ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר, קיימה היום (ראשון) דיון ראשון בשורת הצעות חוק וכן הצעות לסדר העוסקות בשיפור זכויותיהם של בני משפחות שכולות, בהם יתומים, הורים ואחים שכולים. בין היתר עוסקות ההצעות בהארכת ההכרה והגמלאות ליתומים בוגרים והעברתן ישירות אליהם בבגרותם, בעוד שכיום הזכאות לתגמולים בגינם נפסקת בהגיעם לגיל 21 או בתום שירותם הסדיר בצה"ל.
ח"כ משה סעדה, אחד מיוזמי הצעות החוק: "אנחנו ביום היסטורי שמתקן עוול היסטורי שנגרם למשפחות השכול שעוברות סבל יום יום, שעה שעה. יתומים, אלמנות ואחים. התחלתי את המסע הזה יחד עם איציק בונצל, שביקש לקדם את התיקון הזה לזכר בנו עמית בונצל ז"ל, לוחם סיירת צנחנים שנהרג בעזה. קיבלנו תמיכה של ראש הממשלה והממשלה. נשאלתי מניין יגיע התקציב, התשובה שלי היא שאנחנו באירוע בראשיתי והגיע הזמן לאתחל מחדש את סדרי עדיפויות".
ח"כ מתן כהנא: "הצעת החוק שלי עוסקת ביתומי צה"ל שעד היום נשכחו. החוק שנכתב בשנות ה-50 טיפל בעיקר בהורים שכולים. לאחר מכן היו תיקונים לגבי אלמנות והיתומים נותרו מאחור ובגיל 21 מפסיקים להכיר ולתמוך בהם. כפי שנאמר כאן, זה עניין של סדרי עדיפויות וצריך לעשות אתחול מחדש. אנחנו כבולים כרגע שלא להתקדם עם ההצעות הפרטיות עד הגעת ההצעה הממשלתית אבל כרגע זה תקוע בין משרדי הממשלה ומפה צריך לצאת לחץ לפתרון של הדבר הזה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ גלעד קריב: "היום תיפול בידיי הזכות הקשה לערוך אזכרה לסגן אלוף דולב קידר ז"ל שנפל בצוק איתן במלאת 10 שנים למותו. בתו משרתת היום בצבא והעובדה שבעוד שנה וחצי מדינת ישראל תפנה לה עורף, בהגיעה לגיל 21 היא בלתי נתפסת. התיקון הזה הוא תיקון הכרחי כדי שנוכל להביט במראה ואוי לנו שנדרשנו ל-10 חודשים האחרונים המטלטלים והכואבים על מנת להבין שהגיעה השעה ולא ניתן יותר לגרור רגליים".
ח"כ לשעבר שולי מועלם: "אחד הדברים המרכזיים שהפריעו לי בהצעת החוק הממשלתית הוא שמדברים רק על הזכויות, אבל אם לא תופיע המילה 'הכרה' זה יהיה חסר מן השלם, כי העיוות מתחיל מהיעדר הכרה מעל גיל 21. מהיעדר ההבנה שליתמות ולאלמנות אין גיל, לאובדן אין סוף".
איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל: "כשהפכתי לאב שכול לעמית שנהרג בעזה, נדהמתי לראות שהחוק נכתב ב-1950, כאילו שאנחנו חיים במדינה ללא מלחמות. ח"כ משה סעדה נרתם לנושא והתחלנו להוביל יחד את תיקון העוול הזה. אני לא כתבתי סכומים או מספרים, למי מגיע יותר או פחות, אבל חלק מבני המשפחות הפכו אותי לאויב שדואג לאלה ולא לאלה"
בונצ"ל הוסיף: "אחיי ואחיותי, זה מה שמצפים מאיתנו, שנתקוטט אחד עם השני. אם נמשוך את השמיכה כל אחד לצד שלו היא תקרע, אם נמשיך לכסח אחד את השני נצא בתוצאה של אפס. אני מתחנן לפניכם – אל תייצגו רק חלק מהמשפחה שלנו, תדברו על כל משפחת השכול".
