פרקליט המדינה על חקירת רצח מחבל: אישרתי את החקירה בלב כבד

עדת החוקה של הכנסת התכנסה היום (ראשון) לדיון בפרשת רצח מחבל הנו'חבה והחקירה שנפתחה בעקבותיה. עו"ד עמית איסמן, פרקליט המדינה, אמר בדיון: "מאות מאנשי ונשות פרקליטות המדינה הצטרפו ללחימה. עובדות ועובדי הפרקליטות יצאו ונלחמו ביום עצמו ואחריו. מאות רבות של בנות ובני זוג יצאו גם הם ונלחמו בעוד הם נשארים להחזיק את הבית."

איסמן הוסיף: הפרקליטות לוקחת חלק לא רק בלחימה עצמה אלא במשפטים המתנהלים בעולם ובארץ בתיקי הסתה ואחרים. לא רק שיצאו להילחם, סבלנו אבדות ופצועים. כולם ידעו היטב איפה הם נמצאים ולומר שהפרקליטות מרפה את ידי הלוחמים זה רחוק מזרח ממערב. לא אכנס לראיות למרות הפיתוי הרב."

הפרקליט ציין: אני אישרתי את החקירה לאחר שעברתי על חומר הראיות וקיימתי התייעצות מעמיקה עם המשנה שלי ופרקליטת המחוז לאחר שהשתכנענו שהראיות מחייבות פתיחה בחקירה. עשינו את זה בלב כבד והיינו ערים למשמעויות אבל התשתית הראייתית שהוצגה לנו, לא מודיעינית או שמועות, היא תשתית ראייתית שביססה חשד סביר. יש פערים גדולים בין חשד סביר ליכולת להוכיח אשמה. מדובר בחשד סביר וכך עשינו תמיד. מאות לוחמים נלחמו וחוץ מהמקרה הזה לא מוכרים מקרים אחרים."

ח"כ סעדה התפרץ לדבריו: "אבל מעולם בימ״ש לא אמר לנו שאין תשתית עובדתית בתיק רצח, זה דבר שלא היה מעולם, זו פעם ראשונה במשמרת שלך, באחריות שלך. הוא מטעה את הציבור כי כשהגיעו לבימ"ש השלום זה כבר אחרי שיש חקירה. בשלב ראשון משמיעים לבימ"ש ראיות ולא היה עוד מצב כזה שמביאים לוחמים ובימ"ש השלום והמחוזי אומרים שאין תשתית עובדתית והפרקליט מטעה את הציבור. תקום ותבקש סליחה מהלוחמים האמיצים הללו ותשים את המפתחות. זאת האחריות שלך, זאת המשמרת שלך".

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "האם ההמלצות שהגיעו אליך היו להתקדם במסלול הזה? פרקליט המדינה לא מתערב בכל סוגיה. האם אלו שתחתיך חששו וביקשו שתיקח אחריות? האם נשקלו השלכות בינ"ל, וגם אם הוחלט ללכת למסלול החקירה, בבחירה ללכת למסלול של זימון לחקירה, מסירת עדות או חיפוש ומעצר נשקלו שיקולי המטא הנדרשים?".

איסמן: "כשהעניין הובא בפניי, העמדה של הפרקליטות המלווה הייתה שיש מקום לפתוח בחקירה. התיק הזה הוא תולדה של תיק אחר שמוכר לפחות לחלקכם, אגב ראיות שנאספו בתיק אחר, נאספו הראיות כאן וכתוצאה מכך העניין הובא לפניי. אני נדרש לתיקים עם רגישות גבוהה יותר, לעיתים המשנה שלי נדרש, ולעיתים אנחנו לא נדרשים. אני לא חושב שהסיבה שפנו אליי היא החשש מהסברים לוועדה. כך גם הגיעו דברים לקודמיי ולמי שיחליף אותי. תיקים רגישים שיש להם השלכות מגיעים אליי. לא העליתי את זה להכרעת היועמ"שית כי פתיחה בחקירה היא שלי וקיבלתי את ההחלטה".

"לגבי השלכות בינ"ל- החקירה הייתה יכולה להיפתח עוד לפני. החלטנו לעכב את פתיחתה בין השאר בגלל המצב בו אנחנו מצויים, והבנה שזו חקירה רגישה ויש לה השלכות גם אם לא בינ"ל. ההחלטה על חקירה הייתה כי החומרים שהחזקנו מקורם בתיק אחר שהזכיר ח"כ סעדה. יש כרגע חיסיון מתמשך כי ביקשנו לעכב את העברת חומרי התיק השני עד שלא יכולנו לחכות כי הם רלבנטיים להגנת נאשם בתיק. לא אצנו ולא רצנו לפתוח בחקירה אלא השהינו את ההחלטה כמה שיכולנו".

