חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מהווים איום גובר על הבריאות העולמית, בעוד שכמות האנטיביוטיקות החדשות הנמצאות בפיתוח הולכת ומצטמצמת. על רקע זה, קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהובלת פרופסור אריאל קושמרו, בשיתוף פעולה עם חוקרים מהודו, הצליחה לפתח מולקולה חדשה מבוססת פלפל ארוך, הידועה בשם PL-18, שעשויה לספק מענה לאתגר זה.
הפלפל הארוך, קרוב משפחה של הפלפל השחור, מכיל תרכובות אורגניות שמגנות מפני חיידקים, וירוסים וטפילים. קבוצת המחקר יצרה מולקולה עם שינוי כימי, שמבוססת על הפיפרלונגומין, המרכיב הפעיל של הפלפל הארוך. המולקולה PL-18 משבשת את התקשורת הבין-חיידקית, מפחיתה את אלימותם של החיידקים ומעכבת יצירת ביופילם המגן עליהם.
"ממצאינו מצביעים על כך שהמולקולה החדשה PL-18 יכולה לשמש כנשק אפקטיבי במאבק בעמידות לאנטיביוטיקה ומהווה דור חדש של חומרים משבשי תקשורת להתמודדות כנגד חיידקים גורמי מחלה" סיפרה יעל שליכטר קדוש, מובילת המחקר. "הנגזרת הכימית הפועלת על מערכת התקשורת הבין חיידקית הצליחה להראות יכולת בעיכוב תקשורת זו, להפחית את האלימות של החיידקים ולשבש את המנגנון ליצירה של ביופילם".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
במהלך המחקר, נבדקו 16 נגזרות של פיפרלונגומין, כשהמולקולה PL-18 הוכחה כיעילה ביותר במאבק בזיהומים חיידקיים עמידים לאנטיביוטיקה. התוצאות הצביעו על כך ש-PL-18 הצליחה להפחית משמעותית את אלימות החיידקים ולפגוע ביכולתם לשרוד באמצעות הפחתת קליטת הברזל החיוני להם.
פרופסור קושמרו מסביר כי "היכולת של PL-18 לעכב תקשורת בין חיידקים ולהפחית את אלימותם הופכת אותה לכלי רב ערך לפיתוח תרופות חדשות. מדובר בחומר שעשוי לשנות את פני הרפואה בעתיד ולהוות תחליף לאנטיביוטיקות הקיימות כיום."
המחקר, שבו השתתפו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון ויצמן למדע והמכון הטכנולוגי וולורה בהודו, נתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי וקרן אברם וסטלה גולדשטיין-גורן.
