סכסוך עסקי עז פרץ בין החברות הישראליות 'א.י אורות נכסים בע"מ' ו'אומגה אקו דיאמונדס בע"מ' העוסקות בשיווק יהלומים, לבין חברה אמריקאית לאספקת יהלומים סינטטיים בשם DIAMOND POUNDRY INC.
לפני כשנתיים, הגישה החברה הישראלית לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, תביעה נגד החברה האמריקאית, באמצעות עורכי הדין אביחי יהוסף ואוריה לוז ממשרד עורכי הדין YTL.
לדברי באי כוחן של החברות הישראליות, במסגרת ההסכם ארוך הטווח בין הצדדים, העבירו החברות הישראליות לחברה האמריקאית כ-2.5 מיליון דולר מקדמה, אך לטענתן, משלוחי היהלומים שאותם החלו לקבל נפלו באיכותם בצורה משמעותית לעומת משלוחים קודמים, ולמעשה, היהלומים שהועברו לידיהן היו פגומים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עם פרוץ המחלוקת בין הצדדים, פנו החברות הישראליות לחברה האמריקאית, על מנת ליישב את הסכסוך ביניהן באמצעות הליך גישור, אך פניה זו זכתה להתעלמות.
בצר להן, הגישו החברות הישראליות תביעה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ובה ביקשו שיושבו להן כספי המקדמה וכן פיצויים הולמים על נזקיהן, בסך כולל של 15 מיליון שקלים.
החברה האמריקאית לא הגישה כתב הגנה, ועו"ד יהוסף, הגיש בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, המבוססת על טענות התביעה.
ב-10 באפריל 2022, נתנה כבוד השופטת טל לוי-מיכאלי החלטה, במסגרתה קבעה את הדרכים שבהן תימסר התביעה לחברה הזרה. אך למרות שהתבצעה מסירה כדין לנציגיה של החברה האמריקאית, זו נמנעה מלהגיש כתב הגנה במועד.
וכך, במהלך אוגוסט 2022 קיבל הרשם ד״ר יעקב שקד את בקשת ב"כ התובעות, והוציא נגד החברה האמריקאית פסק דין בהעדר הגנה.
בשלב זה הגישה החברה האמריקאית בקשה לביטול פסק הדין משני טעמים.
לטענתה, יש לבטל את פסק הדין מטעם הצדק, משום שמדובר בטעות טכנית, ולמעשה, החברה שלחה את כתב הגנתה למזכירות בית המשפט, באמצעות חברת פדקס, וסברה כי הוא התקבל במועד.
רק בדיעבד, לדברי באי כוח החברה האמריקאית, ממשרד הרצוג פוקס נאמן, גילו בחברה כי כתב ההגנה לא הופקד בזמן. לטענת באי כוחה של החברה האמריקאית, יש בכתב הגנתה טענות משמעותיות וכבדות משקל, אשר יש לדון בהן, ובכוחן לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה.
כמו כן, טענו באי כוחה של החברה האמריקאית, כי יש לבטל את פסק הדין מחמת שיקול הדעת, וזאת משום שבהסכם בין הצדדים נכתב במפורש שכל מחלוקת בין הצדדים תוכרע באמצעות גישור, ומשום שאין לבית המשפט בישראל סמכות להכריע בסכסוך, וסמכות זו נתונה לבית המשפט בקליפורניה.
במסגרת בקשתה לביטול פסק הדין, הגישה החברה האמריקאית כתב הגנה מנומק, למרות שהדבר נוגד את סדר הדין האזרחי החדש, מהלך שאף זכה לביקורת חריפה בהחלטה שניתנה בבקשה.
מעבר לכך, כתב ההגנה לא התייחס לנקודת המחלוקת העיקרית, הנוגעת לאיכות היהלומים שסופקו, ועיקרו התייחס לפגמים לכאורה בהליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים.
שופט ביהמ"ש המחוזי, בכובעו כרשם, ד״ר יעקב שקד, דן בבקשה לביטול פסק הדין, והורה לצדדים לנהל הליך גישור, אך ההליך לא הבשיל להסכמות.
לאחר התפוצצות הליך הגישור, דן השופט שקד בבקשת החברה האמריקאית לביטול פסק הדין, כשבינתיים החליפה החברה האמריקאית את באי כוחה, ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, למשרד יגאל ארנון.
בהכרעתו לא חסך השופט שקד את ביקורתו מהתנהלות החברה האמריקאית ובאי כוחה, אך קיבל לבסוף את בקשתה לביטול פסק הדין, אך בתנאי שהנתבעת תפקיד בקופת בית המשפט 3 מיליון שקלים, תוך 30 יום ממתן ההחלטה, ואז ישוב בית המשפט וידון בתביעה לעומקה.
בפסק דינו ציין השופט שקד כי החברה האמריקאית "הקלה ראש בהליך ואף זלזלה בו", גם אם אין מדובר ב"זלזול בוטה", וכי "הבעיה העיקרית בבקשה נוגעת לסיכויי ההגנה"; כמו כן ציין השופט כי טענות הבקשה לא נתמכו בתצהיר אלא במסמך בלתי מאומת, אשר אף אינו "מזכיר במילה את סיכויי ההגנה לגוף העניין, כלומר התייחסות לטיב היהלומים".
