ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון בהצעות חוק העוסקות בהקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל. יוזם אחת ההצעות ח"כ אלקין: "עברו שש שנים מאז חוק ההקפאה והרשות לא שינתה את המדיניות שלה, לכן חשוב שנעבור לשלב הבא של החילוט"
ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון הכנה לקריאה ראשונה של הצעות חוק הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ג-2023, של חברי הכנסת זאב אלקין וצבי סוכות. את הדיון ניהל מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ינון אזולאי.
ההצעה של ח"כ סוכות מבקשת לקבוע כי יחולטו כספים שהוקפאו לפי חוק הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשפ"ד-2024, אם חלפו שישה חודשים והרשות הפלסטינית לא פסקה מתשלום כספים בזיקה לטרור. עוד מוצע לקבוע כי החשב הכללי יהיה אחראי על כספים שחולטו וכי שר האוצר רשאי להורות על שימוש בהם לצורך תשלום לנפגעי עבירה, שיפוי של קרן הפיצויים או כל שימוש אחר שתכליתו פיתוי או שיפוי של מי שנפגע ממעשה טרור.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ההצעה של ח"כ אלקין מבקשת לקבוע כי כאשר חלפו שנתיים ממועד שבו הוקפאו כספים ששילמה הרשות הפלסטינית למחבלים בזיקה לטרור, הכספים הללו יחולטו לטובת אוצר המדינה, ויופקדו בקרן ייעודית לטובת נפגעי הטרור. בדברי ההסבר מוזכר כי "בקיץ התשע"ח (יולי 2018) אישרה הכנסת ברוב של 87 בעד מול 15 מתנגדים את החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור המועברים אליה מממשלת ישראל."
"החוק קובע כי כספים שהרשות משלמת למחבלים יקוזזו מהכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית בהתאם להסכמים ביניהן. הרשות הפלסטינית משלמת מדי שנה סכומי עתק, כשבעה אחוזים מתקציבה, למחבלים שהיו מעורבים בפעילות טרור נגד ישראלים ולבני משפחותיהם, באמצעות משכורות והטבות למחבלים פלסטינים הכלואים בבתי סוהר ישראליים (במהלך מאסרם ואף לאחר שחרורם) ומענק קצבאות למשפחות פלסטיניות שקרובם נהרג או נפצע בפעילות כאמור. "
"בעצם תשלום כספים אלו יש משום הבעת תמיכה של הרשות הפלסטינית במעשי הטרור. על פי החוק הפלסטיני, ככל שהעונש שהושת על המחבל הפלסטיני חמור יותר, קרי ככל שגרם לפגיעה רבה יותר במדינת ישראל ובתושביה, כך גדלה המשכורת לה הוא זוכה. מאחר שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית כספי מסים שהיא גובה עבורה, משמעות הדברים היא שמדינת ישראל מסייעת, באמצעות העברת הכספים לרשות הפלסטינית, לביצוע התשלומים האמורים. אין מדינה שיכולה להסכין עם הדבר".
ח"כ זאב אלקין, חידד את ההבדל בין ההצעה שעברה ב-2018, לבין ההצעה שעל השולחן:" החוק של פינדרוס נותן פתרון למשפחות שנפגעו, אבל בקצב של התביעות עד עכשיו ברור שרוב מוחלט של הכסף המוקפא יישאר מוקפא. המטרה של חוק החילוט זה לא להביא כסף לאוצר, המטרה היא להגיד לראשות הפלשתינית, אם אתם חושבים שאתם יכולים להמשיך לשלם משכורות למחבלים והכסף יהיה רק מוקפא וביום מן הימים תוכלו לקבל אותו, אז אתם טועים."
אלקין הוסיף: "המדינה תעבור לנשק חדש, והכסף יחולט, כך שלא תקבלו אותו גם בעתיד כי לא יהיה מאיפה לקחת אותו. עברו שש שנים מאז חוק ההקפאה והרשות לא שינתה את המדיניות שלה ולכן חשוב שנעבור לשלב הבא של החילוט."
ח"כ צבי סוכות: "כרגע ברשות לא משלמים שום מחיר על תשלום משכורות למחבלים כי הם יודעים שהכסף שוכב במדינת ישראל. לא יהיו לנו בתוך שנה פסיקות של בית הדין של סכומים כאלה. בכל שנה אנחנו יכולים לקבל אומדן כמה תביעות מתנהלות ולפעול בהתאם".
אדם וולפסון, יועץ משפטי, המטה לביטחון לאומי: "ביולי 2023 התקבלה החלטה בקבינט שישראל תפעל למנוע את קריסת הרשות הפלשתינית ולא התקבלה החלטה אחרת מאז. עמדת המל"ל היא לא להתנגד להצעה בכפוף לכך שניתן יהיה להשתמש רק לטובת תשלום לנפגעי הטרור. החשש הוא שאם ישתמשו בכספים המוקפאים למטרות נוספות, עשוי שלא להישאר כסף בקופה לטובת פיצוי נפגעי פעולות טרור. אנחנו לא יודעים כמה תביעות יש כי המדינה היא לא צד בהליכים."
ד"ר תמר קלאורה, ממשרד המשפטים: "הכנסת צריכה לדרג את המטרות לשמה היא רוצה להשתמש בכספים המוקפאים. בלי לתת עדיפות לפיצוי נזיקין על מס רכוש, לא ניתן יהיה לממש את מטרה הזו. צריך גם לשים לב לעוד הצעות חוק, שלא יקרה מצב שהרבה הצעות מכוונות להשתמש באותה קופה. חשוב להדגיש שכרגע אנחנו לא מדברים בכלל על ה7.10, אם זה מה שחברי הכנסת רואים לנגד עיניהם. אנחנו מדברים על פיגועים שהתרחשו לפני ה7.10.״
יוראי מצלווי, סמנכ"ל משרד האוצר: "אנחנו מציעים לקבוע פרק זמן של שנה כאשר בעוד שנה נוכל לבדוק את קצב והיקף התביעות." עו"ד מוריה אייכנשטיין, הייעוץ המשפטי של משרד החוץ: ״אנחנו לא מתנגדים להצעה אבל כן חושבים שיש לה השלכות משמעותיות, מדיניות ומשפטיות ונפרט עליהם בדיון חסוי. אם החילוט הוא לטובת משפחות נפגעי הטרור, יש בה כדי לרכך מהמשמעויות הללו."
חלקו השני של הדיון התקיים במתכונת חסויה, ובה הרחיבו המל"ל, השב"כ ומשרדי הביטחון, החוץ, המשפטים והאוצר, על השלכות ההצעות מבחינה מדינית, משפטית וביטחונית, תוך הצעת חלופות.
