ועדת החינוך: משרדי הממשלה צריכים לתת תקציבים נוספים לעיריות חלשות
ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב (ש"ס) והוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, בראשות ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) התכנסו היום (שני) לדיון משותף בנושא פערי חינוך בין המרכז לפריפריה – פערי הקצאה בין רשויות. לפי דוח מבקר המדינה מחודש מאי 2023, מערכת החינוך בישראל מאופיינת זה שנים רבות, גם בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD, בפערים גדולים בין תלמידיה, בכל שכבות הגיל, בעיקר בין תלמידים משכבות חברתיות-כלכליות מבוססות לתלמידים משכבות חברתיות-כלכליות נמוכות, בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים וגם בין תלמידים יהודים בזרמי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לתלמידים חרדים. בשנת 2014 גובש מודל תקצוב דיפרנציאלי חדש לחינוך היסודי ולחטיבות הביניים, והוא מופעל מספטמבר אותה שנה ועד היום.
לאחר יישום מלא של התוכנית לצמצום פערים היה הפער בחינוך היסודי בשנה"ל התש"ף (2020) כ- 5,320 ש"ח לטובת תלמיד בחמישון הטיפוח החלש, הזקוק לטיפוח הרב ביותר, התקציב לתלמיד כזה היה כ- 19,650 ש"ח, לעומת תלמיד חמישון הטיפוח החזק, הזקוק פחות לטיפוח, התקציב לתלמיד כזה היה 14,330 ₪. בדוח מבקר המדינה טוענים כי, ספק אם די בהגדלת הפער בשיעור זה כדי להביא לצמצום מהותי בפערים החינוכיים בין תלמידי החמישון החלש לתלמידי החמישון החזק. לפי ממצאי הביקורת של דוח מבקר המדינה, מאז תחילת הפעלת התוכנית לצמצום הפערים בין התלמידים במערכת החינוך בשנת 2014, עדיין לא השיג משרד החינוך את יעדיו, למרות ההקצאה הדיפרנציאלית של התקציבים לא נסגרו הפערים התקציביים.
דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך: "יש שכבה מסוימת ומצומצמת של רשויות מקומיות עשירות, שיודעות להקדיש כספים נוספים למערכת החינוך בשטחם. משרד החינוך מעניק תקציבים עודפים לערים ורשויות בפריפריה בפער של עשרות אחוזים. אנחנו נותנים העדפה לאוכלוסיות לפי החלטות הממשלה. יש לנו בכל שלב תקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך. התקצוב הבסיסי בגני הילדים תלוי במענקי האיזון, רוב המשאבים בגני הילדים באים לידי ביטוי בתוכניות התוספתיות השונות. המדיניות של כלל הממשלות בעשור האחרון זה להעמיק את הדיפרנציאליות בחלוקות התקציב. ביסודי ובחטיבות הביניים החל משנת 2015 באופן הדרגתי התחלנו בתקצוב דיפרנציאלי בשעות ההוראה, מקומות חלשים קיבלו יותר שעות הוראה ביחס למקומות חזקים. מאחר והתקציב מוגבל, יש מתח מובנה שצריך לאזן אותו כדי לא לפגוע בחינוך הממלכתי של מעמד הביניים. כל כיתה מקבלת מספיק שעות הוראה לפי מספר השעות שמתחייב במשרד החינוך. ככל שבית הספר נמצא במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר הוא מקבל שעות טיפוח גדולות יותר. המצב הסוציו-אקונומי של בית הספר מכתיב את הכמות המקסימלית של מספר התלמידים בכיתה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ יוסף טייב, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט: "אין בכוונתנו להוריד מרשות אחת כדי לתת לרשות אחרת. אנחנו רואים שיש פערים גדולים בהשקעות של עיריות במגוון תחומים כלפי התושבים שלהם. אנחנו מבקשים בוועדה הזאת להפסיק את הפערים בחינוך והיכן שיש עיריות חלשות, משרדי הממשלה צריכים לתת להם תקציבים נוספים כדי להוביל לסגירת הפערים. לא מקובל עליי שמשרד הפנים לא שלח נציג לדיון".
ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל: "הדיון הזה חשוב ועצוב גם יחד. אי השוויון בחינוך בין הפריפריה לשאר חלקי הארץ הוא עצום. העושר המוניציפלי של הרשויות נגזר מהארנונה העסקית, ככל שהרשות המקומית עשירה יותר, כך היא משקיעה יותר בחינוך המקומי. אם לא יהיה תקצוב דיפרנציאלי לחינוך – לא יהיה שוויון הזדמנויות לתלמידים במערכת החינוך. אי שוויון חברתי ועושר מוניציפלי הם הרוצח השקט של מערכת החינוך בישראל. אי שוויון הזדמנויות במערכת החינוך הוא פשע חברתי".
ח"כ קטי שטרית (הליכוד): "הצורך בתגבור הלימודים בפריפריה הוא לא רק כמותי אלא איכותי. יכול להיות שאין צורך להגדיל את שעות ההוראה, בתנאי שיגיעו מורים איכותיים להוראה בפריפריה. צריך לתגמל בצורה טובה יותר מורים איכותיים שיגיעו ללמד בפריפריה. העוול מתחיל במערכת החינוך וממשיך בקבלה ליחידות הטכנולוגיות והמודיעיניות של צה"ל".
ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): "החיזוק המשמעותי הוא בחוסן של התלמידים, במיוחד בפריפריה. צריך להשקיע יותר בעובדים סוציאלים וביועצות חינוך. צריך להשקיע בחוסן החינוכי של הילדים עוד לפני שמשקיעים בהוראה המקצועית בשעות הלימוד". ח"כ יצחק קרוייזר (עוצמה יהודית): "במקביל להשקעה התקציבית הדיפרנציאלית, צריך לדאוג שמסגרות חינוך לא יסגרו בעקבות פינוי התושבים בצפון ובדרום".
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): "היום במדינת ישראל, הורים שרוצים שהילדים שלהם יצליחו הם חייבים לשלוח אותם לשיעורים פרטיים על חשבונם. אם תלמידים לומדים 5 יח"ל באנגלית ומסיימים כיתה י"ב בלי לדעת לדבר אנגלית, אז משהו לא טוב עובר על ההוראה במשרד החינוך. שיטת ההוראה היא לא מספיק טובה וזה לא משנה כמה כסף ישפכו על בתי הספר".
יו"ר הוועדה ח"כ ביטון סיכם את הדיון: "מדובר בדיון משותף ראשון, ואנחנו נדרוש לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז. השקעה בחינוך היא התנאי להזדמנות שווה בחברה הישראלית. מה שלא נעשה בבית הספר, יוביל למחיר כבד בהמשך. אנחנו דורשים להשקיע יותר משאבים ותקציבים ברשויות חלשות מבחינה כלכלית, צריך להאיץ מגמות של תקצוב דיפרנציאלי. אנחנו דורשים להציג לוועדה בתוך חודש מסמך כתוב לגבי תוכנית רב שנתית להאצת תקצוב דפרנציאלי בין הרשויות השונות".