איך חיזבאללה הפך לארגון כזה חזק ומשפיע בלבנון?

חיזבאללה, הארגון השיעי שהפך לכוח המשפיע והחזק בלבנון, נחשב גם לאחד מארגוני הטרור המשפיעים והחזקים ביותר בעולם. בהשוואה לארגוני טרור אחרים, חיזבאללה בולט במיוחד בשל הכוח הצבאי המרשים והיכולות המורכבות שלו. הארגון נוסד בתחילת שנות ה-80 במהלך מלחמת האזרחים הלבנונית והפלישה הישראלית ללבנון, כשהוא נתמך באופן משמעותי על ידי איראן, שסיפקה לו מימון, נשק והכשרה צבאית דרך משמרות המהפכה האסלאמית. סוריה גם היא שיחקה תפקיד מרכזי בתמיכה בארגון, תוך שהיא מאפשרת לו לפעול מתוך שטחה ולהעביר אמצעי לחימה ואספקה.

הכוח הצבאי של חיזבאללה הוא אחד מהגורמים המרכזיים שהופכים אותו לארגון טרור יוצא דופן. חיזבאללה בנה מערך צבאי מאורגן ומסודר, הכולל כוחות קרקעיים, מערך טילים ורקטות מתקדם, יחידות קומנדו ומערכות מודיעין מתקדמות. בעוד ארגוני טרור רבים פועלים בעיקר במחתרת ובשיטות גרילה, חיזבאללה מצליח לשלב בין טקטיקות גרילה לבין יכולות צבאיות קונבנציונליות. כוחו הצבאי מתבסס על שילוב בין לוחמת גרילה, יכולות טילים ורקטות מתקדמות ומודיעין מדויק, המאפשרים לו להתמודד מול כוחות צבאיים סדירים כמו צה"ל.

לחיזבאללה יש כוחות קרקעיים מיומנים ומצוידים היטב, המסוגלים לנהל קרבות מתמשכים ולהתמודד מול כוחות צבאיים סדירים. הכוחות הללו כוללים יחידות לוחמה מיוחדות, אשר הוכשרו על ידי מומחים איראניים וסוריים כמו לדוגמא כוחות העלית של הארגון "רדואן", והן מסוגלות לבצע פעולות קומנדו מורכבות. הארגון הצליח להקים רשת מנהרות תת-קרקעיות בדרום לבנון, שמקנות לו יכולת תמרון והתמודדות מול כוחות צה"ל. מערך הטילים והרקטות של חיזבאללה הוא מרכיב מרכזי נוסף בכוחו הצבאי. הארגון מחזיק בארסנל גדול ומגוון של טילים ורקטות, כולל טילים בליסטיים קצרי טווח ורקטות מדויקות. מערך זה מאפשר לחיזבאללה לשגר מתקפות רקטות לעבר יישובים בישראל, ולהוות איום מתמשך על העורף הישראלי.

אחד מהמאפיינים המייחדים את חיזבאללה הוא היכולת לשלב בין פעילות צבאית לפוליטית וחברתית. חיזבאללה הוא לא רק ארגון טרור, אלא גם כוח פוליטי משמעותי בלבנון, עם ייצוג בפרלמנט ובממשלות הלבנוניות. השתלבותו במערכת הפוליטית מעניקה לו לגיטימציה רחבה ומאפשרת לו להשפיע על המדיניות הלאומית. בנוסף, חיזבאללה השקיע רבות בבניית תשתיות חברתיות בלבנון, כולל בתי חולים, בתי ספר ומרכזי סעד. התמיכה החברתית הזו זוכה לתמיכה רחבה בקרב הקהילה השיעית בלבנון, ומאפשרת לארגון לבסס את מעמדו כחלק אינטגרלי מהחברה הלבנונית.

