולוגי" וזה לא מה שמצופה מהצ"ח ממשלתיות".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
