הדיון בוועדה לזכויות הילד: "הסבסוד למעונות תקוע בגלל חוק הגיוס"

הוועדה לזכויות הילד בראשות חבר הכנסת אלי דלל, התכנסה היום (חמישי) לדיון שעסק בתמונת המצב במסגרות חינוך לגילאי לידה עד שלוש. במהלך הדיון ביקשו חברי הוועדה ונציגי עמותות להבין מדוע טרם פורסמו מבחני התמיכה לצורך סבסוד התשלום על המעונות. ורדה מלכה, מנהלת תחום בכיר פיקוח מסגרות לגיל הרך במשרד העבודה השיבה כי "מבחני התמיכה אצלנו באגף מוכנים כבר מזמן. מה שמונע את החתימה שלהם אלה הדיונים על חוק הגיוס בממשלה. לכן מבחני התמיכה לא נחתמים, מה שגורם לזה שהורים לא יכולים להגיש את בקשת הסבסוד, זה לא קשור לאגף המקצועי מבחינתנו אנחנו ערוכים."

חבר הכנסת נאור שירי הגיב לדברים ואמר: "אז בגלל הפסיקה הספציפית שנוגעת לאוכלוסייה הלא משרתת, הנהלת המשרד החליטה שכל מדינת ישראל לא תהיה רשאית להגיש בקשות סבסוד".

יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אלי דלל אמר בפתח הדיון: "אנו מתכנסים היום לדיון חיוני בנושא שנוגע ללב ליבה של החברה הישראלית – מצבן של מסגרות החינוך לפעוטות בגילאי לידה עד שלוש. על חשיבותו של נושא זה אין צורך להכביר במילים. מחקרים רבים מראים כי השנים הראשונות בחיי הילד הן קריטיות להתפתחותו העתידית. בתקופה זו מתעצבים דפוסי החשיבה, הרגש וההתנהגות שילוו את הילד לאורך כל חייו. לכן, האיכות של הטיפול והחינוך שילדינו מקבלים בגיל הרך היא בעלת השפעה מכרעת על עתידם ועל עתידה של החברה כולה. למרבה הצער, בשנים האחרונות אנו עדים לדיווחים מדאיגים על מצבן של חלק ממסגרות החינוך לגיל הרך. מקרי אלימות, חוסר בכוח אדם, היעדר פיקוח מספק, ועלויות גבוהות המקשות על משפחות רבות – כל אלה מדגישים את הצורך הדחוף בבחינה מעמיקה של המצב ובגיבוש פתרונות."

דלל מדגיש: "חשוב לציין כי איננו מתחילים מאפס. ישנן מסגרות רבות המספקות חינוך וטיפול מצוינים, וישנם אנשי מקצוע מסורים הפועלים ללא לאות לטובת ילדינו. עלינו ללמוד מההצלחות הללו ולהרחיב אותן. אני קורא לכל המשתתפים בדיון זה – נציגי הממשלה, אנשי אקדמיה, נציגי ארגונים חברתיים והורים – לשתף בידע ובניסיון שלכם, ולהציע פתרונות יצירתיים ובני-יישום. רק באמצעות שיתוף פעולה נוכל להבטיח עתיד טוב יותר לדור הבא."

אורנה פז, מנהלת אגף חינוך קדם יסודי במשרד החינוך: "בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו פועלים לפי החלטת הממשלה שהעבירה אלינו את המעונות. זה גיל קריטי להתפתחות האדם. בתקופה הזו הכשרנו 18 אלף מחנכות מטפלות במימון המשרד, מתוך 50 אלף. אנחנו ממנים תקן לידה עד שלוש בכל הרשויות, בשנה האחרונה מונו 200 מנהלות שתפקידן לדאוג ולמפות חוסרים, מה עובד ומה צריך תיקון ושיפור. אנחנו מאמנים שצריכים לתת מקום לרשות המקומית, כי יש חשיבות שיראו את הילדים מלידה ולא רק מגיל 3.שילשנו את מספר המפקחות מ-20 ל-60. הקמנו מסגרות לפעוטות מפונים בבתי המלון וגם לממן מסגרות זמניות לילדי העוטף והצפון."

ליאור גבאי, פורום מסגרות החינוך לגיל הרך: "אנחנו עשרה ימים אחרי פתיחת השנה ועדיין לא פורסמו מבחני התמיכה, זה אומר שעשרות אלפי הורים עדיין לא יודעים מה השכר שהם ידרשו לשלם. גם אחרי שהייתה התחייבות של האוצר להעלות את שכר המטפלות, התהליך בכלל לא התחיל ולכן ברוב המעונות יש מצוקת כוח אדם הולכת וגוברת."

ענבל בכר, מנהלת לידה עד שלוש במעצה אזורית אשכול: "צריך להגיד שמאז שהמעונות עברו למשרד החינוך יש בהחלט שיפור, אבל דווקא בשנה הכי קשה שלנו, במועצה שנפגעה בצורה מאוד קשה, אנחנו יותר מחודשיים וחצי מתחננות שיצא קול קורא, יש אצלנו חברות שהוציאו אותם לחופשה ללא תשלום. המצב בכי רע, אנחנו בחוסר בכוח אדם, וחוזרים אחורה בהרבה מובנים. אני לא מצליחה להבין איך הראשון לספטמבר מפתיע את משרד החינוך. אנחנו נלחמות על כך הרבה דברים ואנחנו מותשים."

עינת בניטה, מנהלת מחלקת הגיל הרך בעיריית רחובות: "הגיל הרך נמצא במלחמה קיומית ובקריסה. אני פה רק בגלל שראש הרשות שלי לקח על עצמו לממן את זה".

חבר הכנסת נאור שירי: "אנחנו מנהלים את הדיון כאילו באנו ממאדים. כולם מעלים את אותן בעיות, אנחנו כבר שלוש שנים באירוע. החברה ממשרד החינוך הם לא הבעיה, הם היו שמחים לעוד משאבים. התחום הזה לא שואב כסף אלא מניב כסף, אתה משקיע עכשיו וזה מגיע חזרה בעתיד. מה שעולה כאן זה סימפטום. בסוף זה סדרי עדיפויות וצריך לומר את האמת, החינוך הגיל הרך לא מעניין את הממשלה. תחומים שנמצאים בסדרי עדיפויות גבוהים, יש להם שר ספציפי במשרד החינוך שמטפל בזה. כולם יודעים את הפתרונות ולא עושים את זה ומקצצים בזה שנה אחר שנה. יש עכשיו את תקציב 25, וזו עבודה נטו שלנו, אם אנחנו נהיה חזקים. אנחנו צריכים להוסיף כספים."

רום בר זאב, רפרנט תעסוקה, משרד האוצר: "לגבי סבסוד המעונות מה שמעכב את תשלומי הסבסוד זה פרסום מבחן התמיכה וזה באחריות משרד העבודה. לעניין השנה הקורה, אנחנו לא מכירים שיש השנה פערים בתקצוב, ככל שיש כאלה נשמח להבין מה המקור שלהם. קיצור השעות בשנה הנוכחית תכליתו היה הפחתת הקושי במהלך העבודה על המטפלות. בסוף שנת 23 הממשלה החליטה לעשות תיקון לתקציב כדי להסית תקציבים. אין קיצוץ נוסף ל2024 מעבר ל200 מיליון שקוצצו. מסגרות התקציב לשנת 25 נבנות בימים אלה, כרגע אנחנו עוד לא יודעים להגיד מה יהיה."