הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (חמישי) דיון בנושא "עצימת עיניים של משרדי הממשלה במענה לחדירת שב"חים". יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת פוגל פנה למשרדי הממשלה ואמר כי: "לעצום עיניים או לטמון את הראש בחול לא יעלים את התופעה. המלחמה מחייבת אותנו להיות חשדנים כלפי כל מי שהוא זר ברחובותינו ולהפסיק לקחת סיכונים בהיבט ההומניטרי. "הזכות שלנו לחיות היא גדולה ליותר מהזכות שלהם לעבודה. תופעת השב"חים היא מגיפה ויש להגדיר אותה כך. אנחנו נוגעים בתוצאה ולא במה שמחולל את האירועים ואיך עוצרים את התופעה".
יושב ראש ועדת הביטחון במרכז השלטון המקומי וראש מועצת כפר שמריהו, סרג' קורישא טען: "הכנסת פלשתינאים אלינו הוא אירוע קשה. אין לנו כלים להתמודד כאשר הבעיה הגדולה היא ביישובי צמוד הגדר". אלון ביטון, ראש תחום בטחון, מרכז בשלטון האזורי, אמר כי כולם בורחים מנושא שהוא בלתי ניתן לפתרון וצריך מדיניות ממשלתית: "אנחנו מתמודדים עם זה יום יום בתור מתנדבי מג"ב וחברי כיתות כוננות. מי שחודר על מנת לעבוד ויש המונים כאלה הוא יכול להחליט אם לגנוב או לפגע וזה לא בידיים שלנו וזה מצב בלתי נסבל. הרכיב השני הוא מרכיבי הביטחון ומתן סמכויות כי המשטרה לא יכולה להיות בכל מקום. יש מערך ביטחון שגדל כמו השיטור המועצתי המשולב כדי לייצר בשטח מענה בזמן אמת". קב"ט עיריית חריש, מורדי בן שמעון: "יש תהליכים שצריכים להיות מטופלים מהשורש. בפועל אנו כרשות מעמידים את מערך האבטחה שלנו הכולל סיורים ואבטחת מוסדות חינוך, מוקד וכיתת כוננות. כל זה לא מספיק כי אם שב"ח רוצה לעשות פיגוע הוא לא צריך להתאמץ. אין לנו סמכות תשאול או בקשת הזדהות כגורמי ביטחון עירוניים אלא להמתין לסיור משטרתי באזור. חייבת להיות הסדרה וחשוב שיינתן טיפול מידי וממשי".
יואב סבן, מנהל הביטחון במועצת דרום השרון, ציין: "אנחנו מזהים תופעה של חדירת שב"חים בגדר החדשה ובכמויות. ברמה הממשלתית אנו חייבים להגיע להחמרת הענישה של המעסיקים והמסיעים כולל פרסומים שאנשים נענשים בקנסות ומאסר. יש להלאים את הרכבים הללו לתקופות ארוכות זה יכאב בכיס וזה ייתן את האפקט לדעתי. יש לחזק את קו התפר במרכיבים אלקטרוניים. כרגע ההחלטה של התקצוב היא ליישובי איו"ש ויש לתקצב גם את יישובי קו התפר". שמוליק כהן, מרכז השלטון המקומי, קב"ט עיריית מודיעין, הוסיף: "כולנו מדברים על אמצעים טכנולוגיים וגדר בפועל זה לא עובד ולא תופס וזה הוכח ב 7 לאוקטובר. זה לא אומר שזה מיותר אבל כאשר שמים את אלה האחריות יורדת. הרשויות צריכות לקבל סמכויות לסיירי הביטחון והקב"טים, כי השמיכה קצרה אצל כוחות הביטחון ולא תמיד יכולים להגיע לכל נקודה. היחידים שזמינים הם כוחות הביטחון העירוניים שיוכלו למנוע את האירוע הבא".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מנחם גרינברג, קב"ט מועצה אזורית מנשה:" תנו לנו את הסמכויות לפעול בתוך המועצה. אנו לא רוצים להחליף את גורמי הביטחון אלא לסייע להם. אנו רואים שמפלס החרדה בקרב התושבים בעלייה כי כל יום יש מסתננים שעוברים וזה עניין של זמן עד שיקרה אירוע אצלנו. אין גוף שמתכלל את הנושא הזה". חנן פרץ, מנהל אגף סלע בעיריית תל אביב, הזהיר, כי זה רק עניין של זמן עד שיתפוצצו פה ויהיה אירוע פח"עי במרכז תל אביב ואז אולי מישהו יתעורר. "נכון להיום יום יום שעה שעה אנו עוצרים שב"חים. אנחנו עבריינים כי הסיירים מעכבים ללא סמכות ומחכים שהמשטרה תגיע. לא מדבר על הגניבות והנזקים. צריך להסדיר את נושא הסמכויות כל עוד אין איוש מלא של תקן המשטרה".
