דיון הוועדה לביטחון לאומי בהחמרת הענישה בעבירות מין על רקע לאומני

הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (שני) דיון מעקב אחר יישום הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני של חברות וחברי הכנסת יוליה מלינובסקי, לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר ואחרים. הצעת החוק מבארת את חוק המאבק בטרור כך שיובהר, שהעובר עבירה שהיא מעשה טרור כוללת גם עבירת מין כפי שהיא מוגדרת בחוק העונשין ובגינה ניתן יהיה לקבוע את כפל העונש.

בנוסף, ההצעה מבקשת לתקן את הסעיף בחוק העונשין העוסק בעבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי הציבור ולהוסיף את עבירת הטרדה מינית כאחת העבירות שבגינן יוטל כפל העונש. עוד נקבע, כי החוק להטרדה מינית יתוקן כך שבית משפט יהיה רשאי לפסוק בגין הטרדה מינית או בשל התנכלות שבוצעו מתוך מניע של גזענות סכום פיצוי כפול ללא הוכחת נזק.

כמו כן, נקבעו הסדרי הדיווח של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשנה. בהם: מספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירת מין או הטרדה ממניע גזעני או עוינות כלפי הציבור ועבירת מין שהיא מעשה טרור ופתיחת תיקי חקירה ממניעים אלה. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר כי בדיון הקודם התברר כי בהצהרת המתלוננת אי אפשר לבדוק האם האירוע לוקח בחשבון כי זה נעשה על רקע לאומני וזה אינו מתקבל על הדעת.

"פוטנציאל עבירות מין הולך וגאה בתחום ישוב מדינת ישראל ובגבולותיה ויש לתת את הדעת לכך". ח"כ לימור סון הר מלך, מיוזמות החוק בקשה לדעת מה נעשה במשך החודש האחרון כדי ליישם את החוק באופן משמעותי יותר? אילו הנחיות ירדו ואיזה דרגים? נצ"מ אברהם אוחיון, רמ"ד חקירות נוער ומשפחה, במשטרה הסביר, כי נעשו פעולות להטמעת החוק ויצא קול קורא לכל קצין עבירות מין במחוז ועד אחרון החוקרים בתחנה.

"קיימנו דיון לגבי האם זה נכון לשאול חקירתית ללא קשר את שאלת הרקע? והחלטנו שזה לא מקצועי לשאול זאת פוזיטיבית. אם יש משהו שמעלה חשד מצד הסביבה המתלוננת או החשוד אנו יודעים לחקור בכל שהשאלה לא תישאל בצורה ישירה. יש שאלות ששואלים שיכולים להטות את החקירה ולפגוע באיסוף הראיות".

לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, האם מישהו שאל נפגעי עבירות מין האם הם מודעות לנושא של רקע לאומני? השיב כי כל המהות שלנו היא להבין את העבירה על מלוא חומרתה ולא להמעיט. "מבחינתי הכי חשוב שהחוקרים בשטח יהיו מודעים לחיפוש הנושא והנסיבות הללו של רקע לאומני. אבל ביושר לא כל עבירת מין ששני הצדדים לאומים שונים זה על רקע של טרור וגזענות. אבל החוקרים יודעים לחפש את הנסיבות הללו בהתאם לחוק".

עו"ד לילך וגנר, משרד המשפטים, ציינה, כי הם מצטרפים למשטרת ישראל בהקשר זה. "החקירה של עבירות מין היא רגישה ויש לאסוף ראיות חזקות על מנת שבית המשפט יוכל להרשיע. לכן צריך לנקוט בזהירות יתרה. אם יש אינדיקציות לאירוע אחר החקירה צריכה להתעסק בכך". ח"כ סון הר מלך, העירה כי יש אפס כתבי אישום על הרקע הזה.

ענת גופשטיין, ארגון להבה: ״אנחנו מלווים את הנערות הללו למשטרה. לרוב המשטרה עושה את עבודתה ויש פרקליטה מלווה ולרוב תיקים על רקע לאומני ייסגרו. רוב הנערות בסיכון במדינת ישראל מנוצלות. יש דרישה מהעולם להכיר בטרור הלאומני אבל אתם לא מכירים. יש כאן הסתרה ואג'נדה ויש כאן עניין לטשטש פגיעה על רקע לאומני".

עו"ד מיה אוברבאום, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית:" זו הזדמנות למשטרה להסדיר את הנוהל של נפגעת תקיפה מינית ואיך עושים זאת . לא מדובר בנפגעת שוד. יש לוודא שיש התאמה תרבותית לנפגעות חרדיות, ערביות וכדו'. יש צורך בהכשרות מותאמות כדי לעמוד על הפער כדי להגיע לחקר האמת ולהעלות את האחוזים בהגשת כתבי אישום בפגיעות הללו".

מוריה ליטווק, ארגון יהודית: "במתקפת ה- 7 לאוקטובר ראינו מה בנות יהודיות עברו מאלימות מינית מהטרור האסלאמי. אנחנו מלקטים מקרים כאלה שכל הזמן עולים וצפים". והקריאה רשימה של מקרי פגיעה מינית שאירעו בשנתיים האחרונות על רקע לאומני. לדבריה, הנושאים הללו לא נבדקים על הרקע הזה. "החוק הזה הוא חשוב וחייבים לטפל בתופעה הזו בצורה הכי נחרצת שיש".

עו"ד נועם פרייס, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, אמרה כי אין ספק שהאירועים שנעשו ב 7 לאוקטובר חייבים להיחקר ולהיענש במלוא החומרה. "אנו קוראים לרשויות החוק שלא לקחת חלק בשיח המסית והגזעני ולהמשיך ולפעול ביתר שאת בנושא עבירות מין ללא קשר לזהות".

יו"ר הוועדה ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי למד שני דברים חשובים על נפגעי פגיעה מינית: הם רוצים לשכוח מהאירוע וכל נפגע מרגיש שגופו טומא וכאשר הפגיעה היא על רקע לאומני ההרגשה היא כפולה. הוא ביקש לקבל את נוהל המשטרה ואמר כי הוועדה תקיים דיון בעוד שלושה לחודשים.