ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה היום (ראשון) דיון, לבקשת שליש מחברי הוועדה, תחת הכותרת "הממשלה מקדמת הרחבה אדירה בהיקף בשינוע הנפט דרך מפרץ אילת ונמל אשקלון – בעבור בצע כסף."
סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה אמיר ברקן: "בעקבות פניית משרדי האוצר, האנרגיה ורשות החברות הוקם צוות בינמשרדי שדן במדיניות תוספת אפס סיכון למפרץ אילת במשך כמעט שנה ובחודש מאי פרסם המלצות. עיקר ההמלצה היתה לבקש מהמשרד להגנת הסביבה לעשות סקר סיכונים בתוך שישה חודשים. אנחנו לא דנו בכמויות ושינויים בהיקף השינוע במפרץ אילת ובאשקלון."
ראש מינהל הדלק במשרד האנרגיה בר יוסף חן: "הבנו מקצא"א שבכמות חלוטה של שני מיליון טון הנמל לא יכול להמשיך לתפקד. הבקשה עתה היא לחזור לשיטת עבודתה מקובלת, לפיה מזהים אם יש סיכון ומתוך זה מחליטים כמה ואילו אמצעים נוספים שמים ומתי על מנת שלא תיפול שערה מראשי התושבים או הדגים במפרץ. במשרד האנרגיה עלינו לוודא כניסת מוצרי אנרגיה ולא רק מהים התיכון."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בר יוסף נשאל האם הגדלת השינוע נועדה בשביל ישראל ולא החוצה וענה "זה שיש מלאים פה, זה מאפשר לתחנות להמשיך לתפקד. חלקו עומד לצאת החוצה."
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), מיוזמי הדיון, ביקש לדעת האם מדובר בעסקה מסחרית או בצורך אנרגטי של המדינה: "ההחלטה להגדלה דרמטית לשינוע הנפט ממפרץ אילת היא תמוהה וחסרת אחריות כי היא מסכנת באופן חריג את אילת ואשקלון, מהווה סכנה לפרנסת העיר, להגנת הסביבה ולבריאות הציבור. אין לזה קשר לצרכים האנרגטים של המדינה וזה אסון שרק ממתין להתרחש. משמעות ההחלטה בפועל היא ביטול מדיניות תוספת אפס סיכון במפרץ אילת. פעמוני האזהרה המצלצלים בראש התורן."
ח"כ מטי צרפתי הרכבי, מיוזמי הדיון: "מדובר על שינוע של פי עשרה מהצורך השנתי של מדינת ישראל. סיכון סביבתי של מפרץ אילת שעלול להיות בכייה לדורות וגם באשקלון התושבים ממילא נפגעים מזיהום אוויר ואפילו מתים ועתה מגדילים את הסיכון הבריאותי של התושבים שם."
סמנכ"ל רגולציה בקצא"א אלי ספקטורוביץ: "לפעילות נמל האנרגיה של קצא״א באילת חשיבות אסטרטגית לשמירה על ביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל בייחוד בעתות חירום. אנחנו כל הזמן צריכים נפט במערכת. אם המערכה בצפון מתרחבת לכל המדינה וסוגרים את כל הנמלים, לרבות אסדות הגז, נוכל להכניס רק מאילת. אנחנו לא רוצים להיות כמו בלבנון, עם הפסקות חשמל ורכבים שלא נוסעים. כשלקוח זר פועל אצלנו, אני לא יכול להגיד לו לשים דלק במיכלים אבל לא לשנע אותו."
פרד ארזואן מהמשרד להגנת הסביבה: "קיבלנו בקשה מקצא"א להגדיל את שינוע הנפט. המשרד בוחן זאת ותוך חודשיים נגיב לבקשה שתכלול מהו סקר הסיכונים המעודכן שיצטרכו להגיש. בעבר הוגש לנו פעמיים הסקר על ידם ונדחה ברמה המקצועית, כי הוגש בצורה חסרה. אם רק מיכל אחד מתוך מיכלית שמכילה 270,000 טון נפט נשפך לים, ההערכה היא לפגיעה בתיירות וכו' בהיקף של 16 מיליארד ש"ח."
נציג רשות המים הציג את אחוזי ההתפלה שצפויים לעלות ל-70 ו-85 אחוזים (באילת ובאשקלון, בהתאמה) ואמר: "אסון של היבקעות מיכלית ושפך שייכנס למתקני ההתפלה יגרום לשיבושים באספקת מים לאזרחים ולחקלאים."
מנכ"לית איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון מיטל אמיתי: "אנחנו מתנגדים לכל הגדלה והגשנו עתירה מנהלית בנושא. כל מ"מ דלק שנכנס לאילת מוזרם לאשקלון ומשם למיכליות לאירופה לצרכים מסחריים. יש לנו ניסיון רע עם קצא"א שיש לה התנהלות סביבתית בעיתית. המשרד להגנת הסביבה מדבר בשני קולות – בתוספת אפס סיכון במפרץ אילת המשרד התנגד אבל באשקלון אושר היתר רעילים, למרות ההיסטוריה של קצא"א ולמרות אפילו חוו"ד סותרות בתוך המשרד."
אסף אדמון מנהל היחידה לאיכות סביבה בעיריית אילת, הביע התנגדות להצעה וסיפר איך אירוע דליפה עלול לפגוע קשות בעיר שנשענת על תיירות: "באסון דליפת הנפט בעברונה היו 7,000 טון דלק שזרמו בנהרות ואז ראיתי את חוסר האונים של קצא"א. נסו לדמיין את הריח וההשפעה של כל זה מגיע לחופים ולשונית האלמוגים. במקרה כזה אי אפשר לעצור את נהרות הדלק שזורמים וזורמים. "
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ ארז מלול סיכם את הדיון: "נעשתה עבודה רצינית ומקצועית של משרדי הממשלה. צריך לזכור שאנחנו בתקופת מלחמה והביטחון האנרגטי חשוב ביתר שאת. בהתאם לסיכום של רה"מ עם השרים, המשרד להגנת הסביבה יגיב לסקר תוך חצי שנה. הוועדה תמשיך לעקוב. במסגרת דיוני הוועדה ייבחנו הצרכים הביטחוניים, האזרחיים והכלכליים תוך כדיי שמירה על איכות והגנת הסביבה."