עו"ד יאיר מתוק, ייעוץ משפטי המשרד לביטחון לאומי, הסביר כי המשטרה והמשרד לביטחון לאומי הם גוף מגיב ומי שאחראי הוא הצבא ומשרד הביטחון והיו דיונים לגבי החזרה של פועלים פלשתינים והעמדה של המשרד היא למנוע כניסה של פועלים משיקולים ביטחוניים. "יש מספר של כמה אלפים שניתן להם היתר חריג". לדבריו, שב"חים הם פלטפורמה לפגיעה בריבונות של מדינת ישראל בנוסף להיבטים פליליים. 80% מהמקרים הפליליים בהם מעורבים פלשתינים הם שב"חים. "יש החמרת ענישה בעיקר כלפי המעטפת כלפי מלינים, מסיעים ומעסיקים. כאשר המשרד קידם ותמך בתיקוני חקיקה בנוגע להחמרת הענישה, קנסות מינימום, חזקות וחילוט הרכוש כלפי אלה המסייעים לשב"חים". בהתייחס למרכיבי ביטחון וסמכויות אמר, כי המשרד הקים מעל 900 כיתות כוננות תחת פקודת המשטרה ובימים אלה מוקם אגף לסיווג מרכיבי הביטחון על ידי המשטרה והמשרד. בנושא הסמכויות יש אפשרות להתנדב במשמר האזרחי למג"ב". סנ"צ משה מועלם, מג"ב, אמר, כי מעצימים את הכוחות ומבצעים את ההכשרות של מש"קים ביטחוניים כחלק מסיוע לכל אותם יישובים. "בתשעת החודשים האחרונים נעצרו כ- 19 אלף שוהים בלתי חוקיים של שב"חים שאותרו על ידי מג"ב והמשטרה". לדבריו, יש למנוע את הכניסה בקו התפר ואם הצבא צריך להיות שם אז לחזק את המקומות הפרוצים בגדר. יש להגדיל את מקומות הכליאה ולחזק את מערך החקירות כי הוא חסר. רפ"ק רבקה יעקב, משטרת ישראל, הוסיפה, כי ככל שצה"ל יממש פחות טוב את תפקידו בגבולות אותנו זה יעסיק יותר. "אנחנו רודפים אחר עצמנו בסוגיית מקומות הכליאה המחייבת פתרון. החמרנו את האכיפה בנושא והעלינו את כמות העצורים אבל הם משוחררים. כאשר אין שיתוף פעולה אנחנו בבעיה. אני לא בטוחה כי מתן סמכויות יסייע לפתרון הבעיה. יש לתת מענה כולל מקצה לקצה". נצ"מ אלון כלפון, מזכירות ביטחונית, המשרד לביטחון לאומי:" יש פתרון אחד וזה לסגור את המכשול בקו התפר פעם אחת לתמיד. לאחר תחילת המלחמה כאשר הצבא סגר כמעט הרמטית את המכשול, זה החזיק והצליח".
אבישי לוין, רישוי עסקים, משרד הפנים:" אנחנו מתכללים את התחום אבל בסוף כל שינוי בהיבט של שב"חים בנושא רישוי העסקים הוא בסמכות המשטרה. ככל שיתבקש שינוי נתמוך בכך". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל סיכם ואמר כי הגענו למגיפה כשהיא מתרחשת פה בבית במקום למנוע אותה מלהתקיים. עדיין לא ברור לחלק ממשרדי הממשלה שלחיות בשגרת חיים נורמלית היא לא פריבילגיה אלא זכות יסוד לכל תושב במדינת ישראל. "אנו לא לומדים לקח וזה מטריד את שלוותי. אם לא נסגור את כל הדרכים הבלתי חוקיות לתוך שטח מדינת ישראל אנו מחזקים במו ידינו את אותם גורמים שחפצים להרוג בנו. נצטרך לבחון חלק מהנושאים שעלו בדיון מול משרדי הממשלה. יתקיים דיון מעקב".
