עדויות מצמררות בכנס "הטרור הלאומני – פשעי מין על רקע לאומני"

היום (ראשון) נערך בכנסת כנס מיוחד ביוזמת השדולה למען האישה החרדית והדתית, שנשא את הכותרת "הטרור הלאומני – פשעי מין על רקע לאומני". הכנס, שנוהל בראשות יו"ר השדולה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, כלל השתתפות רחבה של שרים, חברי כנסת וארגונים אזרחים, כולל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר המורשת הרב עמיחי אליהו, וחבר הכנסת משה סעדה.

בין המשתתפים המרכזיים בכנס היו מנהלות השדולה ענת גופשטיין ומלכהלי בלוי חנוכה, החוקר אליהו יוסיאן, אשת ההסברה נטלי דדון, ד"ר מוטי קידר, עו"ד רוני אלוני סדובניק ומשפחות שכולות מטרור מיני על רקע לאומני שהוכרו על ידי הרשויות וכן משפחות שטרם הוכרו. במהלך הכנס הוצגו עדויות לפגיעות מיניות על רקע לאומני שטרם פורסמו קודם לכן, מה שהעניק לו חשיבות רבה.

יעל ינקוביץ, עובדת חברת קדישא, תיארה את החוויות הקשות שלה ואמרה: "הריחות לא עוזבים אותי, יש נפטרות שאת מעבירה בחלקים, ויש נפטרות שאת מעבירה כעפר. תינוקות ונשים טהורות ויפהפיות שרק רצו לחיות את החיים."

מרב שטרן מהמשרד לשוויון חברתי התייחסה לשתיקת הארגונים: "בתופעת ה'מי טו' כל הנשים התאחדו, היינו במקום אחד, ועכשיו פנינו לכל ארגוני זכויות האדם ונענינו בשתיקה רועמת."

מירי פירסטנברג, ניצולה מטבח במעלה עקרבים, שיתפה בסיפור הישרדותה הקשה: "החייל אמר לי שאהיה בשקט או שיהרגו אותי, זרק אותי על רצפת האוטובוס ונשכב מעליי. המחבלים עברו אחד אחד ועשו וידוא הריגה ואותי לא ראו בגלל החייל. חיפשתי את אמא ומצאתי אותה שוכבת על הכביש, הפשילו לה את החצאית, לא הבנתי אז שאנסו אותה. מגיל חמש ועד שישים לא הכירו בי כנפגעת פעולות איבה, שאלו אם איבדתי אצבע, כי הורים זה לא מספיק. אני גאה בכך שהיום ילדים יתומים לא יצטרכו לאכול רק לחם ומרגרינה כי 'רק' נרצחו להם ההורים."

לימור חימי, אמא של ליפז חימי שנאנסה ונרצחה בהיותה בת שמונה, אמרה: "מה שקרה בשביעי באוקטובר זה מה שאנחנו עברנו אז ב-2006 לבד. כששאלו את הרוצח של ביתי למה עשה זאת לילדה קטנה, בסך הכל בת שמונה, הוא אמר 'כי היא תגדל להיות יהודייה.'"

אביה של ילדה בת עשר שנאנסה בנגב לפני שלוש וחצי שנים, ונתן את עדותו לראשונה בכנס, סיפר: "המחבלים שנכנסו לנו לבית לא לקחו דבר, רק השחיתו את הטלית והתפילין של בני ואז הלכו לחדר של בתי. בבית המשפט אני רואה את האדם שאנס אותה יושב ומגחך, כי הוא יודע שהוא כבר נקי ותוך חמש שנים יצא מהכלא. כשנשאל אם היה עושה דבר כזה במגזר שלו הוא ענה שכמובן שלא, הוא היה עושה את זה רק ליהודיה."

ענת גופשטיין, ראש תחום טיפול בארגון להב"ה ומנהלת השדולה, אמרה: "כראש מערך הטיפול של ארגון להב"ה אני נתקלת בטרור לאומני על רקע מיני יום יום. למרות הסנקציות, אנו ממשיכים לזעוק את קולן של הילדות, ולהן אני אומרת – 'עורי בת ציון, כי לא ימשיך לבוא בך ערל וטמא.'"

