המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 חשף את הצורך בפתרונות שיסייעו לבנקים להתמודד טוב יותר עם הפסדים עתידיים ולחזק את יציבותם. בעיצומו של המשבר נאלצו ממשלות לחלץ בנקים באמצעות הזרמת כספים על חשבון משלמי המיסים. מנהל תחום ניהול תיקים, פסטרנק שהם בית השקעות מסביר\ שכחלק מהפקת הלקחים מהמשבר פותחו איגרות החוב המוכרות לנו בשם Coco (Contingent Convertible Bonds). מכשירים אלו נועדו לשמש ככרית ספיגה להפסדים של הבנקים בעתות משבר, ובכך לתרום לחוסנה של המערכת הבנקאית כולה. אג"ח CoCo הן למעשה סוג של אג"ח היברידיות, המשלבות מאפיינים הן של חוב והן של הון. קיימים שני סוגים עיקריים של מנגנונים לספיגת הפסדים בעת אירוע: 1. המרה של החוב למניות הבנק (כמובן שבעת אירוע קיצון תחול ירידה חדה בשווי המניות). 2. מחיקת חוב (Write-Down) – במקרה של אירוע חלק מהחוב או כולו נמחק, מה שמקל על הבנק ומאפשר לו לצלוח את המשבר ביתר קלות. לצורך הפעלת המנגנון "אירוע" מוגדר כירידה של הון הליבה של הבנק מתחת לסף שנקבע מראש (לדוגמה 5%). במקרה שהמפקח על הבנקים הורה כי יש חשש ליציבות הבנק לאור הידרדרות חמורה במצבו (הגדרה מעומעמת המכניסה אי ודאות לאג"ח) כדי לגרום למשקיעים לקבל עליהם את תוספת הסיכון האג"ח CoCo צריך לספק תוספת תשואה בהשוואה לאג"ח קונצרניות רגילות. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי אג"ח CoCo אינן מתאימות לכל משקיע, ויש לשקול בקפידה את רמת הסיכון האישית והתאמתה למכשיר זה לפני ההשקעה.
מנהל תחום ניהול תיקים, פסטרנק שהם בית השקעות מציין כי בישראל, ישנן כיום 24 סדרות מסוג COCO בשווי כולל של כ-21.6 מיליארד ש"ח. שוק אג"ח CoCo עבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. עד לאחרונה, המינימום שנדרש לרכישת אג"ח אלו היה כ-50,000 ש”ח מתוך רצון של הרגולטור להגן על המשקיעים (לא ברור, הרי מניות ברמת סיכון גבוהה משמעותית ניתן היה לרכוש כמעט ללא סכום מינימום). סכום הכניסה הגבוה הקשה על הנגשתן לציבור הרחב. אולם, בעקבות ביטול המגבלה וקביעת גודל פקודה מינימלי נמוך יותר, נפתחה הדלת בפני משקיעים רבים יותר להיחשף לאפיק השקעה זה. השינוי הרגולטורי הביא לעלייה מרשימה במחזורי המסחר של אג"ח CoCo, פי 3 בתוך שבועיים בלבד ביחס ל-90 ימי המסחר הקודמים. מגמה נוספת הצפויה להגביר את האטרקטיביות של אג"ח CoCo היא הכללתן במדדי האג"ח השונים. צעד זה עשוי להוביל לעלייה נוספת בביקוש לאג"ח אלו, שכן מוצרי השקעה העוקבים אחרי המדדים יהיו מחויבים להחזיק בהן. הדירוג הממוצע הגבוה (AA-) של אג"ח CoCo בישראל מהווה גם הוא גורם חיובי שעשוי להשפיע על הכללתן במדדים.
בפסטרנק מדגישים: "המערכת הבנקאית בישראל ידועה ביציבותה ובעמידותה אל מול משברים פיננסיים. הפיקוח הצמוד של בנק ישראל והגישה השמרנית של הבנקים עצמם תורמים רבות לחוסנה של המערכת. גורמים אלו מהווים בסיס איתן למכשירי השקעה אלו ולאמון המשקיעים באג"ח CoCo של הבנקים הישראליים. לא צריך ללכת רחוק כדי להיזכר שגם בנקים יכולים להגיע למצב של חדלות פירעון. לפני כשנה בנק סיליקון ואלי נכנס לקשיים. הסיבות המרכזיות היו עליית הריבית האגרסיבית ומחסור בנזילות שגרמו לסטארטפים רבים שהתקשו לגייס כספים באותה עת למשוך כסף מהבנק לטובת מימון המשך פעילותם. הבנקים מחזיקים במאזנם ניירות ערך המוגדרים כמוחזקים לפדיון, ניירות אלו נרשמים במאזן בצד הנכסים כאשר במידה וישנה ירידה בשווי הנכס היא נרשמת רק אם הבנק מממש את ההחזקות. במקרה של סיליקון ואלי לאור הביקושים הרבים למשיכת כספים הוא היה חייב למכור את אותם אג"חים ועקב עליית הריבית שהורידה את ערכם הבנק רשם הפסדים משמעותיים, איבד את כל הונו העצמי והגיע לחדלות פירעון. הסיבה המרכזית למצב זה הייתה שניירות הערך המוחזקים לפדיון עלו בעשרות מונים על ההשקעות הנזילות של הבנק. אם נשווה לתיק המוחזק לפדיון של בנק הפועלים נגלה שהוא קטן משמעותית מנכסים נזילים אחרים של הבנק, כך שהבנקים בישראל מחזיקים מאזן שמרן יותר באופן יחסי לעומת חלק מהבנקים בעולם." בפסטרנק מוסיפים: "כאמור, אגח CoCo מכיל בתוכו מרכיב סיכון נוסף ועל כן אם נשווה בין סדרות אגח במח"מים דומים של אותו בנק נקבל את הסיכון שהמשקיעים מתמחרים להתממשות הסיכון של אירוע קיצון בבנק."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