בהשוואה לארגוני טרור אחרים בעולם, חיזבאללה בולט במיוחד בשל התמיכה החיצונית הרחבה שהוא מקבל מאיראן וסוריה. התמיכה האיראנית והסורית מספקות לו משאבים כלכליים, צבאיים ופוליטיים המאפשרים לו לתחזק מערך צבאי מתקדם ולהתמודד מול צבאות מדינתיים. ארגוני טרור רבים בעולם, כמו אל-קאעידה ודאעש, פועלים בעיקר בשיטות גרילה ומסתמכים על רשתות תמיכה מחתרתיות, אך חיזבאללה כאמור מצליח לשלב בין לוחמת גרילה לבין יכולות צבאיות קונבנציונליות.

מיהו מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה?

חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, הוא אחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר בלבנון ובאזור המזרח התיכון כולו. הוא נולד ב-31 באוגוסט 1960 בביירות, למשפחה שיעית מדרום לבנון. נסראללה גדל בסביבה דתית והתחנך בבתי ספר דתיים. בנעוריו הצטרף לתנועת אמל, אך לאחר מכן עבר לחיזבאללה עם הקמת הארגון בשנות ה-80. הוא למד לימודים דתיים בעיר נג'ף בעיראק, שם פגש את רוחאללה ח'ומייני, שהפך להיות המנהיג העליון של איראן לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979. ח'ומייני השפיע רבות על נסראללה והאידיאולוגיה השיעית שלו.

נסראללה מונה למזכ"ל חיזבאללה בשנת 1992, לאחר חיסולו של מזכ"ל הארגון הקודם, עבאס מוסאווי, על ידי ישראל. תחת הנהגתו, חיזבאללה עבר שינוי משמעותי והתפתח לארגון צבאי ופוליטי חזק ומשפיע. נסראללה הצליח לגייס תמיכה רחבה באוכלוסייה השיעית בלבנון, בעיקר בזכות יכולתו לשלב בין פעילות צבאית לפוליטית וחברתית. הוא יצר מערך תמיכה מקיף הכולל בתי חולים, בתי ספר ומרכזי סעד, שהעניקו שירותים חיוניים לתושבי האזור.

כמנהיג צבאי, נסראללה הוביל את חיזבאללה במאבקים רבים נגד ישראל, כולל מלחמת לבנון השנייה ב-2006. במהלך המלחמה הזו, חיזבאללה הצליח לגרום לאבידות משמעותיות לכוחות צה"ל ולשבש את המבצעים הצבאיים הישראליים. נסראללה ידוע בכישוריו הרטוריים והפוליטיים, והוא נואם מרשים שיכול לרתום את הציבור לטובתו. נאומיו משודרים דרך רשת הטלוויזיה של חיזבאללה, אל-מנאר, ומסרים שלו מועברים במהירות ברחבי העולם הערבי.

במהלך כהונתו, נסראללה הצליח לשמור על תמיכה חזקה מאיראן וסוריה, שקיבלו את חיזבאללה כשליח מרכזי לקידום האינטרסים שלהם באזור. איראן סיפקה לארגון מימון, נשק והכשרה צבאית דרך משמרות המהפכה האסלאמית, ואילו סוריה אפשרה לחיזבאללה לפעול משטחה ולהעביר אמצעי לחימה ואספקה.

נסראללה ידוע גם בתמיכתו העקבית בעניין הפלסטיני ובמאבק נגד ישראל. הוא טוען כי חיזבאללה מחויב לשחרר את פלסטין ולסיים את "הכיבוש הישראלי". הארגון שלו מציע תמיכה צבאית וחומרית לקבוצות פלסטיניות שונות, כולל חמאס והג'יהאד האסלאמי.

בהיבט הפוליטי, נסראללה הפך את חיזבאללה לכוח פוליטי משמעותי בלבנון. הארגון משתתף בבחירות לפרלמנט ויש לו נציגים בממשלות הלבנוניות. השתלבותו במערכת הפוליטית מעניקה לחיזבאללה לגיטימציה רחבה ומאפשרת לו להשפיע על המדיניות הלאומית.

