אושרה הצ"ח למניעת פתיחת נציגויות שאינן שגרירויות בירושלים

ועדת החוקה אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל שיזמו הח"כים זאב אלקין ודן אילוז. בהצעת החוק הוצע כי מדינת ישראל לא תאפשר לישות מדינית זרה לפתוח או להפעיל בירושלים נציגות דיפלומטית שנועדה לשרת את מי שאינו תושב ישראל או אינם תושבי המדינה הזרה, אך בעקבות שיח שהתקיים בין המציעים למשרד החוץ, שונתה הצעת החוק ולפיה בירושלים יוקמו נציגויות רשמיות של מדינות זרות – רק אם הן נציגויות דיפלומטיות המאומנות למדינת ישראל.

ח"כ זאב אלקין, יוזם החוק: "חוק יסוד ירושלים, קובע בסעיף הראשון כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל שזה היה הרעיון המכונן של החקיקה- לקבוע את ירושלים בשטח הריבוני שלה כבירת ישראל. החוק קובע גם שירושלים היא מקומם הבלעדי של מוסדות המדינה וכן קובע מגבלה על היכולת להעביר לגורם זר חלק מהשטח שהוגדרה עליו ריבונות ביוני 67'. במסגרת הנושאים יש נושא אחד שלא ניתן עליו מענה בחוק. הסוגיה של ירושלים היא לא רק פנימה אלא גם מה המדינה משדרת החוצה."

עוד אמר אלקין: "הצעת החוק לא באה להחזיר לאחור את הסטטוס של 8 מדינות המחזיקות נציגויות בירושלים במעין בועה משפטית למתן שירותים לתושבים הפלסטינים. יש כל הזמן לחצים ממדינות להוסיף לרשימה זו עוד מדינות. הייתה יוזמה בממשלה הקודמת להחזיר פעילות של הקונסוליה האמריקאית לירושלים וזו הייתה הבטחת בחירות של הנשיא המכהן ובשל התנגדות של גורמים שונים ובהם מפלגתי, ישראל שכנעה את ארה"ב לעצור את המהלך הזה."

"כדי שהנושא לא יישאר פתוח ולא יהווה מנוף לחץ מדיני על ישראל, במיוחד לאור המגמה בעולם להכרה במדינה פלסטינית, עלינו לבנות קיר ברזל שיגן על המדינה מיוזמות כאלו. אנחנו לוקחים עיקרון המנחה את מדיניות החוץ הישראלית שנים רבות. אני לא מציע לחוקק בדיעבד או לשנות סטטוס קוו אלא רק לעגנו בחקיקה ראשית."

אלקין הוסיף: "התקיים שיח בנושא ביני לבין משרד החוץ ובמסגרתו המשרד העיר שהנושא המרכזי הוא לא סוגיית למי ניתנים השירותים, כי הם ניתנים גם היום בין השאר לאוכלוסיה הפלסטינית מיו"ש, אלא למי הנציגות מאומנת ואם היא מכירה בריבונות הישראלית על ירושלים. הסוגיה השניה היא העמדה הישראלית הבסיסית האומרת שנים רבות שאם כבר מקימים נציגות זרה בירושלים, עליה להיות שגרירות ולא קונסוליה. משה"ח הציע שזה ייכלל בנוסח כך שלא תקום נציגות דיפלומטית זרה בירושלים אלא אם היא נציגות מאומנת לישראל. ניסוח כזה מחזק את הטענה שהפלטפורמה הנכונה היא חו"י ירושלים".

ח"כ עופר כסיף: "ירושלים המזרחית כבושה. זו לא עיר שצריכה להיות בריבונות ישראלית ורוב העולם לא מכיר בריבונות ישראלית שם. ירושלים המערבית היא בירתה של מדינת ישראל. מה שנחשב היום ירושלים לא נחשב אף פעם ירושלים ההיסטורית והיא הורחבה גם לאזורים שאפילו לפי רוב הישראלים לא היו חלק ממנה. עיסאוויה, סילוואן, שיח' ג'ראח וג'בל מוכאבר. כל האזורים הללו כבושים והחוק הישראלי החל עליהם לא לגיטימי."

