אנדריי קוזלוב קורא להחזיר את החטופים: "הנשמה שלי עדיין בחושך"

שורד השבי אנדריי קוזלוב, ששהה בשבי במשך חודשיים עם אלכס לובנוב ז"ל, נשא דברים לפני זמן קצר (שבת) בעצרת הענק מול שער בגין בתל אביב ואמר: "אני אולי נראה רגוע אבל אני לא. אני נראה כאילו הכל בשליטה, אבל לא. אף אחד מאתנו לא, אף אחד כאן לעולם לא יהיה אם לא נחזיר את כל החטופים מהמנהרות של עזה. התמזל מזלי, בורכתי – אני כאן. הירש, עדן, כרמל, אורי, אלמוג ואלכס אינם".

קוזלוב הוסיף: "אלכס היה שם, בגיהנום, איתנו במשך חודשיים. בעלה של מיכל, אביהם של תום וקאי, הבן שמעולם לא הזדמן לו לפגוש. הוא לימד אותי מילים בעברית, הוא סיפר לי את סיפור חייו, שיתפנו בפחדים ובתקוות שלנו. משאלותיי התגשמו, עבורו הפחדים שלו התממשו. הם לקחו אותו ואמרו לנו שהוא הולך הביתה. הוא היה צריך להיות כאן, איתנו. אנחנו לא יכולים לאפשר לאסון הזה להמשיך להתרחש, אנחנו צריכים לדרוש מהמנהיגים שלנו לעשות כל מה שצריך ולעשות את הדבר הנכון. אנחנו צריכים להחזיר אותם הביתה לשיקום או קבורה, עבורם, עבור המשפחות ועבור ישראל. אמרתי שיש לי מזל, אני מתכוון לזה, המזל שלי היה שניצלתי. הלב שלי, הנשמה שלי עדיין בחושך, למרות שלאסון משפחתי היה סוף טוב. קשה לראות את האור בזמן ש-101 בני ערובה עדיין שם. 11 חודשים מאותו היום שהם נחטפו מחייהם. אנחנו צריכים להחזיר אותם לחיים, בחזרה לאהבה שמחכה להם כאן, לאהבה שכולכם מקיפים אותי בה".

קוזלוב סיים את דבריו ואמר: "אני כאן בישראל, כי החלטתי להישאר. הפכתם את המקום הזה לבית אוהב עבורי, עכשיו אני צריך אתכם, אני צריך את המנהיגים שלנו, אני צריך שהעולם יוכיח שגם אותם הוא אוהב. אנחנו לא יכולים להקריב חיים, אנחנו לא יכולים להקריב אותם. החיים קדושים. אלכס לא יקבל את ההזדמנות לחבק את המשפחה שלו כמו שאני חיבקתי את שלי. עדיין יש הזדמנות לאפשר לרבים כל כך לחוש את השמחה הזו, לחזור הביתה ולחבק את משפחותיהם. עלינו לדרוש מהמנהיגים שלנו להסכים להזדמנות זו גם אם היא קשה. עלינו לדרוש שאף אחד לא ישכח את החטופים, שאף אחד לא יתעלם מהם, שאף אחד לא ישאיר אותם למות. הזמן שלהם אוזל, אנחנו רואים את זה, אנחנו מרגישים את זה. צריך להחזיר אותם הביתה עכשיו. אני מבקש מכם להמשיך לבוא, לתמוך, לצעוק שכולם צריכים לחזור הביתה עכשיו, אני אוהב אתכם, תודה".