בצל המלחמה ולקראת חודש המודעות הבין-לאומי לקידום המאבק בסרטן השד שיצוין באוקטובר, האגודה למלחמה בסרטן מגישה נתונים דרמטיים של סקר ישראלי חדש והמלצות בריאות מעודכנות לציבור הנשים. על פי נתוני הסקר החדש, מרבית הנשים הישראליות (86%) לא שינו את שגרת הבדיקות שלהן מאז ה – 7 באוקטובר, כ-14% דחו או ביטלו בדיקות וכ-9% גם טרם ביצעו אותן מאז. הביטול והדחייה היו של בדיקה אצל כירורג (49%), בדיקת ממוגרפיה (33%) וגם בדיקת אולטרסאונד (30%). באגודה למלחמה בסרטן קוראים לנשים בריאות ממוצא אשכנזי בכל גיל לנצל את זכותן ולבצע בחינם בדיקת דם לנשאות גנטית בקופת החולים
בסקר החדש שנערך ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, נשאלו המשתתפות גם לגבי אורח החיים המשפיע על הסיכון לחלות. על פי התוצאות כ-49% יודעות כי עישון מגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד, כ-42% סבורות כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות ו-37% גם ציינו שאכילה מאוזנת עשויה להפחית את הסיכון. כ-30% יודעות כי קיים קשר בין עודף משקל ובין סרטן השד, ורק 20% יודעות כי שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכון לחלות.
כ-55% מהנשים מעידות כי הן מקפידות על אכילה מאוזנת ברוב השבוע, כ-40% מתאמנות מספר פעמים בשבוע, כ-23% ציינו שהן אוכלות כמה פעמים בשבוע אוכל המוגדר כ"ג'אנק פוד" או לא מזין, 27% הגדירו את עצמן כבעלות עודף משקל, כעשירית ציינו שהן מעשנות, ומיעוט של כ-3% שותות אלכוהול מספר פעמים בשבוע.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
באשר לסרטן השד במשפחה, עוד עולה מהסקר החדש של האגודה למלחמה בסרטן כי אחת משש נשים (17%) ציינה שלה או למישהי ממשפחתה הקרובה (אם, אחות, בת) היה או יש סרטן השד. כאשר מתייחסים גם לקרבה רחוקה יותר של סבתא או דודה, כמעט חצי (47%) מהמשתתפות ציינו שהיה או שיש להן מקרה של סרטן שד במשפחה. כ-69% ציינו שהן עדכנו את הרופא שלהן לגבי מקרי סרטן שד במשפחה. בקרב הצעירות (34-25) שיעור זה נמוך בהרבה ומגיע ל-56%. לעומתן 85% מהנשים בגיל 54-45 אשר עדכנו את הרופא.
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר כי: "תוצאות הסקר מעידות על רמת מודעות גבוהה לחשיבות הגילוי המוקדם ועל הנכונות להיבדק גם בזמן מלחמה. סרטן השד הוא הנפוץ ביותר בקרב נשים בישראל ונוגע בכל משפחה. הבנת גורמי הסיכון למחלה חשובה להפחתת התחלואה והגילוי המוקדם החיוניים להגברת הסיכוי לריפוי עד לכ-90%. אחד מגורמי הסיכון הוא היסטוריה משפחתית, ולכן ישנה חשיבות מכרעת לעדכון הרופאה המטפלת בהיסטוריה של סרטן השד במשפחה על מנת להעריך את הסיכון האישי לחלות. האגודה למלחמה בסרטן פועלת כבר עשרות שנים כקטליזטור לאומי לתוכניות לגילוי מוקדם, למחקר ישראלי בתחום סרטן השד, ופועלת להגברת המודעות לחשיבות המניעה והגילוי המוקדם".
בסקר החדש נבדקה גם רמת המודעות של הנשים לנושא בדיקה לאיתור מוטציה בגן BRCA, המעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. מדובר בבדיקת דם הניתנת בחינם במסגרת סל הבריאות לנשים ממוצא אשכנזי (גם חלקי). כחמישית מהנשים היהודיות (22%) ציינו שעשו את הבדיקה, אחת מכל שש בערך (16%) מתכננות להיבדק. שיעור גבוה יותר (25%) מהנשים המתכננות להיבדק הן צעירות יותר, בגיל 34-25. המניעים העיקריים לבדיקה הם מוצא אשכנזי, המלצה של רופא, והיסטוריה משפחתית – כשיש במשפחה אישה שחלתה. באגודה למלחמה בסרטן קוראים לנשים בריאות ממוצא אשכנזי בכל גיל לממש את זכותן לבצע את הבדיקה ללא תשלום בקופות החולים, ומדגישים כי סרטן שד המתפתח בנשאיות של אחת המוטציות BRCA1 או BRCA2, מופיע בדרך כלל בגיל צעיר, לפני גיל 50 ולעיתים גם לפני גיל 40. לנשים נשאיות (שהן בריאות) מומלצת תוכנית מעקב ומניעה מוגברת כבר מגיל 25, והוכח כי התוכנית מפחיתה את הסיכון לתחלואה ולתמותה.