מלכהלי בלוי-חנוכה, מנהלת השדולה, התייחסה להיסטוריה היהודית: "בתנ"ך אנו עדים למעשה הטרור המיני על רקע לאומני הראשון – דינה בת יעקב. במקרה שלה, אחיה לא נשארים אדישים ומכים את כל שבטו של הפוגע. גם לנו אסור לעמוד מנגד ולא למחול על רמיסת כבודן של בנות ישראל!"

מוריה ליטווק, מנכ״לית ארגון "יהודית", הדגישה את חשיבות ההכרה בפגיעות מיניות על רקע לאומני: "הפגיעות המיניות נעשות בסתר, כהכשת נחש, לכן לא מוכרת כבעלות רקע לאומני. כך הפגיעה בעצם כפולה – מהתוקף, וממדינת ישראל. המדינה צריכה לקחת את מלוא האחריות ולהכיר בפגיעות מיניות על רקע לאומני, ובאו"ם צריכים להכיר בהן כפשע מלחמה, שהאויב ילמד על בשרו שאי אפשר ללכלך יהודיות."

ד"ר מרדכי קידר, מזרחן, התייחס לתרבות השבטית במזרח התיכון: "התרבות החזקה ביותר במזרח התיכון היא תרבות השבט, המשפחה והחמולה, והשבט האחר הוא תמיד האויב. בשבעה באוקטובר ראינו שאנחנו השבט האחר, לכן מותר להם מבחינתם לאנוס את הבנות שלנו ולהתעלל באיבריהן – כדי למנוע את הדור הבא של השבט."

אלחנן גרונר מהקול היהודי, ציין את הצורך במעשים פרקטיים: "הכנו דו"ח שמתעסק במקרים רבים של טרור מיני על רקע לאומני. בסוף חוק זה לא מספיק, צריכים את הפרקטיקה – שהגיהנום שעברו הבנות יציל לפחות אחרות."

אליהו יוסיאן, חוקר המזרח התיכון, התייחס לענישה הבלתי מספיקה: "לא מספיק לשים את הרוצחים והאנסים בכלא לארבע שנים. עוד ארבע שנים כלום לא ישתנה – הבסיס אותו בסיס, הקוראן אותו קוראן והאלוהים אותו אלוהים. צריכים לקחת להם את הקרקעות ולגרש את משפחתם, ואז לא יהיה מי שימשיך אותם."

עו"ד רוני אלוני סדובניק אמרה: "אני לא רואה שום היבט פוליטי לנושא. משרד הביטחון מאלץ את הנפגעות להביא את הראיות בעצמן כאילו הן השב"כ, מקרים נסגרים מבלי לבדוק את המניע. הענישה על מקרים כאלה צריכה להיות אף חמורה יותר מענישה על רצח – מאסר עולם."

דנה ורון, אשת תקשורת, התייחסה לשתיקה הציבורית: "פגיעה מינית היא רצח, שום ענישה לא תחזיר לנפגעת את חייה הקודמים. מאז השביעי באוקטובר המוסר הפך כפול – הלאומנות הנאורה מנסה לטייח ולייפות את הפגיעות על רקע לאומני. אונס הוא כלי הפחדה מול האויב הציוני, המתנחל הנצחי, שלא משנה אם הוא מקדומים או בארי. לאחיותינו הגיבורות – אתן לא לבד, אנחנו כולנו יודעים ומאמינים לכן."

הכנס נערך בהמשך לדיונים שהתקיימו בכנסת בנוגע ליישום חוק החמרת הענישה בעבירות מין על רקע לאומני, חוק אותו הובילה ח"כ סון הר מלך. נושא זה נוגע ברגישות רבה לציבור החרדי והדתי, ודיונים אלו נועדו לחזק את המודעות ולהגביר את התמיכה בקורבנות עבירות מין על רקע לאומני.

האירוע הזה, הינו אירוע היסטורי אשר הצליח לרכז מספר רב של גורמים בעלי השפעה, מסמן את החשיבות הרבה שהשדולה רואה במאבק בפשעים מיניים על רקע לאומני ובמתן מענה לקורבנות פשעים אלו. המשתתפים בכנס הדגישו את הצורך בהמשך העבודה המשותפת להעלאת המודעות ולמעקב אחר יישום החוק בנושא.