ליהיא אביאני, יתומת צה"ל: "אני מקיבוץ כפר עזה, אבא שלי שחר היה רבש"ץ הקיבוץ ונהרג ב-7 באוקטובר. אנחנו 4 ילדים, שניים מתחת לגיל 21, מוכרים ויתומים ושניים מעל גיל 21- לא מוכרים. לא הגיוני שמשפחה חצויה כך, כולנו מתמודדים עם אותו אובדן. במדינת ישראל כיום אנחנו נעזרים בהורים שלנו גם אחרי גיל 21 ולא הגיוני שכך מפקירים את הילדים של האנשים שלחמו כך בגבורה".
תמר, בת 22, יתומת צה"ל: "אבי נהרג באינתיפאדה השנייה. אנחנו ילדים שגדלו במשפחה שעברה טראומה לכל דבר. לאחרונה איבדנו גם דוד שילדיו כלל לא הוכרו כי התייתמו כשהיו מעל גיל 21. אני ברחתי מהבית בגיל 21 כי לא יכולתי להישאר ואין מי שיעזור לי, אני מתחננת- אל תשכחו אותנו. אני אמשיך לנצח להיות הבת של אבא שלי".
רות משט, ארגון יתומי צה"ל: "אבי נפל בקרב על המדינה לפני למעלה מ-50 שנים בשלהי מלחמת יום הכיפורים, כשהייתי בת 3 חודשים ויום. לפי תפיסת המדינה אני יתומה לשעבר, כאילו שהתפטרתי מתפקידי. לשכול בגיל הילדות יש אדוות בכל הגילאים. במשך שנים נרקמות הצעות חוק מאחורי גבינו, ללא ייצוג של היתומים עצמם. חברי וועדה שאינם יודעים יתמות מה היא נפגשו עם נציגים של היתומים וכתבו שאנחנו משוקמים. לאורך השנים הציעו להעלות את גיל ההכרה ל-30 או ל-50, לא תודה. הזזת גיל תוקף היתמות היא לא הישג, אין נקודת חיתוך ליתמות".
אורלי זוהר, אלמנת צה"ל: "הבעל שלי השאיר 3 יתומים וככל שעוברות השנים הכאב והיתמות רק מתעצמים. אין מזה הבראה. היתום מתהלך בעולם גם בבגרותו כמו ילד עם פגיעה וטראומה קשה ואי אפשר להתעלם מזה. הם לא צלע של האלמנה, זה קודם כל הילדים. תעשו תיקון היסטורי שהיה חייב לקרות מזמן".
ריקי מורד, סגנית ראש אגף משפחות הנצחה ומורשת, משרד משרד הביטחון: "אין מילים שיכולות לתאר את מה שקרה ב-7 באוקטובר ומה שקרה לאחר מכן ומצפה לנו כמדינה התמודדות שהיא בגדר קוממיות. חלק מהתיקונים התחלנו לקדם עוד לפני ה-7 באוקטובר. ב-2021 הבנו שנושא היתומים צריך לעבור רפורמה, ישבה ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין שדנה בנושא המעטפת והזכויות ליתומים ובתזכיר שהוגש הכנסנו את המסקנות האלה וגם נושאים נוספים".
עדי פרנקפורטר, משרד האוצר: "הוועדה הציבורית ששמעה יתומים, אלמנות ואנשי מקצוע וההצעה שלנו היא ההצעה של ועדת רובינשטיין. בימים אלה אנחנו בשיח מול משרד הביטחון כדי להגיע לנוסח משותף".
יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר דרש ממשרדי הביטחון והאוצר להעביר בתוך שבוע תאריך להגשת הצעה משותפת שיכיל התייחסות גם לסעיפי הצעות החוק הפרטיות שהגישו חברי הכנסת, בראשם המשך הכרה ביתומים בוגרים.