"ברמת המטא לגבי הנחיות למשטרה- ,אנחנו לא מנחים את המשטרה כיצד לבצע פעולות חקירה ואילו פעולות לבצע. האחריות על החקירה היא של משטרת ישראל וכמובן שכשיש למשטרה שאלה היא מוזמנת להסתייע אבל יש הבדל בין ליווי להנחיה. בחיפושים יותר רגישים שעלולים לפגוע בבעלי חסיונות שם אנחנו נמצאים."

איסמן ציין: "היו שתי ערכאות שדנו בעניינם והחליטו לשחרר והדבר הובא לפנינו ובחנו את הדברים והחלטנו שזה לא המקרה לשכנע את בימ"ש עליון להאריך מעצר. בתיק שמוגדר תיק רצח, בד"כ צורת החקירה היא חקירה במעצר, נוכח הצורך בביצוע תרגילי חקירה ועוד. לא מוכרות לי חקירות בגין עבירות המתה שבהם מזמינים חשוד כי זה מגביל את יכולת המשטרה לבצע את החקירה".

היו"ר רוטמן: לא מוכרים לי הרבה מקרים שבעבירת המתה, בתי משפט שלום ומחוזי שולחים הביתה, בטח לא כשיש ראיות לחשד סביר, והשאלה אם שאלתם את עצמכם איך פישלתם ככה?"

איסמן: "לאחר שבית משפט השלום והמשטרה סברה שיש לבחון זאת גם במחוזי וזה קורה הרבה. בשלב השלישי שזה הגיע אלי התקבלה החלטה לא לאתגר את בימ"ש. הליך של ערר במקרה של המתה הוא הליך שגרתי. טרם קיבלנו הכרעה בתיק ולכן הפער בין חשד סביר לתוצאה הוא פער שאנחנו תמיד מבררים. אנחנו רוצים לקבל החלטה בתיק בהקדם בלי להתפשר על שהדרך שבה אנחנו בוחנים ראיות אבל הדירקטיבה שלי היא לתעדף את התיק לקבל תוצאה במהירות האפשרית, בלי להתפשר על איכות העבודה".

עוד אמר: "השאלה מתי פותחים בחקירה במצב מבצעי כבדת משקל. היא נדונה עמוקות בעיקר בצבא שם עיקר הפסיקה, והכלים שהפעלנו כאן היו הכלים הללו- האם מדובר באירוע מבצעי או לא, כשאנחנו בשלב החשד הסביר בלבד, ולא השלב ההכרעה, שם השיקולים הללו מקבלים משנה תוקף. הכלים שבהם בוחנים דומים לכלים בהם בוחנים דיני מלחמה".

היו"ר רוטמן: "אזרח שהגיע לזירת טרור הוא או חלק מהכוח הלוחם של מדינת ישראל שבא להציל מפלישה. המסגרת המשפטית ממה שאני מכיר, היא שונה לחלוטין מדיני מלחמה".

איסמן: "זו בהחלט השאלה המרכזית. לא אמרתי שאירוע טרור הוא אירוע לחימה. גם באירוע לחימתי, כאשר אדם לא מהווה עוד סכנה והוא מנוטרל לחלוטין, וכאשר מתבקש הלוחם להעבירו מנקודה א' לנקודה ב', כאשר יש לו ערך פוטנציאלי משמעותי מאוד לגוף הביטחון, המתה שלו עלולה לעלות כדי עבירה ובזה אני מקווה שהסברתי את ההבדל בין מצב לחימתי בו אין מחלוקת בינינו לבין המצב אותו תיארתי. דיון המטא לא צריך לעסוק במצב הלחימתי בו בעיניי אין מחלוקת, אלא על סיטואציה אחרת לגמרי שיכולה להתרחש במצב מלחמה. לכן, ההכרעה שלנו בהקשר הזה תצטרך להיות מורכבת מחלק ראייתי וחלק ערכי משפטי".

לטענות היו"ר רוטמן וחברי הוועדה ביחס להעברת האחריות למשטרה אמר: "אני לא מבקש להסיר אחריות ולהעבירה למשטרה. אין לי שום כוונה להסיר אחריות מעליי ומעלינו כפרקליטות לא במקרה הזה ולא במקרים אחרים."