ועדת הבריאות דנה היום (ראשון) בתיקונים לקריאה שנייה ושלישית לחוק הסדרת מקצועות הבריאות, שיסדירו מקצוע רפואי חדש: טכנאי בית מרקחת. יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יוני משריקי (ש"ס) הדגיש כי הקלת העומס המוטלת על הרוקחים – תביא לשיפור השירות לציבור המטופלים.
הדיון עסק בהסדרת מעמדם ותפקידיהם של טכנאי בתי מרקחת, בהליך לימודיהם העיוניים והמעשיים, במוסדות הכשרתם, במאגר רישומם במשרד הבריאות, בהליך העברתם מתפקידם, במספר הטכנאים המכהנים בכל בית מרקחת, בעסק למכירת תכשירים בלא מרשם במכונות אוטומטיות, בהגבלות ברכישת תרופות לבתי המרקחת ועוד. טכנאי בית מרקחת איננו רוקח, והוא יעסוק בעיקר בעבודת מנהלית ולוגיסטית שתסייע לעבודת הרוקח, ויאפשר ייעול עבודת בית המרקחת.
לדברי אלי מרום, סגן מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, הוספת הטכנאי תחזק את מעמד הרוקח, יפנה את זמנו לעבודה מקצועית, וישחרר אותו מטיפול בעבודה מנהלית, לוגיסטית וטכנית. מירי טריינין, רוקחת מרכזית במחוז תל אביב במשרד, סיפרה כי הארכת תוחלת החיים מביאה לתחלואה ניכרת לאורך שנים, לצורך רב בתרופות – וממילא לעומס ניכר וגובר על הרוקחים ושחיקה רבה. "יש מחסור של כ-1000-700 רוקחים בארץ, והתיקון יפנה את זמנם מעבודה לוגיסטית וסידור מדפים – לעבודה מול מטופל בלבד, ויאפשר הכנסת טכנולוגיות חדשניות".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
פלורה קוך-דוידוביץ, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הציגה השוואה לתפקיד דומה בארה"ב, קנדה, בריטניה וני-זילנד, כאשר במדינות אלו הסמכויות הניתנות לו רחבות בהרבה מהמוצע בהצעת החוק הקיימת. על-פי הצעת החוק, טכנאי בית מרקחת, יהיה רשאי לבצע הרחפה (פעולה שנועדה להמיס תכשיר המגיע כאבקה או לפזר אותו בממיס נוזלי בהתאם להוראות היצרן) או מזיגה (חלוקת תכשיר נוזלי או חצי-מוצק לכמה כלים ואריזות) של תכשיר, ומסירה למטופל של תכשירי מרשם ותכשירים ללא מרשם. בארצות הברית מורשים, ככלל, טכנאי בית מרקחת למדוד כמויות של תרופות מרשם, ולרקוח או לערבב תרופות מסוימות, בקנדה הם מורשים לבחירת מוצרים מתאימים על סמך הידע הקיים על הסוגים והשמות מוצרים, מדידת וכן מינון וצורות מינונים באמצעות ספירה, מזיגה או שקילה, ובניו-זילנד להכין ולערבב תרופות.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) הדגישה את הצורך להבהיר למטופל מי איש המקצוע שמולו: רוקח, עוזר-רוקח או טכנאי – כאשר תרופות יינתנו אך ורק ע"י הרוקח.
יושב ראש המועצה הלאומית לרוקחות, פרופ' אמנון הופמן, בירך על ההצעה, אייל פלום, היועץ המשפטי של הסתדרות הרוקחים, הדגיש את הצורך בתקן אחיד לכל הארץ ולא נתון לשיקול דעתו של הרוקח המחוזי, וגם פרופ' אייל שוורצברג, יושב ראש ארגון הרוקחות, שיבח את חיזוק מעמד הרוקח שיביא התיקון לחוק, אך קרא לשיקול מוקפד בפתיחת "חדר תרופות" בהתיישבות הכפרית.
שמריה הללי, יושב ראש איגוד הרוקחים, הביע הסתייגות מרף דרישה השכלה נמוך "תעודת בגרות" או 12 שנות לימוד בלבד למקצוע, הסמכה קצרה שאינה משתווה להסמכה שעובר רוקח ואף עוזר-רוקח והסמכה שלא ברור מהות רמת מקצועיותה. הוא התנגד בתוקף להרשאת מסירה חוזרת של תכשירי מרשם-קבוע ומסירה של תכשיר-בלא-מרשם, והדגיש כי הרחפה או מזיגה של תכשיר, הן פעולות רוקחיות טהורות המהוות חלק נכבד ממסלול ההכשרה של רוקח במסגרת שיעורי מעבדה. לדבריו, אין להרשות פעולה זו לטכנאי ובוודאי לא להטיל את האחריות לטעויות הביצוע של הטכנאי – על הרוקח האחראי.
שרה גביש, רוקחת ראשית ב"מכבי", ציינה את הצורך באבחון תקופתי מחודש של המטופל אצל רוקח, ודווקא אצלו – כדי שיוכל לזהות שינויים בריאותיים נדרשים המשנים את התרופה.
