מבזקיםמשפטי/פלילי

סוף טוב לניסיון "עוקץ קשישים": חוקרי המשטרה השיבו את הכסף לחשבון

בשבועות האחרונים פעלו חוקרי ההונאה של היחידה המרכזית במחוז ירושלים, במטרה להתחקות אחר סכום כסף רב שלכאורה "נעקץ" מתושבת אזור ירושלים בשנות ה-60 לחייה. אמש (שני), השיבו חוקרי המשטרה את הכסף לחשבונה.

לפני כשבועיים הוגשה במשטרת ירושלים תלונה של אזרחית ותיקה, אשר נפלה קורבן ל"עוקץ", במהלכו השתלטו עבריינים במרמה על המחשב שלה ולקחו ללא ידיעתה הלוואה בסך עשרות אלפי ש"ח שאותם העבירו מחשבון הבנק שלה לעסק המרת כספים ("צ'יינג").

בהמשך לכך, נשלחה הקורבן על ידי החשודים, שהתחזו תחילה לתמיכה של ספקית האינטרנט ובהמשך לעובדי ביטחון של אחד הבנקים, אל ה"צ'יינג" על מנת למשוך את הכספים במטבע זר ולהעבירם לחשודים. הקשישה סיפרה שבעל הצ'יינג רשם את פרטיה, אך ביקש ממנה להגיע אליו למחרת בטענה כי כעת אין ברשותו מספיק כסף מזומן במטבע זר.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

למחרת, ביקשה הקשישה מבני משפחתה להסיע אותה לצ'יינג ואלה הבינו שמדובר במעשה הונאה ונסעו עמה לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה, שהועברה להמשך טיפול של יחידת ההונאה במחוז ירושלים.

כחלק מפעולות החקירה, ניגשו חוקרי ההונאה אל אותו עסק. בעליו אכן אישר שקיבל העברה כספית מחשבונה של הקשישה, אך טען כי מסר את כל הסכום במזומן לאותה הקשישה, לאחר שנסע במיוחד לביתה בירושלים. לעומת זאת, הקורבן שללה בכל תוקף כי קיבלה את הכסף לידה, וחשפה בפני החוקרים פרט חשוב: הכתובת שבה לכאורה פגש אותה בעל העסק, שזו כתובתה הישנה שאמנם רשומה בתעודת הזהות שלה, אך היא לא מתגוררת בה מזה 3 שנים.

בעקבות כך הובא בעל העסק לחקירה במשטרה, ובמהלכה הודה בכך כי הבין שמדובר בתרגיל "עוקץ" ולאחר שהקשישה לא הגיעה לאסוף את הכסף, החליט להשאיר את הכסף ברשותו. בסיום חקירתו, העביר את הסכום לידי המשטרה לצורך השבתו לקורבן ולאחר אישור בית משפט, הוחזרו 86,000 ש"ח חזרה לחשבונה.

מפקד יחידת ההונאה בימ"ר מחוז ירושלים, רפ"ק אלי ליבקינד, ציין – "לצערנו, אנו נתקלים לא אחת במקרים של הונאות מסוג שכזה בהם נוצלו קשישים ומבוגרים, לרוב בשל תמימותם, וכספם נלקח בעורמה. לכן, חשוב להדגיש בקרב הציבור פעם נוספת, ובפרט בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי- יש לנקוט במשנה זהירות בכל פנייה של גורם זר, גם אם מציג את עצמו כגורם רשמי או כנציג של גוף מסחרי."

ליבקינד הדגיש: :ככלל, אין למסור בטלפון פרטים אישיים חסויים, כגון פרטי אשראי, קוד גישה לחשבונות בנק, קוד אישור עסקה בכרטיס אשראי או קוד הזדהות ממשלתי לגורם שפנה אליכם באופן יזום באמצעות הטלפון. כמו כן, יש להימנע ממתן גישה למחשב אישי או לטלפון נייד באמצעות אפליקציות או תוכנות להשתלטות מרחוק. נמשיך לפעול לשמירת ביטחון הציבור ושמירה על רכושו כל העת, למעצרם של מעורבים בכך ומיצוי הדין עמם".

אילוסטרציה. צילום: pixabay

Back to top button