פיצויים מכוח חוק איסור לשון הרע

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, הוא אבן יסוד בהגנה על כבוד האדם ושמו הטוב במדינת ישראל. מעבר להיבטים הפליליים והמניעתיים, החוק מספק לנפגעי לשון הרע מגוון כלים לתבוע פיצויים, במסגרת תביעה אזרחית על הנזקים שנגרמו לאדם שנפגע מלשון הרע. מאמר זה סוקר את שלושת מסלולי הפיצוי החליפיים העומדים לרשות הנפגע, תוך התבססות על ספרות משפטית, פסיקה והגות אקדמית. למידע נוסף על הוצאת דיבה ולשון הרע לחצו כאן – lawdesk.co.il.

פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק: "דרך המלך"

תיקון משמעותי לחוק איסור לשון הרע התרחש בשנת 1998 כאשר המחוקק הוסיף לחוק את סעיף 7, סעיף זה מאפשר לנפגע מלשון הרע להגיש תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק ובמסגרתה לתבוע פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ממשי. סכום הפיצוי נקבע בחוק ועומד כיום על 50,000 ₪, או 100,000 ₪  במקרה שהמפרסם פעל בזדון. סכומים אלה צמודים למדד לפי סעיף 7א(ה) לחוק איסור לשון הרע ומתעדכנים מעת לעת.

התיקון נועד להקל על נפגעי לשון הרע, שעד לתיקון התקשו להוכיח את הנזק שנגרם להם, במיוחד במקרים של פגיעה במוניטין או פגיעה רגשית, אשר קשים לכימות ולהערכה כספית. כיום, מסלול זה הפך ל"דרך המלך" בתביעות לשון הרע.

יתרונותיו של הפיצוי הסטטוטורי ברורים: הוא מאפשר לנפגע מלשון הרע לתבוע פיצוי גם ללא צורך בהתמודדות עם קשיי ההוכחה של נזקים ממוניים או לחילופין נזקים בלתי ממוניים, ובכך מחזק את ההרתעה מפני פרסום לשון הרע. להרחבה בנושא קראו – המדריך השלם לתביעות לשון הרע .

פיצוי על נזקים לא ממוניים: אומדן הפגיעה בנפש

למרות קיומו של הפיצוי הסטטוטורי, נפגע מלשון הרע עדיין רשאי לתבוע פיצוי על נזקים לא ממוניים שנגרמו לו, כגון כאב, סבל ועוגמת נפש. פיצוי זה נקבע על ידי בית המשפט לפי אומדן, בהתאם לנסיבות המקרה ולחומרת הפגיעה. בית המשפט יבחן את טיב הפרסום, היקף הפרסום, מעמדו של הנפגע, וההשפעה הסובייקטיבית של הפרסום על הנפגע.

בספרות המשפטית, שנם הטוענים כי מסלול זה מאבד מחשיבותו לאור קיומו של הפיצוי הסטטוטורי. עם זאת, בפסיקה ניתן למצוא מקרים שבהם בית המשפט פסק פיצוי משמעותי על נזקים לא ממוניים במקרים של פגיעה קשה במיוחד, למשל כאשר הפרסום היה משפיל במיוחד או גרם לנפגע לנזק נפשי ממשי.

פיצוי על נזק ממוני: הוכחת הקשר הסיבתי

במקרים שבהם פרסום לשון הרע גרם לנפגע נזק ממוני ממשי, כגון אובדן הכנסה או הוצאות כספיות, ניתן לתבוע פיצוי על נזק זה. על הנפגע להוכיח את קיומו של הנזק ואת הקשר הסיבתי בינו לבין הפרסום הפוגעני.

מסלול זה רלוונטי בעיקר במקרים שבהם הפגיעה בשם הטוב גרמה לנפגע נזק כלכלי ישיר ובר הוכחה. לדוגמה, אם פרסום לשון הרע גרם לפיטוריו של אדם מעבודתו, הוא יוכל לתבוע פיצוי על אובדן ההכנסה שנגרם לו כתוצאה מכך. במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך להסתייע בחוות דעת מומחים על מנת להוכיח את הנזק ואת הקשר הסיבתי.

סיכום

חוק איסור לשון הרע מספק לנפגעים מגוון אפשרויות לתבוע פיצויים על הנזקים שנגרמו להם. הבחירה במסלול הפיצוי המתאים תלויה בנסיבות המקרה ובסוג הנזק שנגרם. חשוב לזכור כי בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לשון הרע על מנת לבחון את האפשרויות העומדות לרשות הנפגע ולגבש את האסטרטגיה המשפטית המתאימה.

חשוב לציין כי הפסיקה בתחום דיני לשון הרע היא דינמית ומתפתחת כל העת, ולכן חשוב להתעדכן בפסיקה העדכנית ובפרשנות המשפטית של החוק על מנת להבטיח את מיצוי זכויותיהם של הנפגעים.