במסגרת העדויות בפני הועדה האזרחית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר, הופיעה א' – קצין בקבע בשירות פעיל שלחם בעוטף עזה בבוקר השבעה באוקטובר. במהלך עדותו אמר א': "אם היינו מחכים לפקודות, לא היה נשאר את מי להציל. מי שהכריע את ה-7.10 היה הדרג הטקטי, הלוחם".
עוד הוא ציין: "היכולת שלך לבצע תחקיר איכותי יורדת לאפס. אתה בודק רק מה שאתה נמדד עליו והתחקירים בזרוע היבשה הפכו להיות כתצוגת יח"צנות אישית שלי כמ"מ, כמ"פ או כסגן. מדברים על מה עשית ולא על חסרונות. התחקירים נהיו ריקים מתוכן ומלאים בכותרות."
על מכשול גדר הגבול אמר: "נאמר לנו שהמכשול בגבול בלתי חדיר מעל ומתחת לקרקע. לכן הפסקנו בצורה מדורגת לבצע פעולות יזומות באזור. הכוונה הייתה להשתמש בכוחות החי"ר כעתודה בלבד, להמעיט את הפעולות היזומות ואת הסיורים על הגדר כדי להגן על כוחותינו, והסתמכות גדולה על היכולת הטכנולוגית במרחב. רעיון יפה, ונשמע טוב כשמתארים אותו במצגת יפה, אבל במבחן המציאות הדברים האלה לא עומדים. בשנים האחרונות זו גם התפיסה בצפון."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
על הלקח האישי שלו מהאירועים אמר: "אחד הלקחים שאני לקחתי מה-7.10 זה העדר פיקוד ושליטה. פשוט לא היה בשום צורה, לא ברמת האוגדה, חטיבה, יחידות אורגניות. הדבר גרם לדו״צים (ירי דו-צדדי) מטורפים, שאני יודע אותם שנה אחרי, לא באותו זמן. הדבר גרם להפעלת כוחות בצורה לא חכמה, ואני יודע מעדויות שהיו לפעמים כוחות משמעותיים של 50-100 לוחמים, פלוגות שלמות מצוידות, שלא נתנו להם להתקרב ולא ידעו לאן ללכת."
עוד הוא אמר: "אני הבנתי שאוגדת עזה הוכרעה רק אחרי ארבעה חודשים, במסגרת כתבת טלוויזיה. אם היינו מחכים לפקודות, לא היה נשאר את מי להציל. מי שהכריע את ה-7.10 היה הדרג הטקטי, הלוחם, עד דרגת סא"ל. אנשים שפשוט לקחו את הציוד שלהם וחתרו למגע. מעולם לא ראיתי לוחמים שועטים ככה קדימה בשביל להציל חיים".
