אגם גולדשטיין אלמוג, ששוחררה משבי החמאס בעזה בעסקה הקודמת יחד עם אמה ושני אחיה הקטנים נשאה לפני זמן קצר (שבת) דברים בעצרת הענק בכיכר החטופים. אביה נדב ז״ל ואחותה הגדולה ים ז״ל נרצחו ב07.10.
״הרבה זמן לא עמדתי כאן מולכם. מרגיש כאילו 330 ימים שהרקע הזה סטטי, מונפות כאן מולי תמונות של אנשים יפים, מחייכים ולמטה הכיתוב – חטופים, שעון שסופר כל שנייה פה בכיכר אחרי שהמחוגים שזזו בחיים הקודמים הפסיקו לעבוד, משפחות שכבר נגמר להן הקול לא מפסיקות לרגע לצעוק לשחרור היקרים להן מכל. הזמן עובר, דברים משתנים. מספר החללים לא מפסיק לעלות, חטופים שחוזרים אלינו בארונות״, אמרה אגם.
אגם הוסיפה: ״תודה לאל יש גם בשורות טובות שהצבא האמיץ שלנו מעניק לנו- שחרורי חטופים במבצעים נועזים. הזמן עובר, דברים משתנים אבל עדיין לא כולכם חוזרים. בימים הראשונים של המלחמה המשפחה שלי ואני הוגדרנו נעדרים. ואז, אחרי כמה ימים, בטלוויזיה הופיע השם שלי מתחת לנר- אגם גולדשטיין אלמוג זכרונה לברכה היה כתוב. אתם מאמינים? כבר קראתי את ההספדים שלי״.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
״והיום, אני עומדת פה מולכם אחרי שאיבדתי את אבא שלי ואת אחותי, אחרי שהשתחררתי מהחיים בתוך המוות, אחרי ריצות במנהרות עזה, אחרי שניפגשתי עם חטופים שעברו התעללויות קשות, אני עומדת פה מולכם היום ורוצה להגיד לכם שיש חיים אחרי המוות. בעוד כמה ימים אני אמורה לצאת לשנה של מכינה קדם צבאית. זה אמור להיות צעד מרגש, אני מתחילה את החיים שלי״, ציינה אגם.
״אבל לא יכולה לתאר לכם כמה קשה לי להתחיל כאן חיים בזמן ששם נגמרים חיים. כמה קשה לי להסתכל קדימה כשהפרצופים שלכם מלפניי כל הזמן. איך אוכל להתחיל לעבד את האובדן העצום שלי כשאני כל הזמן בפחד לאבד עוד אנשים מהמדינה שלי? אנשים שפגשתי בשבי. עוד כמה ימים אני מתחילה ואיפה כל מה שהיה? לאן נעלמה לי המשפחה? איך אתחיל מבלי לספר לכן ששם? כמה שתיהיו שמחות בשבילי״.
״סיפרתי לכן שם שפיספסתי את המיונים למכינה, סיפרתי לכן כמה רציתי את זה ושאני מפחדת שזה לא יקרה. אתן הסתכלתן לי בעיניים, חייכתן, סיפרתן לי על המכינות שאתן עשיתן והבטחתן לי שאעשה מכינה. לא שיקרתן. אבל לא האמנתן לרגע שאתחיל מכינה ואתם עוד תיהיו שם. אני מתחילה משהו חדש, ואתם כל יום חושבים על הדברים שפיספסתם, על החלומות שיש לכם להגשים, על החיבוק עם המשפחה, על טיסה לחול, על תחושת ביטחון ואהבה״, הוסיפה.
אגם המשיכה ואמרה: ״אני מודה על החיים כל הזמן אבל לא מצליחה להנות מהם כשאתם צועקים לעזרה משם. התחלות חדשות הן חשובות אבל אני רוצה שתתחילו את השנה הזאת ותזכרו שיש 107 אנשים שמפחדים כל יום מהסוף, כל כך רוצים לחזור לחיות. יש חיים אחרי נגיעה במוות, יש חיים אחרי מפגש עם האויב האכזרי – אבל עדיין לא כולם זכו לקבל אותם. אני מאחלת לכם בהצלחה בשנה החדשה אבל אני רוצה שתזכרו אותם שנמצאים שם בסכנה״.
״אני מתחילה משהו חדש אבל נעה על אותו הציר של האובדן והמאבק להחזרתכם. כמה אתן שמחות בשבילי וכמה שאתן עצובות וכאובות על המצב הזה שאתן נמצאות בו שם, שהשבי שלכן עוד לא נגמר. אני אתחיל את המכינה ולצידה אני מבטיחה להמשיך לעשות כל מה שאני יכולה כדי שנתחבק שוב״.
״תאמינו, תמשיכו לדמיין את החזרה שלכם, תחזקו אחד את השני אם אתם ביחד. אנחנו נתחיל את השנה החדשה ולא נשכח לרגע איך השנה הנוכחית התחילה, ונאמין חזק שממש בקרוב תתחיל ההתחלה גם שלכם ושהסוף יהיה טוב. בהצלחה לכולם אל תשכחו אותם״.
