כטב"מ חות'י התפוצץ בתל אביב: האם ישראל ערוכה לאיום גרעיני?

הלילה (שישי) התרחש אירוע ביטחוני חמור וטרגי בתל אביב, כאשר כטב"מ נפץ ששוגר על ידי החות'ים מתימן התפוצץ על בניין בלב העיר. כתוצאה מפגיעת הכטב"מ נהרג יבגני פרדר, בן 50 שהתגורר במלון דירות סמוך למקום בו אירע הפיצוץ ומספר אנשים נוספים נפצעו. לא נשמעה אזעקה ולא בוצע ניסיון יירוט. האירוע המטלטל עורר דיון רחב על יכולת ההגנה האווירית של ישראל להתמודד עם איומים מורכבים יותר, כגון תקיפה גרעינית אפשרית מצד איראן.

מחדל זה מצביע על בעיות חמורות במערכת ההגנה האווירית של ישראל. מערכת זו, שנחשבת לאחת מהמתקדמות ביותר בעולם, אמורה לזהות וליירט איומים אוויריים כמו כטב"מים, טילים ורקטות. העובדה שהכטב"מ הצליח לחדור את ההגנה ולהתפוצץ בלב תל אביב מעלה שאלות רבות לגבי הכשירות והאפקטיביות של המערכת. האם קיימות בעיות טכניות שלא זוהו? האם יש צורך בשדרוגים טכנולוגיים או בהכשרה נוספת של המפעילים? הכישלון הזה חושף פערים שעלולים להיות קריטיים במצבי חירום וחמורים יותר.

במקביל לאירוע בתל אביב, מגיעים היום דיווחים מארצות הברית על כך שאיראן נמצאת במרחק של שבוע או שבועיים מהשגת יכולת גרעינית. מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, הזהיר שהשגת יכולת זו תהווה איום ישיר ומוחשי על ביטחונה של ישראל. הצהרה זו מעוררת דאגה רבה, כיוון שמדובר במצב בו תקיפה גרעינית על ישראל הופכת לאפשרות ממשית. השילוב של מחדל ההגנה האווירית עם ההתפתחות הטכנולוגית של איראן מציב את ישראל במצב של חשש ממשי לגבי יכולתה להגן על עצמה מפני איומים גרעיניים.

ישנם מספר רב של גורמים שיש להביא בחשבון כאשר בוחנים את הסיכון הגרעיני על ישראל. מעבר ליכולת ההגנה האווירית, יש להביא בחשבון את ההכנה האסטרטגית של המדינה, את היכולת הדיפלומטית לשכנע את הקהילה הבינלאומית לפעול נגד איראן, ואת השיתוף פעולה הביטחוני עם מדינות נוספות. הפיצוץ בתל אביב מדגיש את הצורך בבדיקת מערך ההגנה האווירית והכנת תכניות חלופיות לשיפור המערכת. כמו כן, יש להבטיח שהמדינה מוכנה לכל תרחיש אפשרי, כולל תרחישי חירום קיצוניים כמו תקיפה גרעינית.

האפשרות של תקיפה גרעינית מעלה שאלות רבות לגבי העתיד הביטחוני של ישראל. האם יש צורך בפיתוח טכנולוגיות חדשות או בשיפור טכנולוגיות קיימות? האם יש צורך בחשיבה מחודשת על אסטרטגיות ההגנה הלאומיות? השאלות הללו מחייבות תשובות מהירות וברורות מצד המערכת הביטחונית וההנהגה הפוליטית של ישראל. אין ספק שהאירוע האחרון הוא תמרור אזהרה שמדגיש את הצורך בפעולה דחופה לשיפור מערך ההגנה ולמניעת אירועים דומים בעתיד.

עם זאת חשוב לזכור כי ישנן מספר דרכים לשגר פצצה גרעינית מישראל לאיראן אך הן כולן מסובכות מבחינה טכנית ואסטרטגית. אלה הדרכים האפשריות:
טילים בליסטיים: זו הדרך הישירה והפשוטה ביותר לשיגור נשק גרעיני. איראן פיתחה טילים בליסטיים לטווח ארוך כמו ה"שאהאב-3" וה"סג'יל-2", שיכולים להגיע לישראל. טיל בליסטי נושא את ראש הנפץ הגרעיני אל מחוץ לאטמוספירה וחוזר למטה במהירות רבה אל המטרה. טילים אלו יכולים לשאת ראשי נפץ כבדים ולהגיע לטווחים של אלפי קילומטרים.

כטב"מים וטילים שיוט: טילים מסוג זה נעים בגובה נמוך יחסית ובמהירות קבועה, מה שמקשה על זיהוי ויירוט שלהם. טילים שיוט יכולים לשאת ראשי נפץ גרעיניים, ובכך להוות איום ממשי. איראן כבר הוכיחה יכולת לשגר כטב"מים וטילים שיוט בעלי טווח רחב.

צוללות: איראן פועלת לפיתוח יכולות ימית מתקדמות, כולל צוללות. צוללות אלה עשויות להיות חמושות בטילים בליסטיים שניתן לשגר מנקודות קרובות יחסית לישראל. שיגור מצוללת מספק יתרון אסטרטגי בכך שקשה יותר לזהות ולהתמודד איתה לפני השיגור.

