ועדת החוץ והביטחון דנה בהצעה למנוע היתר שהייה לבני משפחתו של מחבל

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה היום (חמישי), דיון על הצעת חוק כניסת שוהים בלתי חוקיים, פעילי טרור ובני משפחותיהם לישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, של ח"כ עמית הלוי. מוצע לקבוע איסור מתן היתר שהייה או רישיון לישיבה בישראל לתושב יהודה ושומרון וחבל עזה, או לבן משפחתו, אם הורשע במעשה טרור או אם הוא פעיל טרור, וכן איסור על חידוש היתר או רישיון כאמור.

עוד מוצע להחמיר את הענישה בגין שהייה בישראל שלא כדין, ובמסגרת זאת לקבוע כי העונש המרבי לעבירה יהיה עד שלוש שנים במקום מאסר שנה, וכן כי עונש המינימום יהיה לפחות רבע מהעונש המרבי שנקבע לעבירה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הטבח שבוצע ב-7 באוקטובר 2023 חייב לשמש תמרור אזהרה ברור וחד לכל העוסקים במלאכת ההגנה על בטחון המדינה ואזרחיה. אם מדינת ישראל נקטה מדיניות "סלחנית" ו"מכילה" כלפי שוהים בלתי חוקיים תושבי איו"ש ועזה עד ה-7 באוקטובר הרי שלאחריו, חובתה כלפי בטחון אזרחיה מחייבת אותה לבחון את הסטנדרטים בנושא זה ובנושאים אחרים הנוגעים לתשתיות הטרור."

עוד נאמר: "ההתמודדות מול אויבינו היא בחזיתות רבות של הרתעה, מניעה, חינוך, מודיעין, לחימה נחושה, וענישה ואכיפה מחמירים. יישומם של סעיפי חוק זה עשויים להציל חיים רבים בעתיד. לצערנו הוראות אלה זו נכתבו בדם רב, מאז השביעי באוקטובר והרבה לפניו. לכן הצעת חוק זו, שלא תאפשר למי שהורשע בטרור ואיננו תושב או אזרח ישראל, לחזור להסתובב ברחובות ישראל, הוא ובני משפחתו, לצד החמרה בענישת השוהים הבלתי חוקיים, היא צעד חיוני ומציל חיים."

מירב חג'אג', אימה של שיר חג'אג' ז"ל, שנרצחה בפיגוע בארמון הנציב בשנת 2017 יחד עם עוד שלושה חיילים, אמרה: "אם המחבל הזה היה יודע שהילדים שלו יישארו בלי אוכל, שלכל בני המשפחה שלו שהגיעו לפה כאורחים עם אישורי שהייה יבוטלו האישורים האלה, אולי הוא היה חושב פעמיים ולא דורס 4 ילדים שלנו בהם שיר שלי."

חג'אג' הוסיפה: "מהכפר ג'בל מוכבר יצאו עשרות מחבלים, תחשבו מה קורה בכפר כשיבטלו אישורי שהייה ל-20 אנשים, איזה אפקט של התראה יהיה על המחבל הבא. חייבם להעביר את החוק הזה במהרה גם בשביל ההתראה וגם בשביל צדק לבת שלי שיר"

ח"כ עמית הלוי: "החוק הזה נועד לפגוע בתשתית החברתית כלכלית ולהרתיע, שמחבל ידע מראש שכל הזכויות החברתיות והכלכליות ימנעו ממשפחתו. פוטנציאל הצונאמי שמאיים עלינו מחייב אותנו בשינוי גישה."

על פי נתונים שהוצגו על ידי המשרד לביטוח לאומי, בשנת 2022 29% מהפיגועים בוצעו על ידי שב"חים. בשנת 2012 – 26%, בשנת 2020 – 42%, בשנת 2019 – 46%, בשנת 2018 – 50%, ובשנת 2017 – 36%.

רפ"ק ירון קנטר, קצין מדור הנחייה וחקיקה: "אנחנו מדברים על היקפים גדולים וההשלכות של זה על מצוקת הכליאה הן דרמטיות. היה מקרה שהוגשו כתבי אישום, אבל בגלל מצוקת הכליאה חזרנו בנו מכתבי האישום כי שב"ס לא יכל לקלוט אותם. חייבים למצוא פתרון לסוגיה הזו."

סגן גונדר, ד"ר יוחנן ועקנין רע"ן מחקר בשב"ס הוסיף: "על פי החישוב שלנו, ההצעה עשויה להביא לעלייה ממוצעת בשנה של 1600 מקומות." עוד הוסיפו במשטרה כי לפני המלחמה, מצבת הכלואים עמדה על 16 אלף. מאז המלחמה היא עלתה בעוד 6000.

עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "למשבר הכליאה יש מחיר כבד גם בדמות האינטרס הציבורי, ככל שמכניסים עוד עצירים מהרף הנמוך, אנחנו נאלצים לעשות שחרורים מנהליים לא מבוקרים גם בעבירות חמורות." נציג האוצר אמר כי בנוסח הנוכחי של ההצעה, יהיה מדובר בהצעה תקציבית.

יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין אמר בסיכום הדיון: הנחת היסוד צריכה להיות שאדם שביצע עבירה הוא עבריין. מאוד קשה לי בדיון הזה, עניין של מצוקת הכליאה כמניעה לביצוע של מדיניות המעצרים והאכיפה, זה דבר שבמדינה מתוקנת לא יכול להימשך וצריך לטפל בזה. אפשר לשקול לדחות את כניסת החוק לתוקף או לחשוב על פתרונות אחרים, אבל לא להגיד שבגלל מצוקת מקומות כליאה לא כדאי לחוקק, לכן יש בכוונתי לקדם את החוק."