בהובלת שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל, ישראל חתמה הבוקר (חמישי) על האמנה הבינלאומית הראשונה לבינה מלאכותית .האמנה שאת העבודה עליה הובילה מועצת אירופה, קובעת הוראות הנוגעות לשימוש אחראי של בינה מלאכותית תוך הגנה על זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. בכך מצטרפת מדינת ישראל למדינות מתקדמות בעולם כמו ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופאי שהודיעו אף הן על הצטרפותן לאמנה.
האמנה תחול בעיקר על שימושי הבינה המלאכותית בסקטור הציבורי, אך היא גם דורשת מהמדינות לתת דגש להשפעות שימושי בינה מלאכותית במגזר הפרטי. האמנה מעגנת עקרונות כמו כבוד האדם, שקיפות, אחריות ואיסור אפליה. כמו כן היא מטילה על המדינות חובה לתת מענה במקרה של פגיעה בזכויות אדם ומחייבת מדינות להעריך ולצמצם סיכוני הבינה המלאכותית.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "חתימתה של ישראל על האמנה העולמית הראשונה לבינה מלאכותית מדגישה את מחויבותנו לחדשנות אחראית ולערכים של זכויות אדם. אמנה זו מציבה את ישראל כשותפה מלאה ביצירת המדיניות הבינלאומית בתחום בשנים הבאות ותציב אותה בחזית עם המדינות המתקדמות בעולם. תודה מיוחדת לשר החוץ ישראל כ״ץ על שיתוף הפעולה ועל הגיבוי המלא לפעול יחד למען מיצוב מעמדה הבינלאומי של ישראל בתחום."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בתום משא ומתן ארוך ואינטנסיבי בו השתתפו נציגי ישראל באופן פעיל בניסוח וגיבוש האמנה הבינלאומית הראשונה לבינה מלאכותית מדינת ישראל מבססת את מעמדה בחזית המדינות המתקדמות בעולם כשותפה לאמנה המדגישה את החשיבות בשמירה על זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים לצד קידום החדשנות . לאמנה תהיה השפעה משמעותית על הדיונים המתקיימים בזירה הבינלאומית בשנים הבאות והיא תסמן צומת משמעותית במדיניות החדשנות העולמית.
צוות המשא ומתן הישראלי כלל נציגים ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ, משרד המשפטים (המחלקה למשפט בינלאומי והמחלקה למשפט כלכלי בייעוץ המשפטי לממשלה), רשות החדשנות ומערך הדיגיטל במשרד הכלכלה. מוקדי הידע הבין משרדי פעלו בתיאום מלא ובשיתוף פעולה מקצועי כדי להבטיח שהטקסט הסופי ישקף את האינטרסים והמדיניות התומכת חדשנות של ישראל.
חברי הצוות הישראלי הובילו שיתוף פעולה מקצועי ופורה עם מדינות חברות במועצת אירופה, מדינות משקיפות וארגונים משקיפים, והצליחו להשפיע משמעותית על הנוסח הסופי של האמנה המשקף במידה רבה את עקרונות מדיניות האסדרה הישראלית לרבות ביחס לאתגרים ולסכנות הטמונות בטכנולוגיה המתפתחת.
לאחרונה ועם השלמת המו"מ, החל בישראל תהליך לבחינת האפשרות לחתימת ישראל על האמנה בהובלת צוות ההיגוי ובשיתוף הגורמים הרלוונטיים בממשלה משרד החוץ, במשרד המשפטים והמל"ל שבסופו החליטה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל– האמונה על ייצוג ישראל בפורומים בינלאומיים אזרחיים בתחום הבינה המלאכותית – לקדם את חתימת ישראל על האמנה.
הנוסח הסופי של האמנה אומץ על ידי מועצת אירופה ביום ה- 17 במאי 2024, וכאמור האמנה נפתחה הבוקר לראשונה לחתימת מדינות מועצת אירופה ו"המדינות המשקיפות" (בהן ישראל, וארה"ב) בטקס חגיגי שנערך לפני שעה קלה בוילנה בנוכחות השגרירה הדס ויטינברג זילברשטיין ממשרד החוץ שייצגה את ישראל לצד שרי ונציגי מדינות מועצת אירופה. האמנה מורכבת מ-8 פרקים ועוסקת בהוראות כלליות, חובות, ועקרונות, תרופות וסעדים, הנחיות לאופן יישום האמנה ומנגנוני שיתוף פעולה בין המדינות.
האמנה מיועדת לקדם שימוש אחראי בבינה מלאכותית, ולתת מענה לחששות גוברים בקהילה הבין-לאומית בנוגע לסיכונים לפגיעות בזכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק שנובעים משימוש במערכות בינה מלאכותית. היא חלה בעיקר על מערכות בינה מלאכותית במגזר הציבורי, אך גם דורשת מהמדינות להתייחס לסיכונים הנובעים מהשימוש במגזר הפרטי, למעט שימושים צבאיים, ביטחון לאומי וחלק משלבי המו"פ.
האמנה מטילה על המדינות חובות כלליות בנוגע לבינה מלאכותית, כולל נקיטת צעדים להגנה על זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק בהתאם למשפט הבינלאומי והפנים-מדינתי. היא קובעת עקרונות חשובים כמו אוטונומיה של היחיד, שקיפות ופיקוח, אחריותיות, שוויון ואי-אפליה, פרטיות, אבטחה ובטיחות.
בנוסף, האמנה עוסקת בהקמת מנגנונים פנים-מדינתיים למענה על פגיעות בזכויות אדם כתוצאה ממערכות בינה מלאכותית, כולל הסדרת מסלול להגשת תלונה לרשויות המוסמכות, חובת תיעוד ויידוע על אינטראקציה עם בינה מלאכותית, וזכות ערעור לגורם אנושי במקרים המתאימים.
לבסוף, האמנה מטילה על המדינות חובה לזהות, להעריך, למנוע ולמזער סיכונים ממערכות בינה מלאכותית, על בסיס הערכת סיכונים שמחשבת את ההשלכות המעשיות והפוטנציאליות על זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. המדינות נדרשות לנקוט באמצעים שונים והדרגתיים לטיפול בסיכונים ולפרסם את האמצעים שננקטו. ההתחייבויות נוסחו בצורה המאפשרת יישום מדורג ודיפרנציאלי בהתאם לצרכים וליישומים הספציפיים.