בנוסף, פסק השופט שקד כי ההסדר הדיוני שנערך בין הצדדים לא נועד לאפשר לחברה האמריקאית "מקצה שיפורים" כפי שניסתה לעשות (במסמך שהגישה ככתב הגנה).
השופט גם התחשב, לדבריו, בעובדה שהנתבעת "מחזיקה בידיה 2.5 מיליון דולר שהועברו לה… כמקדמה על חשבון עמלת אספקה… כבר למעלה משלוש שנים" מבלי שסיפקה כמעט כל תמורה" (למעט מספר משלוחים שעמלתם מצומצמת ביחס לסכום המקדמה)".
בהמשך נדרש השופט שקד לטענה הנוגעת לקיומו של סעיף גישור בהסכם בין הצדדים, וציין כי החברה האמריקאית לא מצאה לנכון להשיב לפניית המשיבות לגבי הגישור, כפי שהועברה כחצי שנה קודם להגשת התביעה, ומכל מקום, לאחר הגשת התביעה התקיים גישור שלא צלח.
בחברה האמריקאית לא שבעו נחת מהחלטת השופט שקד, המשמש כאמור כרשם בית המשפט המחוזי, והגישו בגינה ערעור, וכן בקשה לעיכוב ביצוע. הערעור ובקשת עיכוב הביצוע נדונו בפני כבוד השופטת תמר אברהמי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהחליטה לדון בהם על יסוד החומר הכתוב.
לאחר שסיכמה את התנהלות הצדדים, וההחלטות שניתנו בעניינם בבית המשפט, קבעה השופטת אברהמי כי דין הערעור להידחות.
במסגרת החלטתה מציינת השופטת אברהמי כי המערערת איננה טוענת לחוסר שיקול דעת בהחלטת ביטול פסק הדין בכפוף לתנאים, ועיקר טענותיה מופנות לתנאים עצמם שבהם הותנה ביטול פסק הדין, ובעיקר כנגד גובה סכום ההפקדה שנקבע בו.
לדברי השופטת, אין מחלוקת בסמכותו של בית המשפט להתנות תנאים לביטול פסק דין, וגם הסכום אותו קבע להפקדה אינו סכום גבוה ביחס לפסיקות דומות.
השופטת אברהמי מציינת בהחלטתה את סרבנות החברה האמריקאית לנהל גישור בטרם הוגשה התביעה לבית המשפט. כמו כן, ציינה, כי התצהירים אותם הגישה החברה האמריקאית לא אומתו כדין כפי שמחייב החוק בישראל. בנוסף, קבעה השופטת כי "בית המשפט לא התעלם משיקול סיכויי ההגנה אלא הצביע על קשיים שראה בהם". ולבסוף, העירה, כי המערערת לא הגישה כל חוות דעת מקצועית המנסה להוכיח את טענותיה, וגם עובדה זו בולטת לעין.
השופטת אברהמי מוסיפה בהחלטתה: "במקרה שלפני לא נקבע כי על הנתבעת להפקיד את מלוא סכום התביעה, אף לא קרוב לכך (והיו מקרים בהם נקבע תנאי של הפקדת מלוא סכום התביעה, מחצית סכום התביעה וכולי, והדבר עמד בערעור). הסכום שנקבע להפקדה מהווה אך חלק מדרישת השבה של כספים שהועברו למערערת (לשיטתה, כדין) ואינו "מגיע" כלל לדרישות רכיבי הפיצויים שנכללו בתביעה. אכן, אין מדובר בסכום מבוטל אולם יש לבחון כל מקרה בהקשר נסיבותיו הקונקרטיות, לרבות היקף ההתדיינות ונסיבות נוספות, ונחה דעתי כי כב' הרשם נתן דעתו לאלה, איזן בין שיקולים רלוונטיים, והתוצאה אליה הגיע אינה מצדיקה התערבות".
השופטת אברהמי גם טוענת כי לא שוכנעה כי הפקדת הכספים על ידי המערערת בקופת בית המשפט תגרום לה ל"נזק עצום ובלתי הפיך" כפי שטענה, הן משום שכספים מופקדים למשמרת, וניתן להשיבם אם הערעור יצלח, והן משום שלא הובאה שום ראיה לכך שעלויות גיוס הכספים על ידי המערערת יגרמו לה לנזקים האמורים.
בסיום פסק דינה, קובעת השופטת אברהמי כי על הערעור להידחות, ועל המערערת לשלם הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים למשיבות. כמו כן, דחתה השופטת לסוף חודש מרץ 2024 את המועד הסופי שבו תוכל המערערת להפקיד את הכספים בקופת בית המשפט.
לדברי עו"ד אביחי יהוסף ואוריה לוז, שייצגו את החברות הישראליות, חרף הארכה שניתנה לה, בחרה החברה האמריקאית שלא להפקיד את הכספים בקופת בית המשפט במועד, ופסק הדין שניתן נגדה במעמד צד אחד, הפך לחלוט וכעת הוא בשלבי אכיפה במדינת קליפורניה בארה״ב, מקום מושבה של החברה.
