מחקר: לאחר ירידה בפעולות אכיפה – עלייה מחודשת בצריכת זנות
היקף הביקוש לזנות בישראל ירד בתקופה הסמוכה לחקיקת חוק איסור צריכת הזנות, אולם השפעת החוק הצטמצמה עם הירידה באכיפה משטרתית, כך עולה מהמחקר המלווה של יישום החוק לאיסור צריכת זנות, שנערך על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ומוגש בימים אלו לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. עוד עולה כי 72% מהציבור בישראל תומך בחוק איסור צריכת זנות, שנכנס לתוקף לפני ארבע שנים.
חוק איסור צריכת זנות בישראל אושר בינואר 2019 ונכנס לתוקף ביולי 2020 כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים, שצפויה להסתיים ביולי 2025. בהתאם לחוק, צריכת זנות מוגדרת כעבירה פלילית שכרוכה בקנס מנהלי בסך 2000 ש״ח, ובמקרה של עבירה חוזרת, כפל כנס של 4000 ש"ח. המחקר המלווה בוחן את יישומו והשפעתו של החוק על השגת מטרתו, והוא נערך באחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי בליווי המשרד לביטחון לאומי.
במהלך 2021-2023 הטילה משטרת ישראל במסגרת חוק איסור צריכת זנות 5,091 קנסות, בשנת 2021 הטילה 1,384 קנסות, ב-2022 הטילה 2,841, וב-2023 הוטלו רק 866 קנסות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
במהלך השנה שלאחר חקיקת החוק חלה ירידה משמעותית בהיקף של החיפושים בגוגל אחר זנות באינטרנט (ירידה של 20%). עם זאת, ניכרת מאז יולי 2022 מגמת עלייה בחיפושים שמגיעה לאחר הירידה בהיקף האכיפה, אך היקף החיפושים נותרו עדיין נמוכים לעומת התקופה שלפני אישור החוק.
ממצאי המחקר מצביעים על עלייה חדה בתמיכת הציבור בחוק, של כ- 72%, זאת בהשוואה לתמיכה של 39% בסקר דומה שנערך בשנת 2016, ותמיכה של 26% בסקר הראשון שנערך בנושא בשנת 2008.
למרות המפנה הדרמטי שחל בדעת הקהל בנוגע לחוק איסור צריכת זנות, על פי סקר בקרב גברים יהודים בני 18-70 בישראל, עלתה צריכת הזנות בין השנים 2021 ל- 2024 מ- 7% ל-9%. החוקרים מסבירים זאת, בין היתר, בירידה בהיקף בפעילות האכיפה של משטרת ישראל כנגד צרכני הזנות. עוד נמצא בסקר כי מרבית צרכני הזנות לא הושפעו מן החוק או לא הכירו אותו כלל.
המחקר אף בוחן את אופן יישום החלטת הממשלה אשר הקצה 30 מיליון ש״ח לשנה לתוכניות בתחום השיקום, הטיפול והחינוך – מהדיווח לכנסת עולה כי מאז החלטת הממשלה הרחיבו משרדי הממשלה את מספר השירותים עבור נשים בזנות באופן משמעותי:
משרד הרווחה והביטחון החברתי פיתח והרחיב במהלך שנים אלו שירותים רבים בעלות של 21 מיליון שקלים בשנה עבור אנשים בזנות, חלקם חדשניים גם ברמה העולמית: החל ממרחבים לנערות וצעירות בזנות ברחבי הארץ, גגונים להלנת חירום, יחידות עירוניות לטיפול בזנות, תוכנית "דיור תחילה", ומענים ספציפיים לגברים בזנות ולטרנסג'נדריות בזנות הכוללים טיפול סוציאלי ונפשי וכן שיקום תעסוקתי, וקו סיוע חירום לנשים בזנות.
במקביל, שירות מבחן למבוגרים במשרד הרווחה והביטחון החברתי טיפל ב-92 גברים שצרכו זנות ונקנסו, שהעדיפו להשתלב בסדנה טיפולית של שירות המבחן מאשר לשלם את הקנס. מתוכם, 76 השתתפו בסדנאות קבוצתיות ו-3 בטיפולים פרטניים שבסיומם הם הופנו להמשך טיפול.
משרד המשפטים פיתח מודל ייעודי לסיוע בחובות לא.נשים בזנות במסגרת הליכי חדלות פירעון, הכשיר עורכי ועורכות דין למתן סיוע משפטי מותאם לא.נשים בזנות ופרסם מתווה חנינות מיוחד בשיתוף עם בית הנשיא לא.נשים במעגל הזנות, זאת במטרה להסיר חסמים ולהקל על היציאה ממעגל הזנות.
כמו כן, המוסד לביטוח לאומי טייב את המענה שניתן לא.נשים בזנות, במסגרת הגשת בקשות לקצבאות נכות וקצבת שיקום. נוסף על פיתוח מענים לא.נשים בזנות, הוקצה תקציב ממשלתי גם לטובת פיתוח מערכי חינוך והסברה לציבור.
ליישום התוכנית אחראי הצוות הבין משרדי לטיפול בתופעת הזנות בראשות המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה בחטיבה החברתית במשרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ, ושותפים בה גורמים נוספים ממשרד המשפטים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, משרד הבריאות, משרד החינוך, המוסד לביטוח לאומי, המשרד לשוויון חברתי ומשרד האוצר.
המחקר מצא שפעילות הצוות הבין-משרדי הייתה בעלת ערך רב וסייעה לקידום המענים והסיוע לאוכלוסיות בזנות, והמליץ כי הצוות הבין-משרדי ימשיך לרכז את פיתוח המענים הממשלתיים והחוץ-ממשלתיים במקביל למעקב אחר יישום החוק.
בהתאם לממצאים, עורכות המחקר הגישו את הדו"ח המסכם של המחקר לכנסת ובסופו שורה של המלצות, בהן יש להמשיך להרחיב ולפתח את הסיוע לא.נשים שמעוניינות לצאת ממעגל הזנות באמצעות פיתוח תוכניות חדשניות והמשך פרישתן במקומות נוספים, והתאמתן לאוכלוסיות מגוונות. בין השאר יש להתמקד בפתרונות דיור, בתעסוקה הולמת, בפתרון לחובות ובליווי מתמשך למיצוי זכויות. כמו כן, יש לפעול לצמצום החסמים הבירוקרטים שמקשים על מתן מענים.
לנוכח הממצאים המצביעים על צמצום הזנות באזורים שבהם יש אכיפה ונוכחות של המשטרה ועל השפעת האכיפה על הביקוש לזנות, מומלץ לחזור לאכיפה נרחבת של החוק, במסגרת טיפול כוללני של המשטרה בעבירות נלוות לזנות, כגון סרסרות והחזקת מקום לשם זנות. כמו כן יש לעודד צרכני זנות הנקנסים לפנות לאמצעי החלופי, תוכנית פסיכו-חינוכית למניעת צריכת זנות, שנמצאה במחקר כבעלת יכולת להשפיע על עמדות.
יש להרחיב את ההסברה לכלל הציבור לצד מיקוד בקבוצות שנמצא שאינן מכירות את החוק, בעיקר גברים צעירים, גברים באוכלוסייה הערבית וחסרי מעמד אזרחי בישראל. כמו כן בעזרת חינוך והסברה לבני נוער יש לנסות ולצמצם את כניסתם לעולם צריכת הזנות. תמצית המחקר המלאה צפויה להתפרסם בימים הקרובים באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.