בהקשר זה מסבירה פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך השד והמחלקה לכירורגיית שד במרכז הרפואי הדסה, יו"ר החברה לכירורגיית שד באיגוד לכירורגיה וחברת ועדת העדכון בנושא סרטן השד באגודה למלחמה בסרטן כי: "הוכח שממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ-25% הודות לאבחון מוקדם. משרד הבריאות ממליץ לנשים מגיל 50 לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. נשים מעל גיל 45 יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגיל זה ולשקול להתחיל לבצעה מוקדם יותר. עם זאת, ישנם גורמים שונים שיכולים להעלות את הסיכון לחלות בסרטן שד , ומומלץ לבצע הערכת סיכון פרטנית כדי להחליט אם יש צורך להתחיל במעקב בגיל צעיר יותר, לבצע בדיקות תכופות יותר, או להשתמש באמצעי דימות נוספים (כמו אולטרסאונד או MRI שדיים). לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) מומלץ לבצע בדיקת דם לגילוי מוטציה בגן BRCA שניתנת לביצוע דרך קופות החולים. מי שנושאת מוטציה בגנים אלה נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד והשחלה, ומומלצת עבורה תוכנית מעקב מגיל צעיר הרבה יותר ובתכיפות רבה יותר, וכן אפשרויות להפחתת סיכון".
עוד מוסיפה גם אורית שפירא, מנהלת מחלקת שיקום ותמיכה באגודה למלחמה בסרטן כי: "הנשאות הגנטית מלווה ברוב המקרים בקושי ותנודות רגשיות לצד מחשבות על העתיד. כל אישה מגיבה בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולן דרוש זמן כדי להסתגל למציאות החדשה ואנחנו כאן כדי לסייע ולתמוך באמצעות מערך העובדות הסוציאליות של האגודה למלחמה בסרטן".
בסקר החדש של האגודה למלחמה בסרטן, נשאלו הנשים תדירות הביצוע של בדיקת ממוגרפיה. על פי התוצאות, 71% מהנשים מעל גיל 50 מבצעות בדיקת ממוגרפיה באופן קבוע אחת לשנתיים. בקרב הנשים מעל גיל 50 שאינן מבצעות את הבדיקה באופן קבוע, 33% ציינו כי החסם לביצוע בדיקות קבועות הוא דחייה, למרות הידיעה שחשוב לבצע בדיקה זו, 15.5% ציינו שהן לא בקבוצת סיכון ולכן פחות מקפידות ו- 14% דיווחו כי החשש מהבדיקה גורם להן לא להקפיד על ביצוע בדיקות ממוגרפיה קבועות. הסקר החדש נערך ביוזמת ובמימון האגודה למלחמה בסרטן, הודות לתרומות הציבור באמצעות Ipsos מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של אוכלוסיית הנשים בישראל בקרב 507 נשים בגילאי 25 ומעלה.
על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן אובחנו בישראל בשנת 2023 כ-5,500 נשים עם סרטן השד וכ-1,100 נפטרו מהמחלה. על פי נתוני משרד הבריאות סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בכלל הנשים. זוהי המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל (יהודיות ואחרות, ערביות). על פי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות שפורסמו באוקטובר 2023, במהלך שנת 2020 אובחנו 5,348 מקרים חדשים של סרטן השד: 4,696 (87.8%) עם גידול חודרני ו-652 (12.2%) עם גידול ממוקד. עיקר התחלואה – הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד – הוא בנשים מעל גיל 50. בכל שנה, שיעור הגברים המאובחנים עם סרטן השד מהווה כאחוז אחד מכלל האבחנות. בשנת 2020 אובחנו 53 גברים עם סרטן השד, רובם המכריע (91%) מעל גיל 50.
במטרה לקדם את חקר הסרטן בישראל, ועדת המחקר של האגודה למלחמה בסרטן בוחנת ובוחרת עשרות הצעות מדי שנה ומעניקה מימון למחקרים בקשת רחבה של תחומים, בהם לסרטן השד. מתוך מחקרים אלו פותחו שיטות חדשות לאבחון, לטיפול ולשיקום של חולי סרטן. למחלות הסרטן אין גבולות טריטוריאליים. הן פוגעות באנשים בכל רחבי העולם, כך שכל הישג במחקר כאן, הוא הישג של העולם כולו. ואכן, שיטות חדשות שפותחו מתוך מחקרים שנערכו בישראל מיושמות כיום בארץ ובעולם. בחמש השנים האחרונות העניקה האגודה למלחמה בסרטן 21 מלגות מחקר בתחום סרטן השד לחוקרים ולרופאים ממרכזי המחקר באוניברסיטאות ובבתי חולים ברחבי הארץ. המענקים ניתנו הודות לתרומות הציבור ולקרנות מיועדות.
האגודה למלחמה בסרטן היא ארגון ללא כוונות רווח וכל שירותיה ניתנים לחולים ולבריאים ללא תשלום, הודות לתרומות הציבור מאז הקמתה בשנת 1952. האגודה פועלת בכל הדרכים לקידום המחקר, דרכי המניעה, האבחון המוקדם ושיפור אמצעי הטיפול והשיקום של חולים ומחלימים. באגודה פועלים כ-3,500 מתנדבים הפרוסים בכ-70 סניפים ברחבי הארץ, השותפים לקידום המאבק בסרטן בקהילה המקומית. כיו"ר האגודה למלחמה בסרטן בהתנדבות מכהן בשנים האחרונות פרופ' משה מיטלמן. לצדו בתפקיד סגן יו"ר אגודה מכהן מר ליאון רקנאטי העושה זאת בהתנדבות מאז 1988. בין היתר פועלים בשנים האחרונות בוועד המנהל של האגודה למלחמה בסרטן גם פרופ' עידו וולף, פרופ' ברוך ברנר ופרופ' סיגל טל. כל חברי הוועד המנהל וחברי ועדות המומחים המייעצות של האגודה למלחמה בסרטן פועלים בהתנדבות, מאז הקמתה בשנת 1952. כך בין היתר גם פרופ' רונית סצ'י פאינרו ופרופ' איתן פרידמן חברי ועדת המחקר של האגודה וכן פרופ' אהרון צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 המכהן בהתנדבות בתפקיד נשיא הכבוד של האגודה למלחמה בסרטן.
