בוועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבר הכנסת יוסף טייב התקיים היום (שלישי) דיון ממושך בסעיפי הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, כחלק מהכנתה לקריאה שניה ושלישית.
לפי הצעת החוק, שר החינוך יוכל להורות על אי־מתן תמיכה בתקציב של מוסד חינוך מוכר לא רשמי, אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים או מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור והנהלת המוסד החינוכי ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם של מעשים אלה. נדבך משמעותי נוסף בהצעת החוק נוגע לפיטורי עובד הוראה בידי מנכ"ל משרד החינוך. המנכ"ל יוכל לפטר עובד הוראה שביצע מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בפומבי וזאת משום שיש בכך חומרה מיוחדת נוכח היותו עובד הוראה.
חבר הכנסת עמית הלוי, מיוזמי הצעת החוק אמר: "ועדת החינוך קיימה עד כה 12 דיונים בהצעת החוק ובכל השנה וחצי האלה לא הבנתי את ההתנגדות שהעלו חלק מהגורמים. יש פה 8 פשרות. החוק אמור היה להיות מאסיבי ויעיל יותר מבחינת סיכול טרור, אבל זאת פשרה שתעשה את העבודה. החוק הזה ימנע את המשך טיפוח התשתית שמעודדת טרור ומלבה את הרשע ויאפשר לתלמידים לגדול לערכי מוסר וחסד."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
היועצת המשפטית לוועדה עו"ד נירה למאעי-רכלבסקי טענה מנגד כי: "הלשכה המשפטית עדיין עומדת על כך שיש לאזן משפטית את הנוסח שמופיע על השולחן, למשל כמו באיזון לשלילת תקציב מהמוסד החינוכי באמצעות מנגנון התייעצות מקצועי ותוך קביעת שיקולים שיש לשקול כמו חומרת המעשה וכן לגבי פיטורין מינהליים – הכנסת חומרה מיוחדת."
נציגת משרד המשפטים לירון בנית ששון: "בהצעת החוק ישנם הסדרים שיוצרים מנגנון שעלול לפגוע בחופש הביטוי ובחופש העיסוק. ההצעות שלנו לאיזון נשמעו בדיונים אך לא התקבלו. הנוסח שעל השולחן לא עומד באמות מידה חוקתיות, כי נעדרים ממנו אותם רכיבים מאזנים."
חבר הכנסת אביחי בוארון: "אני מחפש ולא מוצא את חוסר האיזון בחוק. אני רוצה לראות שבג"צ יפסול את החוק הזה. אני דורש מאנשי המקצוע להגן על החוק גם אם הוא לא הולך בדיוק לשיטתם."
חבר הכנסת משה טור פז טען כי: "החוק לא בשל ובעייתי מבחינה חקיקתית, עד כדי שייפסל וראוי שייפסל."
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן: "מנכ"ל משרד החינוך הוא מינוי פוליטי והוא זה שיחליט על הפיטורים? אפילו לא מחכים לכתב אישום? בכנסת יש דהירה של הצעת חוק ב- 28 ועדות. כל יום מפגיזים עם הצעת חוק משוגעת יותר מאחרת." יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב ביקש להדגיש: "הצעת החוק חלה גם על המיגזר היהודי. מורה שתמך בטרור או הזדהה בטרור – מקומו אינו במערכת החינוך."
נציגת משרד ראש הממשלה מיכל התייחסה לסעיף הנוגע למידע שיובא לידיעת המנכ"ל וביקשה להדגיש: "לא נהיה הגוף היחידי שאמון על העברת המידע למנכ"ל המשרד. בכך, ההחלטה עדיין תהיה בשיקול דעת של גופי הביטחון." לאורך הדיונים שהתקיימו בשנה האחרונה הבהיר משרד רה"מ כי "שב"כ לא רואה באוכלוסיית עובדי ההוראה איום ולכן לא מבצעים מולם אבחון גורף". ח"כ עמית הלוי "אני עדיין מתעקש על בדיקת שב"כ ואביא את זה בהסתייגויות במליאת הכנסת. ההסתייגות אומרת שהשב"כ יידרש לעשות בדיקה פעם בשנה לגבי כאלה שיש להם זיקה לטרור, בנוסף לדיווחים היזומים כמובן".
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד טענה במהלך הדיונים שהחוק "נטפל לציבור עובדי ההוראה" ואמרה "בגלל כמה תפוחים רקובים, נעשה חוק על כלל עובדי ההוראה?".
מחר (רביעי) בשעה 13:30 צפויה להתקיים ההצבעה על הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. וכפי שסוכם בוועדת שרים לחקיקה, הצעת החוק האמורה תוחזר אליה לפני שתובא להצבעה הסופית במליאת הכנסת.
