"לא יודעים כמה צווים": הדיון הסוער בין נציג צה״ל לח״כים על גיוס החרדים

בדיון סוער שהתקיים היום בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, עלה נושא גיוס החרדים לצה"ל. תת-אלוף שי טייב, המכהן כראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצבא, הציג את עמדת צה"ל בנושא. טייב הצהיר כי החל מיום ראשון הקרוב, הצבא מוכן להתחיל בהוצאת צווי גיוס ראשונים לאוכלוסייה החרדית. לדבריו, מהלך זה נועד להתניע את תהליך הגיוס עבור אלו שיימצאו מתאימים. הצהרה זו עוררה תגובות נזעמות בקרב חברי הכנסת שנכחו בדיון.

חברת הכנסת קארין אלהרר הביעה תמיהה לגבי הבסיס החוקי להבחנה ולקביעת קריטריונים בתהליך הגיוס. בתגובה, תא"ל טייב הסביר כי תהליך המיון וההבחנה מתבצע עבור כל מועמד לשירות ביטחון (מלש"ב), ללא קשר למגזר. טייב הדגיש כי בשל מגבלות המקום והרצון להשיג אפקטיביות מרבית, הצבא מפעיל שיקול דעת בבחירת המתגייסים. לדבריו, המטרה היא לבחור את אלה שיתרמו באופן המשמעותי ביותר ליכולות המבצעיות של צה"ל.

ח"כ אפרת רייטן טענה כי אין בסיס חוקי מספק למהלך הגיוס המתוכנן. ח"כ שרון ניר הרחיבה את הביקורת, באומרה כי הקריטריונים לגיוס נראים מותאמים למגזר החרדי ולא לצרכי הצבא. היא הביאה כדוגמה שמועה לפיה החזקת סמארטפון עשויה להוות קריטריון לגיוס, וטענה כי זוהי גישה שגויה.

ניר הדגישה כי על הצבא להתמקד בגיוס אנשים על בסיס תרומתם הפוטנציאלית ליכולת המבצעית, ולא על פי שיוכם המגזרי. בנוסף, ח"כ רייטן העלתה טענה נוספת, לפיה הצבא מנהל משא ומתן עם רבנים בנוגע לגיוס, דבר שלטענתה אינו ראוי.

בהמשך, תת-אלוף טייב ניסה להבהיר כי הקריטריונים לגיוס מבוססים על שיקולים מקצועיים צבאיים. כשנשאל מדוע לא מוציאים צווי גיוס לכולם, הסביר כי הצבא מעוניין לגייס את האנשים המתאימים ביותר, בהתאם ליעד של כ-3,000 מתגייסים בשנה.

חברי הכנסת הביעו ספקות לגבי המספר הזה, ונציג הצבא הסביר כי זוהי היכולת המקסימלית של לשכות הגיוס לקלוט מתגייסים חדשים מהמגזר החרדי. הוא הדגיש כי התהליך מורכב ואינו מיידי. יו"ר הוועדה, יולי אדלשטיין, הביע אכזבה מחוסר הבהירות בתשובות הצבא. הוא ציין כי מטרת הדיון הייתה לקבל עדכון ברור, אך זה לא התקבל.

נציגי הצבא לא הצליחו לספק מספר מדויק של צווי הגיוס שיישלחו ביום ראשון הקרוב. הם הסבירו כי המספר הסופי ייקבע רק לאחר בחינה מקיפה ואישור של כל הגורמים הרלוונטיים, כולל ראש אכ"א, הרמטכ"ל ושר הביטחון. ח"כ קארין אלהרר הביעה תדהמה לנוכח חוסר הוודאות, בעוד יו"ר הוועדה, יולי אדלשטיין, הודה כי זהו בדיוק התרחיש ממנו חשש.

ח"כ משה טור-פז האשים את נציג הצבא בניסיון "למסמס" את הנושא. אדלשטיין הרחיב את הביקורת, וטען כי המהלך נראה כמו ניסיון ליצור מהומה תקשורתית ללא תוכן ממשי. חברי כנסת נוספים הצטרפו לביקורת, בטענה כי הצבא הגיע לדיון בלתי מוכן. אדלשטיין אף העלה אפשרות מטרידה יותר – שהצבא מסתיר מידע מכוון.

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, ציין כי בג"ץ הסמיך את הצבא לקבוע קריטריונים לגיוס חרדים, אך הדבר עורר זעם בקרב חברי הכנסת. היועצת המשפטית של הצבא ניסתה להבהיר כי בעקבות פסיקת בג"ץ, אין יותר הגדרה של "אוכלוסייה ייחודית" ולכן הקריטריונים לגיוס צריכים להתבסס על צורכי הצבא והיכולות הלוגיסטיות.

חברי כנסת הביעו ביקורת חריפה על התנהלות הצבא. ח"כ כהן טען כי המסר המועבר לציבור החרדי הוא שהצבא אינו באמת זקוק להם. ח"כ טור-פז השווה את המצב לגיוס המהיר של מילואימניקים בעת חירום. יו"ר הוועדה, יולי אדלשטיין, סיכם את הדיון בביקורת על ההודעה המוקדמת של הצבא על גיוס אלפי חרדים, כשבפועל אין תוכנית ברורה או מספרים מדויקים. הוא הודיע על קיום דיון המשך למחרת, בו הוא מצפה מנציגי צה"ל להציג תוכנית מפורטת ומספרים מדויקים.