ועדת הבריאות בראשות מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טטאינה מזרסקי קיימה דיון בנושא התפרצות קדחת הנילוס המערבי. הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת עופר כסיף, אברהם בצלאל ויאסר חוג'יראת. על פי נתוני משרד הבריאות שהוצגו בדיון, עד ה-30.6 אובחנו 87 מקרים- 55 גברים, 32 נשים ועוד 10 משוערים שטרם קיבלו אבחנה סופית. הגיל הממוצע הוא 73 והטווח הוא גילאי 8-96. 7 מאומתים נפטרו. נציגי המשרד הצביעו על עלייה משמעותית במספר האבחונים ומקרי המוות שכתוצאה מהמחלה, כאשר ב-2021 היה מקרה מוות אחד, ב-2022 – 2 מקרים, ב-2023 3 מקרים והשנה – כבר 7 מקרים. עוד על פי הנתונים, ב-2023 מרבית האבחונים היו באזור הנגב ואילו השנה- באזור מרכז הארץ. נציג המשרד הדגישו כי המחלה, שמועברת מעופות לבני אדם דרך עקיצת יתושה, אינה מדבקת מאדם לאדם. עוד נמסר כי בעבור ילדים וצעירים מדובר לרוב במחלה קלה, אולם בקרב מבוגרים היא עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית.
ח״כ עופר כסיף אמר: "קדחת הנילוס היא מחלה שבד"כ לא נפגעים ממנה אנושות, אבל יש אוכלוסייה פגיעה יותר בעיקר אנשים מבוגרים עם מערכת חיסונית חלשה וצריך לקחת בחשבון שמי שמחלים מהמחלה הרבה מאוד פעמים סובל מנזקים שנמשכים והופכים קבועים. אין טיפול ואין חיסון ולכן לא צריך לחכות שמהספר יעלה, אנחנו צריכים כבר עכשיו להתחיל שיתוף פעולה של כל המשרדים בפעולת מניעה וטיפול. צפויים לנו גלי חום יותר גדולים ולכן הסכנה תהיה גדולה יותר".
ח״כ יאסר חוג׳יראת: השנה נרשמה עליה משמעותית במספר המאובחנים והנפטרים ביחס לשנים האחרונות. המחלה והסיבות לה ידועות ולכן צריך להקדים תרופה למכה ולא לחכות לחודשי הקיץ, לקדם פעולות מניעה וטיפול בצורה יעילה". ח״כ אברהם בצלאל: "הנתונים רק עולים לצערנו וצריך למצוא פתרונות, גם בתחום של חינוך, שהציבור ידע מה לעשות כדי למנוע את הסיפור הזה, לבצע מחקר בינלואמי ולראות מה עשו בעולם בקשר לזה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח״כ לימור סון הר מלך: "אנחנו צריכים לייצר איזון וגם כשמטפלים בתופעה ומחלה אנחנו צריכים לראות שאנחנו לא מייצרים היסטריה. אשמח לדעת איך מאבחנים את המחלה, איך אפשר לדעת אם הנפטרים מתו כתוצאה מהמחלה ולא ממחלות רקע ככל שהיו להם. כמו כן אשמח לדעת האם נבדק אם הנפטרים היו מחוסנים בחיסון נגד קורונה?" ח"כ טלי גוטליב הגיבה: "אני מבקשת לא להכניס את עם ישראל להיסטריה. זה לא נעים אבל לא נורא. יש מספיק מחלות- שפעות, קורונה , אנחנו חיים עם זה בשלום, תמיד יש תמותה. שימו את הדברים בפרופורציה".
ד"ר יעל פאראן, בית חולים איכלוב: "רק בחודש יוני 20 היו מאובחנים חדשים אצלינו. לא היה מעולם דבר כזה. רובם אנשים מבוגרים מעל גיל 60, לרוב ללא מחלות רקע משמעותיות. הגענו כבר ל-6 מונשמים ואין שאלה שהמחלה היא זו שגרמה לזה. הם התחילו עם שיתוק גפיים ואז מופיע מצב נוירולוגי ומגיעים להנשמה. לכן אנחנו מסיקים שאנשיםם אכן מתים מהמחלה ולא מסיבוכים אחרים. כל ה-20 שהגיעו אלינו מייצרים 100-200 אנשים שנדבקו באוכלוסיה והיו א- תסמיניים. מי שכבר מגיע לאשפוז זה שכבר מתחילה השפעה נוירולוגית כלשהי".
ד"ר אבי גדות, גם הוא מבית החולים איכלוב הוסיף: "אנחנו לא בעד פאניקה אבל אם פאניקה תציל חיים היא עדיפה על שאננות. לילדים וצעירים המחלה היא קלה מאוד. מעל גיל 70 היא מסוכנת ויכולה להיות קטלנית. יש יוזמה שאנחנו מובילים של 9 בתי חולים במרכז לבחינת שימוש בתרופה שהיא מוכרת, בטוחה וידועה, שמשתמשים בה עשרות שנים לדברים אחרים. בקורונה היא מנעה הידרדרות של חלק מהמקרים ואנחנו מבקשים לטפל באמצעותה רק במאובחנים בני 70 ומעלה ושנמצא שבסיכון גבוה לטפח תסמינים קשים. משרד הבריאות איתנו בדבר הזה וחשוב לקדם את זה".
ד"ר שי רייכר, המשרד להגנת הסביבה: "המחלה מוכרת בישראל משנות ה-50, היא קיימת בכל העולם ומגיעה בתיווך של עופות. יש עליות וירידות במספר האבחונים וזה תלוי גם במודעות הציבורית. חודש יוני הזה היה החם ביותר שאי פעם תועד בישראל, אחרי חורף עתיר גשמים, יש הרבה מקורות מים עומדים ולחות וזה מייצר סביבה נוחה להתרבות של יתושים. האחריות לייבוש מקורות מים עומדים במרחב הציבורי היא של הרשויות אבל לאדם הפרטי יש אחריות ומודעות זה הבסיס. בשבוע שעבר השקנו קמפיין להעלאת המודעות בקרב האזרחים ועד כה היו לנו מעל 2 מיליון כניסות יזומות לקמפיין רק במדיה החברתית. פאניקה ולחץ מעולם לא ריפאו אף אדם אבל ידע, השכלה והתנהלות נכונה בהחלט כן".
ד"ר מוניקה לשקוביץ מזוז, השירותים הווטרינריים: "מתוך 100 פגרי עופות שנאספו על ידינו לדגימה – 36 נמצאו חיוביים שזה אחוז גבוה משמעותית ביחס לשנים קודמות. גם כמות הוירוסים בדם היא גדולה יותר משמעותית מבעבר, כלומר מדובר בתופעה שונה, ואנחנו לא יודעים מה אחוזי הנשיאה בקרב עופות חיים. אין פאניקה אבל הוירוס מסתובב בארץ, זו עובדה".
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טטאינה מזרסקי אמרה לסיכום הדיון: "אני מודה לח"כים היוזמים על הדיון החשוב, הוועדה קוראת לחדד את הנהלים מול הצוותים הרפואיים בכל הנוגע לאבחון מוקדם של המחלה ומתן טיפול מתאים ומיידי, לסייע בקידום המחקר לטובת מציאת תרופה ייעודית למחלה. כמו כן אני מבקשת ממשרדי הבריאות והאוצר לפעול לסבסוד מוצרים דוחי יתושים לאוכלוסיה או לפחות לאוכלוסיות שבסיכון להיפגע מהמחלה וכן לפעול לגילוי מוטציות של הנגיף ולעדכן את הוועדה בתוך שבועיים על הפעולות שנעשו".