הברחת נשק גרעיני: תרחיש אחר הוא הברחת נשק גרעיני לתוך ישראל באמצעים אחרים, כמו ספינות מטען או קונטיינרים שמגיעים לנמלים, או אף באמצעים יבשתיים דרך גבולות פתוחים. לאחר הברחה מוצלחת, ניתן להפעיל את הפצצה בתוך שטח המדינה.

תקיפות ממטוסי קרב: אפשרות נוספת היא שימוש במטוסי קרב שנושאים פצצות גרעיניות. מטוסים אלה יכולים להגיע לישראל בטיסה ישירה או דרך נתיבים עקיפים. עם זאת, ישנם סיכונים גבוהים שהמטוסים ייורטו על ידי מערכות ההגנה האווירית של ישראל.

כל אחת מהשיטות הללו כוללת סיכונים ואתגרים טכניים. למשל, יש צורך בפיתוח ראש נפץ גרעיני שמתאים לשיגור בטילים או במטוסים, כמו גם ביכולת להתגבר על מערכות ההגנה האווירית של ישראל. מעבר לכך, כל תקיפה גרעינית תהיה בעלת השלכות בינלאומיות חמורות ביותר, כולל תגובה צבאית רחבה מצד ישראל ובעלות בריתה, בעיקר ארצות הברית. מכאן, שפעולה כזו מצד איראן תהיה גם בחינה אסטרטגית מורכבת ומסוכנת מאוד.

אז מה הסיכוי שישראל תוכל לסכל בזמן קצר כל כך מאיראן להשיג יכולת גרעינית?
הסיכוי שישראל תצליח לסכל את התוכנית הגרעינית האיראנית במצב הנוכחי שבו איראן נמצאת שבוע או שבועיים מהשגת יכולת גרעינית תלוי במספר גורמים משמעותיים, כולל יכולות המודיעין, היכולת הצבאית, ושיתוף הפעולה הבינלאומי.

מודיעין מדויק: הצלחה במניעת השגת יכולת גרעינית תלויה במידה רבה ביכולות המודיעין של ישראל. המוסד ושאר ארגוני המודיעין הישראליים יצטרכו לאסוף מידע מדויק ומהיר על המתקנים הקריטיים בתוכנית הגרעין האיראנית.

יכולת צבאית: ישראל פיתחה יכולות צבאיות מרשימות, כולל תקיפות אוויריות מדויקות, טילים בליסטיים וטכנולוגיות מתקדמות. אם ישראל תחליט לבצע תקיפה צבאית, היא תצטרך לתכנן ולבצע את המהלך בצורה מדויקת מאוד כדי לפגוע במתקנים הגרעיניים המרכזיים של איראן.

שיתוף פעולה בינלאומי: שיתוף פעולה עם מדינות אחרות, ובמיוחד עם ארצות הברית, הוא קריטי. תמיכה מדינית, כלכלית וטכנולוגית מצד מדינות נוספות יכולה לסייע לישראל להפעיל לחץ על איראן ולבצע תקיפות מדויקות במידת הצורך.

אתגרים משמעותיים:
מגבלות הזמן: אם אכן איראן רחוקה רק שבוע או שבועיים מהשגת יכולת גרעינית, הזמן הוא גורם קריטי. כל פעולה חייבת להתבצע במהירות ובדחיפות כדי למנוע את השלמת התוכנית הגרעינית.

הגנה איראנית: איראן מודעת היטב לאפשרות של תקיפות מצד ישראל ומדינות נוספות, והיא פיתחה מערכות הגנה מתקדמות והסתרה של מתקנים גרעיניים במקומות מוגנים ותת-קרקעיים.

תגובות בינלאומיות: פעולה צבאית ישראלית עשויה לגרור תגובות קשות מצד הקהילה הבינלאומית, כולל מדינות אירופה ורוסיה. יש להביא בחשבון את ההשלכות הדיפלומטיות של תקיפה כזו.

תגובה איראנית: תקיפה צבאית על מתקנים גרעיניים עלולה לגרור תגובה צבאית מצד איראן, כולל תקיפות טילים על ישראל ובעלות בריתה. יש להתכונן למצב כזה ולהיות מוכנים להתמודד עם התגובה האיראנית.

לסיכום:
הסיכוי של ישראל לסכל את התוכנית הגרעינית האיראנית אינו חד משמעי והוא תלוי בהרבה גורמים. אם המודיעין הישראלי יצליח לספק מידע מדויק ובזמן, ואם היכולות הצבאיות של ישראל יופעלו בצורה מושכלת ויעילה, ייתכן שישראל תוכל לעכב או לשבש את התקדמות התוכנית הגרעינית האיראנית.

עם זאת, כל פעולה כזו כרוכה בסיכונים משמעותיים ויש להביא בחשבון את ההשלכות הרחבות של כל מהלך. המצב מצריך קבלת החלטות מהירות ונחושות מצד ההנהגה בישראל, כמו גם שיתוף פעולה הדוק עם בעלות בריתה הבינלאומיות.

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, מתח ביקורת על הממשלה ואמר: "לדברי אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה של ארה"ב, איראן נמצאת כעת במרחק שבוע או שבועיים מיכולת גרעינית. בסתירה מוחלטת להודעה זו, ובימים בהם מדינת ישראל ניצבת מול סכנה קיומית, החלטת הכנסת לצאת לפגרה של שלושה חודשים היא מנותקת מהמציאות ומוכיחה חוסר הבנה יסודי של המצב."