נסראללה חי תחת איומים מתמידים על חייו ומקפיד להימנע מחשיפה ציבורית רבה. הוא נוהג להסתתר באתרים סודיים ונראה בציבור לעיתים רחוקות בלבד. הנוכחות המוגבלת שלו באירועים ציבוריים נועדה להגן עליו מפני ניסיונות התנקשות, בעיקר מצד ישראל. נסראללה מתנהל בזהירות רבה ומנהל את הארגון מאחורי הקלעים, תוך שהוא שומר על קשר הדוק עם מנהיגי הארגון ועם תומכיו האיראנים והסוריים.

המתיחות בין ישראל לחיזבאללה לאחר הטבח

לאחר טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023, המתיחות בין ישראל לחיזבאללה הגיעה לשיאים חדשים. התקפות ההדדיות גרמו לעקירת תושבים רבים משני צדי הגבול. תושבי דרום לבנון וצפון ישראל מצאו את עצמם במרכז הסכסוך, כאשר רקטות וטילים נורו באופן תדיר משני הצדדים. פרשנים מעריכים כי הדרך להשגת רגיעה יציבה באזור תלויה במידה רבה בנכונות שני הצדדים להיכנס למשא ומתן ישיר, בתיווך גורמים בינלאומיים. ההשפעה של חיזבאללה ככוח צבאי באה לידי ביטוי ביכולותיו המתקדמות והמאורגנות היטב.

ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי מאז הטבח, הביע התחייבות לפעול בהתאם להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שקוראת להפסקת פעולות האיבה והקמת אזור מפורז בדרום לבנון. ההתנגשות הפוליטית בין ממשלת לבנון לארגון חיזבאללה הפכה מורכבת יותר לאור המתיחות עם ישראל. בעוד הממשלה הלבנונית מנסה לשמור על ניטרליות ולהימנע מהסלמה, חיזבאללה ממשיך בפעילותו הצבאית ומעצים את המתיחות בגבול.

פרשנים רבים סבורים כי השגת הסכם הפסקת אש ארוך טווח תלויה בשורה של גורמים מורכבים. מצד אחד, חיזבאללה יצטרך להפגין נכונות להגביל את פעילותו הצבאית ולחדול משיגור רקטות לעבר ישראל. מצד שני, ישראל תצטרך להפסיק את התקפותיה ולפתוח ערוץ דיפלומטי מול הארגון, אולי בעזרת מתווכים בינלאומיים. האינטרס המשותף של שני הצדדים הוא השבת השקט והביטחון לתושבים שנפגעו מהלחימה. הסכמת חיזבאללה לתנאים בינלאומיים, כגון פיקוח על הגבול ושיתוף פעולה עם כוחות שמירת שלום, עשויה להוביל לרגיעה ולהסדר ארוך טווח.

בנוסף, לחצים בינלאומיים, בעיקר מצד מדינות בעלות השפעה כמו ארצות הברית, רוסיה ואיראן, עשויים לסייע בהשגת פתרון דיפלומטי. המדינות הללו יכולות להפעיל לחצים כלכליים ופוליטיים על חיזבאללה ועל ישראל כדי לעודד את שני הצדדים לשבת לשולחן המשא ומתן. אם יושג הסכם הפסקת אש, תושבי דרום לבנון וצפון ישראל יוכלו לשוב לבתיהם ולהתחיל בשיקום הנזקים שנגרמו בעקבות הלחימה. עם זאת, חשוב לזכור כי ההיסטוריה העשירה בסכסוכים באזור מלמדת כי השגת שלום יציב דורשת מאמצים מתמשכים ופתרונות יצירתיים שיתמודדו עם השורשים העמוקים של הסכסוך. המטרה הסופית היא להשיג יציבות וביטחון לטווח הארוך עבור כל תושבי האזור, דבר שידרוש נכונות לפשרות והבנה הדדית.