קריטריונים חדשים לאבחון האלצהיימר – "זו מהכפה באבחון המחלה"

אגודת האלצהיימר, גוף בינלאומי שמוקדש לטיפול, תמיכה ומחקר במחלה, פרסם הלילה (חמישי-שישי) קריטריונים חדשים לאבחון ואיפיון המחלה, ולקביעת דרגות חומרתה, לאחר עבודה מאומצת, שנמשכה שנים, בשלוש קבוצות עבודה שונות ונפרדות. לדברי ראשי האיגוד הנוירולוגי בישראל: "מדובר במהפכה באבחון המחלה. שונו הקריטריונים הבינלאומיים לאבחון אלצהיימר ולקביעת דרגות המחלה: מאבחון קליני בלבד, לאבחון המבוסס גם על סמנים ביולוגים, בדומה לאבחון מחלות אחרות, כמו: סרטן, מחלות לב וסוכרת". הקריטריונים המתוקנים מגדירים את מחלת האלצהיימר כתהליך ביולוגי, שמתחיל בהופעת שינויים המתרחשים במוח – עוד בשלב מקדים להופעת קשיי זיכרון וחשיבה. לפי אגודת האלצהיימר, מחקר רחב מצביע על כך, שהתקדמות והתרחבות השינויים במוח – מובילים להופעה מאוחרת יותר של סימפטומים קליניים, כגון: פגיעה בזיכרון ומגוון תסמינים נוספים, אשר מחמירים באופן איטי והדרגתי. אלא, שהתסמינים הקליניים, שנצפים בדרך כלל אצל חולי האלצהיימר, עלולים להיגרם גם ממצבים אחרים, כך שאבחונם הקליני לבד, לא מספיק לאיפיון מדויק כי מדובר באלצהיימר.

הקריטריונים המתוקנים מגדירים את האלצהיימר כתהליך ביולוגי, שמתחיל בהופעת שינויים המתרחשים במוח – עוד בשלב מקדים להופעת בעיות זיכרון וחשיבה. לפי אגודת האלצהיימר, התקדמות, צמיחה והתרחבות השינויים במוח – מובילים להופעה מאוחרת יותר של סימפטומים קליניים, שגדלים, כגון: אובדן זיכרון, חוסר התמצאות, בעיות בתכנון או ארגון ובלבול נפשי. אלא, שהתסמינים הקליניים, שנראים בדרך כלל אצל חולי אלצהיימר, עלולים להיגרם גם מהפרעות אחרות, כך שאבחונם הקליני לבד, לא מספיק לאיפיון ברור כי מדובר באלצהיימר. החידוש בפרסום ההנחיות הבינלאומיות המעודכנות לאבחון המחלה ולקביעת שלביה השונים, הוא בשילוב שבין התבססות על האבחון הקליני, שכאמור, לעיתים אינו מדויק, לביסוס האבחון גם על התהליך הביולוגי, בעזרת סמנים ביולוגים (ביומרקרים) בנוזל השדרה (CSF) ובבדיקות דם מדויקות.

פרופ' דוד טנה, מנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב"ם והיו"ר היוצא של האיגוד הנוירולוגי, אומר: "אנחנו בעיצומה של תקופה מרגשת, דינאמית ורבת שינויים, באבחון ובטיפול במחלת האלצהיימר. הייתי מגדיר זאת כתחילתה של מהפיכה לה שתי זרועות: האחת אבחונית, אבחון מוקדם המבוסס על התהליך הביולוגי תוך שימוש בביומרקרים, כולל בדיקות דם מדויקות. השניה טיפולית, תרופות מתקדמות אשר לראשונה הוכחו כמאטות את התקדמות המחלה בשלביה המוקדמים". פרופ' יואב צ'פמן, יו"ר האיגוד מוסיף: "אין להפריז בחשיבות פרסום הקריטריונים החדשים העולמיים לאבחון מחלת האלצהיימר. נפרש למעשה גשר בין המחקר המדעי פורץ הדרך לאבחון המחלה, לבין הטיפול הקליני החדשני. עברנו בפועל מתיאור מאפיינים כלליים של הפרעה בזיכרון,התמצאות במרחב ותסמינים קוגנטיביים אחרים, להבנה מעמיקה יותר של המחלה ומיפוי הגורמים לה. וודאי שתהליך זה יוביל לטיפול טוב יותר בחולים! במעבדות מחקר רבות בעולם, כולל בארץ, שוקדים טובי המוחות על פיצוח המחלה ומציאת תרופות להשגתה לאחור. זוהי תקופה מלהיבה לנו הנוירולוגים. רפואת המוח משתנה בקצב מהיר מול עיננו."