עוד אמר כסיף: "רוב העולם לא מכיר בהחלת הריבונות הנפשעת על ירושלים המזרחית הכבושה. הפלסטינים לא מכירים ולא מעוניינים להיות תחת שלטון ישראלי כובש ולכן העתיד הוא הקמת מדינה פלסטינית שירושלים המזרחית בירתה. לאחר מכן ציטט שיר שכתב יענקלה רוטבליט ואמר: "התיקון לחוק הזה מוסיף עוול נפשע לשרשרת העוולות הנפשעות. לא יעזור לכם- ירושלים המזרחית תשוחרר. פלסטין תהיה חופשית תחת ישראל ועל אפכם וחמתכם תהיה מדינה פלסטינית שירושלים המזרחית בירתה. אלו פרפורי הגסיסה של הכיבוש ונעשה את כל מה שאפשר במסגרת החוק לקדם את הפרפורים האלה".

ח"כ דן אילוז, יוזם החוק: "דברי ח"כ כסיף הם הוכחה למה הצעת החוק נדרשת. שחרור ירושלים ב-'67 הוא דבר נסי. היא תישאר מאוחדת לעד והצעת החוק מתכתבת עם רעיון זה. אני מצפה שההצעה תעבור ברוב גדול, ושקואליציה ואופוזיציה יעבדו יחד."

עו"ד דוד גולדפברב, מנהל מחלקת משפט דיפלומטי ואזרחי, משרד החוץ: "מדינת ישראל מעודדת ומסייעת למדינות לפתוח את שגרירויותיהן בירושלים. ארה"ב העבירה את השגרירות במהלך היסטורי ובעקבותיה מדינות נוספות כולל מדינות אירופאיות. לאורך השנים מדינות ביקשו לפתוח קונסוליות ומשה"ח מתנגד לכך ולא מאפשר למדינות לפתוח בירושלים נציגויות קונסולריות שחלה עליהן אמנת וינה."

עוד אמר גולדפברב: "קיימות 8 קונסוליות היסטוריות שנפתחו לפני קום המדינה: בריטניה, איטליה, צרפת יוון בלגיה שוודיה וטורקיה, ארה"ב הייתה וסגרה, שחלות עליהן אמנת וינה ואין מדיניות לפגוע בהן. מדובר על חוק צופה עתיד.הצ"ח יש בה כדי להתערב בניהול יחסי החוץ שזו פררוגטיבה של הממשלה ושר החוץ ולכן עקרונית, השר אינו תומך בהתערבות כזו. החלטת ועדת השרים היא לתמוך בחוק בכפוף להסכמת משרד החוץ. שר החוץ בחו"ל בכינוס מדינות נאט"ו, אין לי עמדת שר לנוסח עצמו, אך ננסה לסייע לדייק את הנוסח. משה"ח עודד פתיחת נציגויות דיפלומטיות בירושלים, ההסתכלות היא לא על איזה אוכלוסיה הן משרתות, אלא על התחום הקונסולרי עליו הן אחראיות ולאיזה מדינות הן מאומנות. המשרד מאפשר לפתוח שגרירויות שמאומנות למדינת ישראל ולא מתערב עבור מי הן נותנות שירותים כמו שלא מתערבים לנו. על הנוסח לדבר על עידוד מדינות לפתוח נציגות דיפלומטיות שמאומנות לישראל ולא נציגות קונסולרית".

ח"כ אימן ח'טיב יאסין: "ירושלים המזרחית נמצאת במצב של כיבוש ובסופו של יום יבוא שלום על האזור הזה וירושלים המזרחית תהיה בירת פלסטין ולכן יש לא להערים קשים ולעזור שהיום הזה יבוא מוקדם בשביל טובת כל האזרחים. הכיבוש מביא יום אחר יום עוולות ודברים רעים ליהודים ולפלסטינים. לכן כדאי שלא לנסות לקבוע עוד מציאות אחרת כי בסוף יקומו שתי מדינות ולכן חבל על הדיון כאן".

היו"ר רוטמן הגיב לדבריה: "אנחנו שמחים שזכינו לאחד את ירושלים כבירת מדינת ישראל, ובעזה"ש עם ישראל ישוב לכל חלקי ארצו. אם מישהו רוצה שלום, אין שלום יותר גדול מכך שכל הדברים בשלמותם מתגשמים במציאות שעם ישראל חוזר לארצו יושב בה ושולט בה".

ח"כ ח'טיב יאסין: "אני לא יכולה להתעלם מהשבת האחרונה – גם במציאות היום אתם פוגעים בערך ובפולחן הדתי כשאתם מונעים מ-130 אוטובוסים להיכנס להתפלל באל אקצה זה יהודי? לא נתנו לאנשים להתפלל במקום השייך למוסלמים. מה חטאו האנשים שיקבלו מכות כדי לממש את אמונתם הדתית? זה לא אנושי ולא הגיוני. לא תגיד שזה שקר".

היו"ר רוטמן: "זה השקר הגדול ביותר, זה הזיוף ההיסטורי והכחשת ההיסטוריה לפיה הר הבית היה בית המקדש לפני שבכלל הייתה הדת המוסלמית. הסיבה היחידה שהדיון הזה חשוב, כי הוא מראה שגם חוק די פשוט שמקבע מציאות ומדיניות של שנים רבות, יושבים פה שני ח"כים משתי סיעות המכחישים את המציאות וההיסטוריה ואת זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל".

ח"כ מנסור עבאס: לכל אחד יש את האמונה שלו. מדברים על היבטים דתיים בנצרות באסלאם וביהדות. להנחי את זה על השולחן ולהשתמש בכך פוליטית זה לא נכון. תפיסת העולם שלנו היא שצריך להיות פיתרון מדיני המבוסס על שתי מדינות ושמזרח העיר ירושלים הוא חלק ממדינת פלסטין. אני לא מציע לערבב בין האמונה הדתית ועקרונות הדת לבין האידאולוגיה הפוליטית שמרשה לעצמה להסתכל לעתיד ולשאול את השאלות העקרוניות על ארץ הקודש בהקשר הלאומי. לכן, לחוק הזה אין מקום".

עו"ד גאל אזריאל, משרד המשפטים: "הממשלה החליטה לתמוך בקריאה טרומית בחוק בשני תנאים- המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת רה"מ משרד החוץ ומשרד המשפטים והתקיים בשלב זה שיח ראשוני בלבד. התנאי השני הוא שייבחן קידום הנושא במסגרת חוק רגיל ולא במסגרת חוק יסוד. כידוע חוקי היסוד הם פרקים של החוקה המתגבשת. חוקה במדינות בעולם אמורה לעסוק בנושאי עקרונות היסוד המאפיינים את המדינה, הערכים המשותפים, המבנה המשטרי וזכויות האדם. חו"י ירושלים קצת חריג במובן זה. הסעיף המוצע כרגע לא מעוגן בחוקות שונות בעולם או במדינת ישראל. העובדה שעיר מסוימת היא בירתה של מדינה, פועל יוצא מכך הוא שהשגרירויות אמורות להיות באותה בירה. דווקא ציון ספציפי, ככל שמוסיפים עוד ועוד סעיפים פחות עקרוניים, הוא דבר הפוגע בהיותו חוק יסוד".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "כשעוסקים בנושא הזה גם בהקשר חו"י והסדרה שלו, הוועדה צריכה לבחון בכובע המכונן מהי חקיקה חוקתית טובה, ולייצר מצב בו הוראות בחוקי היסוד יהיו כלליות ועקרוניות ככל הניתן. רצוי לנסח באופן פוזיטיבי של מה מותר ולא לכתוב מה אסור. לכן הצעת משרד החוץ לתיקון צופה עתיד נכונה וכן הסרת המונח הנוגע לאת מי האוכלוסייה שניתנים לה שירותים. הכיוון המוצע נותן פתרון לכל הנושאים הללו. הנוסח המוצע הוא כי בירושלים יוקמו נציגויות רשמיות זרות רק אם הן נציגויות דיפלומטיות (כלומר שגרירויות) המאומנות לישראל".

לשאלת היו"ר רוטמן לגבי מעמד האיחוד האירופי והאם החוק יחול עליו השיב עו"ד גולדפרב: לאיחוד האירופי יש משרד פיתוח שמיועד לאוכלוסייה הפלסטינית, זו לא נציגות דיפלומטית או קונסולרית". היו"ר רוטמן אמר כי הנושא יוכרע בקריאות שניה ושלישית, אך כי יש כוונה שהאיחוד האירופי ייכלל בחוק.

הוועדה קיבלה את נוסח היו"ר לפיו "בירושלים יוקמו נציגויות רשמיות של מדינות זרות רק אם הן נציגויות דיפלומטיות המאומנות למדינת ישראל והמדינה תעודד הקמת נציגויות כאמור." הצעת החוק אושרה בתמיכת היו"ר רוטמן וח"כ דן אילוז. ח"כ אלקין אינו בעל זכות הצבעה אך הבהיר כי הוא תומך סמלית בחוק.